כולנו מכירים את התחושה: תחזית מזג האוויר מדווחת על 38 מעלות, אבל הליכה קצרה ברחוב העירוני מרגישה חמה הרבה יותר. התחושה הזו אינה מקרית, אלא נובעת מתופעה המכונה "אי החום העירוני", מצב שבו הסביבה העירונית עצמה מעצימה את עומס החום.
ברחוב העירוני, הקרקע והצמחיה של הסביבה הטבעית הוחלפו באספלט ובטון, שסופגים קרינת שמש במהלך היום ופולטים חום בחזרה לסביבה, בעיקר בשעות הערב והלילה. אליהם מצטרפים גם מקורות חום כמו כלי רכב ומזגנים, בינוי צפוף שעלול להקשות על זרימת אוויר, מחסור בהצללה וחזיתות בניינים שמחזירות את קרינת השמש אל מפלס הרחוב. כל אלו מובילים לכך שטמפרטורת האוויר בעיר עשויה להיות גבוהה ב-3-1 מעלות מזו שבשטחים הפתוחים שסביבה.
בישראל, שבה יותר מ-90% מהאוכלוסייה מתגוררת ביישובים עירוניים, התופעה הזו רלוונטית וקריטית במיוחד.
אחד האמצעים המשמעותיים ביותר לצמצום השפעת התופעה הזו הוא עצים. לעצים יש יכולת להוריד את הטמפרטורה במרחב העירוני, ולכן הם נחשבים לפתרון מבוסס טבע לקירור ערים. אולם, הכנסת עצים לעיר היא משימה מורכבת משנדמה, שכן העיר אינה סביבה טבעית לעץ. עצים זקוקים למרחב שבו הם יכולים להעמיק שורשים, מרחב לצמוח ולשגשג.
ברחוב העירוני, העץ נאלץ להתחרות על כל סנטימטר של קרקע מול תשתיות תת קרקעיות, כבישים חניות ומדרכות. תנופת הפיתוח - הקמת שכונות חדשות, פרויקטים של התחדשות העירונית, הקמת תשתיות תחבורה - מובילים לעיתים קרובות מדי לכריתת עצים ותיקים ולפגיעה ברציפות ההצללה. גם כשמדובר בנטיעות חדשות, כדי שהעץ ישגשג ויגיע למלוא פוטנציאל ההצללה שלו, יש להשקיע בתכנון, טיפול ותחזוקה מקצועיים לאורך שנים. היום, המציאות עגומה: כשליש מהעצים הניטעים ברחובות הערים אינם שורדים את חמש השנים הראשונות שלאחר נטיעתם.
על רקע העלייה בתדירות ובעוצמת גלי החום, הולכת ומתבססת היום ההבנה שעצים בעיר הם לא מותרות, אלא תשתית עירונית חיונית לבריאות, לאקלים ולאיכות החיים בעיר.
נועה שביט גוגול, מנהלת מקצועית "דרך צל"
(צילום: אלעד גוטמן)
אבן דרך משמעותית בשינוי התפיסה הזה היתה החלטת הממשלה משנת 2022, להצללה וקירור המרחב העירוני באמצעות עצים, שהכירה לראשונה בחשיבותם של עצי הרחוב כחלק מההיערכות הלאומית לשינויי האקלים, והובילה להשקעות של עשרות מיליוני שקלים בתכנון, מיפוי ונטיעות ברשויות המקומיות.
למרות ההתקדמות המבורכת, הדרך עדיין רצופה אתגרים. בסופו של דבר, השאלה כבר אינה אם הקיץ בערי ישראל יהיה חם יותר, אלא כיצד נתמודד איתו טוב יותר. ככל ששנכיל להכיר בעצים כתשתית עירונית חיונית, ונשלב תכנון אסטרטגי, שיתוף פעולה בין הממשלה, הרשויות המקומיות ואנשי המקצוע, הקצאת תקציבים וליווי מקצועי לאורך זמן - כך נגדיל את הסיכוי ליצור ערים מוצלות, בריאות ועמידות יותר.
נועה שביט גוגול מנהלת מקצועית דרך צל
"דרך צל" - המרכז לייעור עירוני ולהצללה, במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, בתמיכת יד הנדיב. המרכז נועד לסייע לערי ישראל בהיערכות לשינוי האקלים באמצעות קירור והצללת העיר.
