השבוע הקרוב מזמן לנו מחזה אסטרונומי יחסית נדיר שלא התרחש מאז מרץ 2004. כל כוכבי הלכת הנראים בעין הבלתי מזוינת: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי יסתדרו בטור שמימי "בסדר הנכון", כלומר בסדר שבו הם ממוקמים במערכת השמש. שימו לב שיש רק אתגר קטן: כדי לצפות בהתרחשות יש לקום מוקדם ולצפות לכיוון מזרח עם אופק פתוח החל מהשעה 4:30 לפנות בוקר ועד לזריחת השמש.
אין צורך באמצעים אופטיים מיוחדים כגון טלסקופ על מנת לצפות בכוכבי הלכת. הטלסקופ רק יכול להעצים את התופעה ובצפייה באמצעותו ניתן לראות את ירחיו של שבתאי ואת טבעותיו, צדק על שלל התופעות באטמוספירה שלו יחד עם ירחיו הגליליאניים, פניו של מאדים, נוגה שייראה כביצה בדומה לירח - ולבעלי טלסקופים גדולים גם את מופעיו ומכתשיו של כוכב חמה.
בלילה שבין חמישי לשישי גם הירח יצטרף לחגיגה – כאשר בכל יום לאחר מכן הוא ייראה בסמוך לכוכב לכת אחר בגלל תנועתו המהירה בכיפת השמיים.
כך תאתרו אותם בקלות
על מנת למצוא את כל כוכבי הלכת יש למתוח קשת גדולה ממזרח (בערך מהמקום שבו השמש צפויה לזרוח) לכיוון דרום מזרח. כל כוכבי הלכת יהיו מסודרים בטור על קשת זו. הראשון מכיוון מזרח יהיה כוכב חמה (מרקורי) הנחשב לכוכב הלכת החמקמק ביותר. הוא ייראה ככוכב צהבהב על רקע דמדומי הבוקר.
קרבתו היתרה לשמש, מתעתעת בחובבי האסטרונומיה המבקשים לצפות בו כיוון שהוא שוקע תמיד בסמוך לשקיעת החמה וזורח סמוך מאוד לזריחתה. מרחקו הממוצע מהשמש הוא כ-57 מיליון קילומטרים. מומלץ לנסות לאתר אותו בשמיים השבוע בימים שלישי ורביעי. אלו יהיו הימים הטובים האחרונים שבהם ניתן לצפות בו כהלכה.
קצת מעליו יופיע כוכב הלכת נוגה (ונוס) במלוא הדרו. הוא העצם הבהיר בשמיים אחרי השמש והירח, וניתן לראותו גם אחר הזריחה ואפילו באור יום מלא (רק צריך להעריך במדויק היכן הוא ממוקם). מרחקו מהשמש הוא כ-108 מיליון קילומטרים.
בטלסקופ נוגה אינו מרשים במיוחד: הוא עטוי שכבת ענני דו-תחמוצת הפחמן, שהפכה את פניו לכבשן אימים בטמפרטורה של כ-500 מעלות, שיחד עם גשם של חומצה גופרתית ולחץ אטמוספירי אדיר הופכים את נוגה למועמד מוביל לאכלס דווקא את הגיהנום.
הבא בתור לכיוון דרום מערב יהיה כוכב הלכת מאדים (מרס). מרחקו הממוצע מהשמש הוא כ-228 מיליון קילומטרים. בתקופה זו מתחיל מאדים להתקרב לעבר כדור הארץ לקראת שיא קרבתו במהלך אוקטובר, אך עדיין אינו בולט במיוחד בגלל מרחקו הגדול. ולמרות זאת קשה שלא להבחין בצבעו האדמדם. בטלסקופ מאדים לא ייראה מרשים בימים אלה - הוא קטן מאוד בגלל מרחקו הרב מאיתנו (כ-180 מיליון קילומטרים). אך טלסקופ טוב ואיכותי עשוי להראותו כדיסקה אדומה ואולי אף להציג כתמים כהים על פניו.
מיד אחריו יבלוט כוכב הלכת צדק (יופיטר) הממוקם במרחק של כ-780 מיליון קילומטרים מהשמש. ענק הגז הוא מהבהירים שבכוכבי השמיים. צבעו צהוב-לבן. באמצעות טלסקופ קטן ואפילו משקפת שדה ניתן גם להבחין בארבעת ירחיו הגליליאנים המקיפים אותו. מראה משובב נפש.
את הסדרה יסגור במרכז השמיים בכיוון דרום, כוכב הלכת שבתאי (סטורן) - שר הטבעות של מערכת השמש. על אף מרחקו העצום (כמיליארד וחצי קילומטרים מהשמש) בהירותו גבוהה ממאדים ומכוכב חמה בזכות גודלו, אך פחות מצדק ומנוגה. ניתן להבחין בו בנקל ככוכב בצבע צהוב-כתום. בטלסקופ אף ניתן לראות את טבעותיו המרהיבות, ובטלסקופים בינוניים גם ייראה המרווח המרשים בין הטבעות (מרווח קאסיני) וכמה מירחיו הגדולים.
למעשה גם כוכבי הלכת אורנוס - ובעברית: אורון, ונפטון הלוא הוא "רהב", נמצאים גם הם באזור זה בשמיים (נפטון בין צדק לשבתאי ואורנוס בסמוך לנוגה), אך בגלל בהירותם שנמצאת מתחת לגבול הראייה האנושית לא ניתן לראותם בעין. כדי לצפות בהם ולהבחין בצורת הדסקה שלהם יש צורך בטלסקופ גדול מאוד.
איך מבדילים בין כוכבים לכוכבי לכת?
תוכלו להבחין בנקל בין כוכב לכת לכוכב השייך לקבוצת כוכבים, כי בשונה מכל הכוכבים בשמיים, כוכבי הלכת אינם מנצנצים. "כוכב" הוא גוף שפולט אור באורך גל כלשהוא הודות לתהליכים גרעיניים המתרחשים בליבתו. כדור הארץ אינו כזה וכמובן שגם לא הירח ושאר כוכבי הלכת.
כל הכוכבים (פרט לשמש) רחוקים מאיתנו בהרבה ממרחקם של כוכבי הלכת במערכת השמש. עובדה זו גורמת להם להיראות כנקודות של אור ללא כל "גודל" אפילו מבעד לטלסקופ הגדול ביותר בעולם. ועל כן כאשר צופים בשמיים הכוכבים נראים מבעד לאטמוספירה וכאשר חולפים בינינו לבינם גושי אוויר, אבק, לחות, אדי מים ושאר החלקיקים שיש בה הם מסתירים את אורם לחלקיקי שניות. על כן הכוכבים ינצנצו.
לא כך נראים כוכבי הלכת (הפלנטות). אלה ייראו בטלסקופ כדסקות קטנות - כלומר, לכוכבי הלכת יש גודל זוויתי כלשהוא, וגם אם חלקיק מאטמוספירה חצה את קו הראייה, עדיין לא יסתיר את כל האור המגיע ממנו. זוהי שיטה די מהימנה לזיהוי כוכבי לכת בשמיים. ואם למרות זאת לא הצלחתם, נסו להיעזר באפליקציות כיפת שמיים.
