בזמן שדינוזאורים אכלו מגוון רחב של מזונות, כולל זה את זה, במשך זמן רב נראה היה שפירות לא נכללו בתפריט שלהם. אולם כעת מדענים מצאו מאובנים של דינוזאור בגודל תרנגול הודו, חסר שיניים ובעל ראש דמוי תוכי, שהציג כמה התאמות המאפשרות לו להתקיים מתזונה המתבססת על פירות.
הדינוזאור, ששמו Infernogallus jamesi, הוא הראשון שהתגלה עד כה כמי שניזון מפירות. הוא חי לפני כ-66 מיליון שנה, בתקופת הקרטיקון, בשלהי עידן הדינוזאורים. במקורו ובלסתותיו נמצאו מאפיינים שאפשרו לו למעוך מזון רך כמו פירות. קיומו התגלה בזכות מאובנים שנחשפו במונטנה ובצפון דקוטה שבארצות הברית.
פירוש השם Infernogallus הוא "תרנגול מהגיהינום" (Hell Chicken) - רמז למראהו דמוי העוף ולעובדה שמאובניו נמצאו בתצורת הסלע הל קריק (Hell Creek), המשתרעת במדינות מונטנה, צפון דקוטה, דרום דקוטה וויומינג בארצות הברית. בתצורה זו התגלו שרידים של כמה מהדינוזאורים המפורסמים ביותר.
הדינוזאור ניזון מפירות ומצמחים רכים אחרים במערכת אקולוגית של מישור הצפה חופי, בעל אקלים סובטרופי. הוא חלק את סביבת המחיה שלו עם טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, עם הטריצרטופס, דינוזאור אוכל צמחים בעל שלוש קרניים, ועם האנקילוזאורוס המשוריין, שהיה אוכל צמחים ובעל גוף דמוי טנק.
אורכו של Infernogallus היה כ-1.5 מטרים ומשקלו כ-11.3 קילוגרם. המאובנים – שלד כמעט שלם אחד ועצמות מבודדות של הלסת והחך – לא חשפו נוצות, אך החוקרים סבורים שגופו היה מכוסה בהן, בהתבסס על מאובנים של קרובי משפחה שלו. הוא השתייך לקבוצת הדינוזאורים התרופודים, הכוללת את הטירנוזאורוס רקס ואת כל הדינוזאורים אוכלי הבשר, לצד מינים מסוימים שעברו לתזונה צמחית ואת כל שושלת העופות.
קרוב משפחה. שלד של טירנוזאורוס רקס
(צילום: Mary Altaffer/AP)
"התגלית בהחלט מרחיבה את מגוון אורחות החיים שחשבנו שהתקיימו בקרב הדינוזאורים, ומראה עד כמה התרופודים היו בעלי יכולת הסתגלות", אמר הפליאונטולוג גרג פאנסטון מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק, המחבר הראשי של המחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications.
המאובנים של Infernogallus מראים כי ייתכן שלחלק מהדינוזאורים היה קשר אקולוגי הדוק עם צמחים בעלי פרחים. "בעבר הועלתה ההשערה שקבוצות מסוימות של דינוזאורים אכלו פירות, אבל מעולם לא היו לכך ראיות", אמר תומאס דאדג'ון, שותף למחקר וחוקר פוסט-דוקטורט במוזיאון המלכותי של אונטריו בטורונטו.
"התגלית של Infernogallus מראה שתזונת הדינוזאורים הייתה כנראה מגוונת הרבה יותר מכפי שחשבנו בעבר. לפני התגלית הזו הייתה תעלומה מסוימת באבולוציה של הדינוזאורים. הופעתם והתפתחותם של הצמחים בעלי הפרחים יצרה מקור מזון חדש לחלוטין, שללא ספק השפיע על בעלי החיים שחיו לצדם", הוסיף דאדג'ון.
הפירות שעמדו לרשותו של Infernogallus עשויים היו לכלול סוגים שונים של פירות יער וכן פירות גלעיניים. מדובר בקטגוריה רחבה הכוללת כיום פירות בעלי גלעין מרכזי, כמו אפרסקים ודובדבנים, וגם פירות כמו מנגו וזיתים.
עקבות של טירנוזאורוס רקס בוגר, שנחשפו בתצורת הל קריק
(צילום: Tyler Lyson/Denver Museum of Nature & Science)
ל-Infernogallus היו כמה מאפיינים המעידים על תזונה שהתבססה על פירות. לדברי פאנסטון, שלושת החשובים שבהם היו מבנה שרירי הלסת, שאפשרו תנועות לעיסה קדימה ואחורה; מפרק גמיש שאפשר ללסת לנוע קדימה; וסדרה של רכסים וחריצים במקור, שסייעו למעוך ולחתוך צמחים רכים כמו פירות. "אנחנו רואים את המאפיינים האלה בנפרד אצל עופות וצבים בני ימינו שניזונים ממזון רך, כמו התוכי הנשרי שניזון מתאנים או צבי ים ירוקים שאוכלים עשב ים רך. אבל לאף בעל חיים שחי כיום אין את שלוש ההתאמות האלה יחד, דבר שמראה עד כמה Infernogallus היה מותאם במיוחד לתזונה שלו", אמר פאנסטון.
לדברי החוקרים, Infernogallus מדגים גם עד כמה המקור מאפשר גמישות תזונתית בהשוואה לשיניים. "ברגע שאיבדת את השיניים ופיתחת במקומן מקור, מגוון המזונות הזמינים לך גדל באופן דרמטי, כולל צמחים, כל עוד יש לך דרך כלשהי לעכל אותם", הסביר פאנסטון.
רוב התרופודים הצמחוניים השתמשו באבני קיבה, המכונות גסטרוליתים, כדי לטחון את מזונם. אולם Infernogallus וחברים נוספים בשושלת המכונה Caenagnathidae לעסו את המזון שלהם במקום זאת.
