"כמו שהטבע חוזר, כך גם אנחנו", אומרת שקד שפי כהן (34), שמונתה לאחרונה למנכ"לית משותפת באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, לצד ד"ר רז תמיר. שפי כהן, תושבת ניר עם, שבה עם משפחתה לקיבוץ בעוטף עזה לאחר 7 באוקטובר. "קהילה בלי סביבה תומכת נשחקת וסביבה בלי קהילה שמגינה עליה לא שורדת. זה נכון בטבע וזה נכון לנו", היא מוסיפה.
השבוע (עד יום שישי, 5 ביוני) מתקיים ברחבי הארץ שבוע המדע והסביבה, שאותו יזמה לפני חמש שנים. הוא כולל פעילויות לכל הגילים (פרטים נוספים באתר האגודה). האירועים מתקיימים במוקדים שונים ברחבי הארץ בסימן חוסן קהילתי וסביבתי, במטרה להנגיש מדע, סביבה וקיימות בגובה העיניים.
שפי כהן חוותה על בשרה מה המשמעות של קהילה, טבע ומשבר ביום הנורא ביותר שידעה מדינת ישראל, ב-7 באוקטובר 2023, כשנאלצה להיות בממ"ד עם בן זוגה ובנה במשך יותר מ-17 שעות. "בלי חשמל, בלי אינטרנט, שומעים יריות, פיצוצים, רואים עשן, לא יודעים מה קורה בחוץ", היא משחזרת. "נסענו דרך תחנת המשטרה של שדרות שעוד הייתה כבושה. גילינו את זה רק בדיעבד. סיימנו את הנסיעה החוצה בנס. ברמה האישית, המשפחתית, ובעצם בכל המדינה, הייתה אווירה של סוף העולם".
טור שכתבה שקד שפי כהן לאחר מתקפת הטרור ב-7/10 – בואי לישראל, גרטה, וספרי לעולם מה ראית
הם לא נפגעו פיזית, אך החוויה הותירה חותם עמוק אצל בנה הבכור והיא מודה שגם אצלה. הם פונו לתל אביב עם כל שאר הקיבוץ, אבל מהר מאוד היא החליטה עם בן זוגה לעבור לתאילנד לתקופה של כמעט שנה: "רכשנו כרטיס בכיוון אחד לקופנגן, הבן שלי החל מסגרת בינלאומית ואני עבדתי ולמדתי מרחוק. למרות החיים הטובים שם, החלטנו לחזור לניר עם מתוך תחושה עמוקה של געגועים למדינה ולבית. החזרה לישראל הייתה קשה לא פחות מהעזיבה. חזרנו לאזור מלחמה, כשרוב המשפחות בקיבוץ עדיין לא שבו. למרות זאת הייתה תחושה שהחזרה הביתה לקיבוץ בטוחה ונכונה יותר".
חוסן קהילתי וחוסן סביבתי
שפי כהן היא אם לשניים (יער רעי בן 6, תומר תיאה בת שנה) שעבדה במשך שבע שנים בניהול תוכן בחברת פרסום גדולה. לאחר לידת בנה הבכור היא הרגישה צורך בשינוי מקצועי וביקשה לעסוק בדברים ש"עושים טוב לעולם", לדבריה. כילדה שהייתה מחוברת לטבע ולאהבת הארץ (אביה עבד ברשות הטבע והגנים) החליטה לעבור למגזר השלישי, עם רצון גדול לתרום לכדור הארץ ולסביבה.
היא החלה בתפקיד תוכן באגודה, ולימים מונתה לסמנכ"לית הארגון. במהלך תפקידה השלימה תואר שני בשינוי חברתי בר קיימא באוניברסיטת בן-גוריון. האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה היא ארגון גג א-פוליטי וללא מטרות רווח, הפועל כגוף המאגד מדענים ומדעניות בישראל. "זווית" היא סוכנות הידיעות של האגודה, היוצרת כתבות בנושאי מדע וסביבה לקהל הרחב.
האירועים שחוותה שפי כהן ב-7 באוקטובר ערערו את האמון שלה במדינה וביכולתה כאם להגן על ילדיה, מה שהוביל לבחינה מחדש של סדרי העדיפויות וערך עבודתה הסביבתית. "היה כאוס מוחלט וממש שבר של האמון במדינה. נכנסתי למצב הישרדות. אבל משבר האקלים זה משהו שנמצא כאן, והוא של כולם, והוא לא מחכה לאף אחד", היא אומרת. "אני בצומת הכי מרכזי שיכול להיות כדי להשפיע איך תיראה המדינה בתחום הזה. מצד שני היה רגע של מחשבה: אוקיי, יכול להיות שהאיום הביטחוני דוחק לשוליים את כל מה שאני מקדמת ומובילה, והופך את זה ללא-חשוב. כלומר, המדינה שלנו מדממת, ואני נמצאת בארגון סביבתי".
