מדוזות בחוף קיסריה ובחוף הבונים, בחודש ינואר
(צילום: אייל פונדק, מועדון צוללי המזרח התיכון)
אנחנו אמנם באופן רשמי נמצאים כעת בחורף, אך בשבועות האחרונים התפרסמו ברשתות החברתיות תיעודים של אחד מהסימנים המוכרים של הקיץ: מדוזות.
ד"ר צפריר קופליק, מנהל אוסף הנבוביים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון ליאון רקנטי ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, סיפר כי מדובר בתופעה ידועה. לדבריו, המדוזות שרואים בחורף בישראל, שרובן שייכות למין "מדוזה חוטית", הן "פליטות" של הקיץ. כלומר - שהן שרדו את חודשי הקיץ עד החורף.
"רוב המדוזות המופיעות כנחילים בתחילת הקיץ מתות לאחר שלב הרבייה בתהליך טבעי, שבו הן הולכות ודועכות (מאבדות את היכולת ללכוד מזון), אך ייתכן שחלק קטן מהן שורד, מוסע עם זרמי הים, ממשיך להיזון ומגיע חזרה אלינו עם הזרמים בחודשי החורף ובממדים המשמעותיים אותם אנו רואים בימים אלו", הוא אמר.
החוקר ציין כי נוכחות של חוטית נודדת בחורף היא אינה תופעה חדשה. עוד במחקר האקולוגי הראשון מראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, שבחן את אוכלוסייתה של החוטית הנודדת, נצפו פרטים גם בחודשים ינואר-פברואר. "ההבדל בין אז והיום הוא שהיום, עם כל האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כדוגמת הטלפון הנייד, הרבה יותר קל לדווח וההד התקשורתי יותר חזק", ציין ד"ר קופליק.
מה הכמות של המדוזות שמגיעות עכשיו? "הצפיפות של המדוזות הרבה יותר נמוכה. מה שמאפיין אותן זה הגדלים המאוד מרשימים. יש שדיווחו גם על מדוזות בקוטר של עד מטר, כאשר קוטר של 60 ס"מ הוא שכיח בחודשי החורף. אם התיאוריה שהן ה'שורדות' מחודשי הקיץ נכונה, ממדיהן הגדולים מעידים על כך שהן ותיקות יותר בים. באופן עקרוני הגיל שאליו יכולות להגיע מדוזות אלו הוא כשנה", אמר החוקר.
ד"ר קופליק הוסיף כי לא מדובר בתופעה שמתרחשת רק בישראל. "יש מקומות בעולם שבהם יש בכל השנה מדוזות. הדינמיקה של האוכלוסיות משתנה מאזור לאזור, אבל בהרבה מקומות אנחנו רואים מדוזות לכל אורך השנה. יש חורפים שרואים אותו יותר או פחות, אבל זה לא דבר חריג. נכון שהתחממות מי הים עשויה לתמוך בעלייה בצפיפות אוכלוסיות של מיני מדוזות שונים, אך בסך הכל באזורים רבים ועבור מינים רבים אין לנו מספיק נתונים בכדי לקבוע שהשינויים בצפיפות המדוזות, אם גבוהה יותר או נמוכה, קשורים לשינויי האקלים".
באתר "מדוזות בעם", שם מדווחים על הימצאות מדוזות בחופי ישראל, נכתב כי בשבוע האחרון נצפו מדוזות מראש הנקרה בצפון ועד אשקלון בדרום.
לפי אתר "מדוזות בעם", מדוזות הן בעלי חיים חסרי חוליות. הן מהוות חלק מן המערכת האקולוגית הימית. נהוג לכנותן גם יצורים ג'לטינים או חיות מקפא (ג'לי בעברית). המדוזות ברובן שייכות למחלקת מדוזות סוכך הנמצאת במערכת הצורבים, שכוללת בין היתר גם אלמוגים ושושנות ים. כמו כן יש בחופינו גם מסרקניות רבות, ששייכות למערכה משלהן. גופן של המדוזות הסוכך מורכב מפעמון (סוכך) וזרועות, ונמצא בין שתי שכבות מעטפת. הוא מורכב מכ- 95% מים, 5-4% חלבון, ומעט מלחים ומינרלים. רוב המדוזות ניזונות מזואופלנקטון (בעיקר סרטנים ורכיכות זעירים בגוף המים) וכן מדגיגים ודגים קטנים. הטרף נקלע בין זרועות הציד, נצרב ועובר למערכת העיכול. למדוזה אין ריאות או זימים ועל כן היא "נושמת" באמצעות דיפוזיה- מעבר של חמצן מהסביבה דרך השכבה החיצונית של הגוף.
"מדוזות" הוא שם כללי הניתן בדרך כלל למספר מחלקות ביולוגיות שונות של בעלי חיים. נרצה למשל להבדיל בין מדוזות הסוכך להידרומדוזות, שהן קטנות למדי ולרוב לא צורבות וקובומדוזות - מדוזות קופסא שצריבתן מסוכנת מאד ושאינן נמצאות בישראל בינתיים למזלנו.
למדוזות הסוכך, המחלקה ממנה מגיעות רוב המדוזות שמצויות בישראל, יש מחזור חיים המורכב משלבים צמודי קרקע ושלבים השוחים בגוף המים. יש להן לרוב שתי צורות רבייה: מינית בשלב הבוגר השוחה ואל-מינית בשלב הצעיר הישיב.
בתהליך הרבייה המינית מדוזות בוגרות מבצעות תהליך הפריה המתרחש בגוף הנקבה, בין זרע זכרי לביצים הנקביות. בתום ההפריה הביצים המופרות הופכות לפגיות קטנות ששוחות בגוף המים. הפגיות שוחות לפרק זמן קצר עד שהן מוצאות מצע מתאים להתיישבות. לאחר הצמדות הפגיות למצע הן עוברות שינוי ומתפתחות לפוליפים צמודי קרקע, שלהם זרועות צייד וגודלם מילימטרים בודדים. לאחר מכן הפוליפים עוברים חלוקה למעין צלחות קטנטנות שבבוא העת משתחררות לגוף המים ומתפתחות וגדלות למדוזות הבוגרות המוכרות לנו.
בנוסף לכך, במהלך השלב הישיב, יש לפוליפים כמה מנגנונים להתרבות באופן שאינו מיני, למשל מעין הנצה כמו של דשא. יכולת רבייה כזו מאפשרת להם ליצור מושבות של מיליוני פוליפים בזמן קצר יחסית והצלחה של השלבים הצעירים של המדוזה יכולה לגרום לפריחה מאסיבית של מדוזות בוגרות, גם בפרקי זמן קצרים. הסיבות הגורמות לרבייה להתחיל דווקא בזמן מסוים עדיין אינן ברורות לחלוטין ברוב מיני המדוזות, אך ככל הנראה הן כוללות שילוב בין מספר משתנים סביבתיים כגון טמפרטורה, מליחות, זמינות מזון, זרם ואור.
