"מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב אינו עוד תוכנית יזמות", אומרת סיוון כהן שחרי, מנכ״לית המרכז. "זה תשתית לאומית שמביאה את ישראל אל השוק הגלובלי. הנגב הוא אחד מאזורי המדבר המפותחים בעולם, ולכן הוא מספק סביבת ניסוי אותנטית שאי אפשר לדמות רק במעבדה או בפיילוט קטן".
לדבריה, כל מה שהעולם מגדיר כ“משבר עתידי” - מחסור במים, חום קיצוני, יובש, תשתיות אנרגיה שדורשות יעילות גבוהה, גידול דמוגרפי בערים צחיחות - קורה בנגב כבר היום. “יזם שמוכיח כאן שהטכנולוגיה שלו עובדת, מגיע לעולם עם חותמת רלוונטיות שאף גוף מחקר או חממה לא יכולים להעניק לבד. במקום לדבר על בדיקות מעבדה, אנחנו מספקים היתכנות בשטח".
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: תמר שכטר כהן - מנהלת שותפויות, מרכז החדשנות; ענת פסוק - סמנכ"ל יזמות, מרכז החדשנות; ניקול הוד סטרו - מנכ"ל קרן מיראז' ישראל; לורה מיראז'- נשיאה קרן מיראז' ישראל; דיוויד מיראז'- נשיא קרן מיראז' ישראל; סיוון כהן שחרי - מנכ"ל, מרכז החדשנות; סיני גוהר ברק - מנהלת חדשנות, קרן מיראז' ישראל
(צילום: רפאל שחרי)
כהן שחרי מסבירה שהמרכז מחבר בין אקדמיה, יזמים, תעשייה, רשויות מקומיות, חברות גלובליות ומשקיעים. "בלי מרכז כזה, הסטארט-אפים היו מתפזרים, נתקלים בבירוקרטיה או פשוט יוצאים מהמדינה", היא אמרה.
ישראל ככוח גלובלי
מוקדם יותר החודש פורסם מחקר, שנערך במרכז החדשנות לדזרטק ואקלים בנגב. במחקר נמצא כי 267 חברות דזרטק פעילות כיום בישראל.
מספר החברות בנגב גדל משמעותית. מ-20 בלבד בשנת 2022 ל-54 בשנת 2025. מדובר בגידול של כ-170% בתוך שלוש שנים. כיום, כ-20% מכלל חברות הדזרטק בישראל פועלות בנגב. שיעור זה מצביע על פער משמעותי לטובת הנגב ביחס לסקטורים טכנולוגיים אחרים בישראל, שבהם הנגב מהווה לרוב רק 3-2% מהפעילות.
"ישראל נכנסת לשיח האקלים והמדבר מעמדה של ידע וניסיון מוכח", אומרת כהן שחרי. לפי ראייתה, פתרונות כמו התפלה, השקיה מדויקת, טיהור מים, ייצור אנרגיה מתחדשת בחום קיצוני וחקלאות מדברית כבר מיושמים במדינה. "העולם מחפש מדינות שיכולות להראות יישום הלכה למעשה. כאן נכנס הנגב: ערים שמתמודדות עם עומסי חום, קיבוצים שמגדלים סופר-פוד בסביבה צחיחה, ותשתיות אנרגיה שפועלות ב־45 מעלות צלזיוס - זה ידע שיש לו ערך כלכלי".
כהן שחרי הוסיפה כי הסטארט-אפים במרכז עוסקים בבעיות קונקרטיות של חיים בני-קיימא באזורים צחיחים: מים - ייצור, חיסכון ותכנון משאב קריטי; אנרגיה - מערכות עירוניות וחקלאיות לעמידה בעומסי חום; חקלאות מדברית - גידול מזון בתנאים יבשים; ותשתיות עירוניות - התמודדות עם איי חום ומחסור במשאבים.
"המפתח הוא הגישה לפרטנרים בשטח: רשויות, מפעלים, משקים, עמותות וחברות גלובליות. זה לא עוד אקסלרטור - יזם יכול לשים את המוצר שלו בשמש של יולי-אוגוסט ולראות אם הוא שורד", היא מסבירה.
חברות במרכז כוללות בין היתר את Brenmiller Energy, המפתחת אגירה תרמית לייצוב מערכות אנרגיה; Brevel, המייצרת חלבון ממיקרו-אצות במתקן בקריית גת; ו-CropX, שפיתחה מערכת ניהול חקלאי מבוססת חיישנים לייעול השקיה, דישון וניהול קרקע.
"פריצות דרך לא נולדות בדיונים תיאורטיים על אקלים, אלא במקומות שחווים את האקלים בצורה מובהקת", מסכמת כהן שחרי. “הנגב הוא אחד האזורים המעטים בעולם שמאפשרים פיתוח פתרונות בין מדבר לעיר, וזה בדיוק המקום שהעולם ינוע אליו. כשסטארט-אפ מוכיח היתכנות במדבר אמיתי, מול עיר אמיתית ועם שחקנים גלובליים, הוא עובר מרמת ‘רעיון מבטיח’ לרמת תשתית עתידית".
מדובר במרכז שהוקם על ידי קרן מיראז׳ ישראל, חממת אינגב, אוניברסיטת בן גוריון, המכון הישראלי לחדשנות וקבוצת19, בתמיכת רשות החדשנות ומשרדי ממשלה רבים.