"כשחזרתי לניר עם זה היה בסוף חודש אוגוסט, בעונה שבו הכול צהוב ויבש, ואז בתחילת דצמבר הסתכלתי על כל השדות והכול פתאום נצבע ירוק", היא נזכרת. "היה לי ממש רגע פיוטי, ביני ובין עצמי, שאמרתי: אוקיי, הטבע ממשיך. כלומר, למרות המלחמה, ופטריות העשן שיש פה, הטבע ממשיך. המלחמות לא מעניינות אותו. הוא אומנם נפגע והמלחמה מזיקה לו, אבל הוא ממשיך בשלו, ואם הוא ממשיך – אז מי אני שלא?"
לדבריה, "השאלה היא האם אנחנו יודעים לשמור על הטבע הזה וללמוד ממנו. הקהילות בעוטף ובצפון עוברות טראומה נוראה, והחיבור בין שיקום הקהילה לשיקום הסביבה הוא קריטי. חוסן קהילתי וחוסן סביבתי הולכים יד ביד. כשאנחנו משקמים את האדמה, את השטחים הפתוחים, את המרחב המשותף שלנו, אנחנו משקמים גם את עצמנו".
בין הפוליטיקאים לאקטיביזם
אומנם האגודה היא א-פוליטית, אבל אין ספק שהפוליטיקה משפיעה על הסביבה. "דעותיי על המשרד להגנת הסביבה או על מה שקורה שם לא רלוונטיות", היא אומרת, "אנחנו לא יוצאים בהצהרות על שום דבר, גם אם כאנשים יש לנו מחשבות אחרות. אנחנו מדברים מדע ונסמכים על ידע ונתונים. ברמה האישית עצוב לי על מה שקורה, אבל זה לא יקדם אותנו לשום מקום. דחוף לנו להמשיך ולדחוף קדימה את ועדת המומחים שלנו, שמאפשרת לגורמי מקצוע בממשלה לקבל החלטות על בסיס נתונים וידע.
4 צפייה בגלריה
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה. "עצוב לי על מה שקורה, אבל זה לא יקדם אותנו"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"אני מקווה ומאמינה שבסוף גורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים, ובפרט המשרד להגנת הסביבה, יידעו להביא את המלצות המדיניות הכי נכונות וטובות, כדי שההחלטות יהיו לטובת המדינה והסביבה. אין לי הרבה מה לעשות חוץ מזה. הפוליטיקה בעיניי היא לא הדרך להניע שינוי. האקטיביזם שאני מאמינה בו הוא לקדם מדע, ידע ועובדות. זו הדרך להניע שינוי אמיתי".
המודל הניהולי החדש של האגודה מציב שני מנכ"לים שותפים בראש הארגון. לצידה של שפי כהן, המביאה ניסיון עשיר בגיוס משאבים ובניהול פרויקטים ארציים, עומד ד"ר רז תמיר, ביולוג ימי בעל שם, שמביא את העומק המדעי והמחקרי.
ד"ר תמיר מסביר כי "האתגרים הסביבתיים של מדינת ישראל בעת הזו עצומים ומורכבים מתמיד. הם דורשים לא רק ידע מדעי מעמיק, אלא גם יכולת לתרגם את המדע הזה לשפה שתוביל לשינוי מדיניות, לשותפויות אסטרטגיות ולחיבור עם הציבור. הניהול המשותף מאפשר לנו להביא את שני העולמות הללו בעוצמה מקסימלית. בעוד אני מתרכז בהיבטים המדעיים, במחקר ובחיבור לאקדמיה, שקד מביאה יכולת מוכחת בחיבור בין האקדמיה, הציבור והגופים העסקיים, והנגשת הידע הזה לקהלים מגוונים. יחד נשים דגש על פיתוח שותפויות חדשות וניהול פרויקטים רחבי היקף שישפיעו על עתיד המדינה".
"אני שמחה לחבר בין ידע מדעי, קהילה וחדשנות, ולהשפיע על קבלת החלטות מושכלות בישראל ברמה הציבורית והלאומית", מסכמת שפי כהן. "המטרה שלנו היא לא רק לחקור את הסביבה, אלא לרתום את המדע כדי לבנות פה חברה חזקה ובת-קיימא. אנחנו רוצים להנגיש את המדע בגובה העיניים, כדי שכל אזרח וכל מקבל החלטות יבינו שהגנה על הסביבה היא הגנה על החיים של כולנו. כמו שהטבע חוזר לעצמו כך גם אנחנו יכולים".
