קק"ל מבקשת להפוך למובילה בתחום שינוי האקלים, ולכן השתלטה על עמותת "אקלימא" המסייעת לרשויות המקומיות בתהליכי ההיערכות לשינוי אקלים, והחליטה להזרים 100 מיליון שקל למועצות האזוריות.
בדוח מבקר המדינה האחרון עלה כי 60% מהרשויות המקומיות לא נערכו לשינוי אקלים. מדובר ב- 154 רשויות שטרם הכינו תוכנית היערכות לשינוי אקלים. למעשה, המשרד להגנת הסביבה, הרגולטור, אינו עוקב אחר רמת המוכנות של הרשויות. זאת, למרות שהמשרד מימן תוכניות סיוע עבור הרשויות. כאן נכנסת קק"ל, שהחליטה לחלק תקציב ל- 37 מועצות אזוריות שחולשות על 85% מהקרקעות בישראל.
דירקטוריון קק"ל אישר מהלך ענק, כחלק מתוכנית אסטרטגית רחבה בהיקף של כ-100 מיליון שקל לחיזוק החוסן האקלימי בישראל. ייחודיותו של המהלך היא בהשקעת התקציב ישירות באמצעות המועצות האזוריות. זאת, לאחר שבשנים האחרונות הפוקוס היה על הרשויות העירוניות.
משבר האקלים אינו עוד אתגר סביבתי עתידי, אלא מציאות יומיומית המשפיעה על תשתיות, משאבי מים, שטחים חקלאיים ומוכנות הרשויות למצבי חירום. התוכנית נועדה לסייע לרשויות להתמודד עם אתגרים בשמירה על שטחים פתוחים, ניהול מים, אנרגיה מתחדשת, תשתיות וחוסן קהילתי.
בתחילה אושרה תמיכה ב-14 מועצות אזוריות בהיקף של כ-34.7 מיליון שקל. אלא שבהנחיית היו"ר אייל אוסטרינסקי, הורחבה התוכנית ל-23 מועצות נוספות בהשקעה של כ-54 מיליון שקל. לצד זאת, הקצו בקק"ל כ-9 מיליון שקל לפעילות עמותת "אקלימא", שתלווה את הרשויות מקצועית, תעניק הכשרות, תפתח כלי עבודה ותמדוד את ההתקדמות כדי להבטיח את הצלחתם של מאות המיזמים המרכיבים את התוכנית. קק"ל תשתלט על העמותה, כשהיא תגדיל את התקציב שלה באופן דרמטי מ- 1.5 מיליון שקל ל- 9 מיליון שקל. זאת, במטרה לספק לה את המשאבים הדרושים לפעילות.
יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי
(צילום: עמוד הפייסבוק של קק"ל)
אוסטרינסקי הסביר כי "אנחנו לא מחכים שהעתיד יפתיע אותנו - אלא נותנים לראשי הרשויות את הכלים לנצח אותו". עוד הוסיף כי "המועצות האזוריות משתרעות על למעלה ממחצית משטחי המדינה ורוב הקרקעות הפתוחות, מה שמאפשר אימפקט לאומי משמעותי בפרוייקטים סביבתיים ואנרגטיים. אנחנו מתרגמים את התקציבים לכלים אמיתיים בשטח ומתוך מעשים מחזקים את חוסנה של מדינת ישראל, ממש כמו בקו העימות ובעוטף".
יעל אילמור גירון, מנכ"לית משותפת בעמותת "אקלימא, סיפרה כי "היוזמה להקמת העמותה נולדה מיוזמה של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה לפני כארבע שנים. ואף שרשויות אזוריות הן לכאורה בעלות יכולת, אין כאלה שיעשו תוכנית היערכות אקלימית מיוזמתם. אין חוק אקלים מחייב. ובחוק אקלים האחרון ההתייחסות לשלטון המקומי הייתה מינורית. היא חייבה הכנת תוכנית וזהו."
סגנית יו"ר קק"ל וראשת מועצה אזורית גזר, רותם ידלין, סיכמה: "המרחב הכפרי ניצב בחזית ההתמודדות עם משבר האקלים - בשריפות, בגלי חום, בשיטפונות ובהשפעות על החקלאות ובריאות התושבים. הרחבת התוכנית ל-37 מועצות מבטאת תפיסה לפיה היערכות אקלימית היא משימה לאומית המגובה במשאבים וביכולת ביצוע".
קק"ל שואפת כעת למצב את עצמה כשחקן מרכזי ודומיננטי בזירת האקלים והסביבה בישראל, בין היתר באמצעות תוכניות לאומיות, השקעות כספיות גדולות ושינוי אסטרטגי פנימי וחיצוני כאחד.
