תנשמות צעירות, שעזבו את הקן שבו גדלו, אך עדיין נמצאות בשלב המעבר לעצמאות, נכנסות לעיתים לקינים פעילים אחרים, שבהם נמצאים גוזלי תנשמות צעירים, ומנסות להשיג מזון בקינים אלה עוד לפני שהן נעשות עצמאיות לחלוטין בציד. כך עולה ממחקר חדש, שנערך באוניברסיטת חיפה ובמכון שמיר למחקר, ופורסם בכתב העת Journal of Applied Ecology.
תנשמת גונבת טרף מקן אחר שבו גוזלים
(צילום: ד"ר מוטי צ'רטר ממכון שמיר למחקר ומבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה)
אבל יש צד כואב לגניבת המזון של התנשמות הצעירות. החוקרים מצאו כי ככל ששיעור הביקורים שלהן בקן האחר היה גבוה יותר, כך ירדו שיעורי ההישרדות של הגוזלים המקומיים. "כשהתנשמות הצעירות עוזבות את הקן אנחנו נוטים לחשוב שהן כבר מתחילות את דרכן העצמאית. ואולם, המחקר שלנו מראה כי חלקן פונות גם לקינים אחרים כדי להשיג מזון ובדרך יוצרות תחרות סמויה עם הגוזלים הצעירים שחיים בהם", אמר ד"ר מוטי צ'רטר ממכון שמיר למחקר ומבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, עורך המחקר.
תנשמות ממלאות תפקיד חשוב בהדברה ביולוגית של מכרסמים בשטחים חקלאיים. בישראל קיימות אלפי תיבות קינון שנועדו לעודד את התנשמות להתרבות בקרבת השדות ולהפחית את השימוש ברעלים. עם זאת, ריכוז גבוה של תיבות קינון עשוי ליצור גם צפיפות גבוהה של זוגות מתרבים בשטח קטן ולהגביר אינטראקציות תחרותיות בין התנשמות הצעירות.
מעבר של תנשמות צעירות בין קינים תועד בעבר, אך היקפו והשלכותיו נותרו כמעט לא ידועים, בין היתר משום שביקורים קצרים המתרחשים בלילה קשים לזיהוי באמצעות בדיקות תקופתיות. במחקר הנוכחי ביקשו עוזר המחקר גבריאל רוזמן וד"ר צ'רטר לבדוק באיזו תדירות תנשמות צעירות עוברות בין קינים, באילו תנאים התופעה שכיחה יותר והאם היא קשורה לירידה בשיעור הגוזלים ששורדים עד לעזיבת הקן.
גלריה


אב מגן על הגוזלים מפני תנשמת פולשת
(צילום: ד"ר מוטי צ'רטר ממכון שמיר למחקר ומבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה)
המחקר נערך באזור עמק החולה במהלך שתי עונות רבייה. החוקרים הצמידו תגי זיהוי אלקטרוניים זעירים ל-464 גוזלים ול-108 תנשמות בוגרות, והתקינו מערכות אלקטרוניות ב-50 תיבות קינון פעילות, לצורך זיהוי התנשמות באמצעות גלי רדיו (RFID). המערכות פעלו ברציפות, ביום ובלילה, ותיעדו יותר מ-1.2 מיליון זיהויים של תנשמות שעברו בפתחי התיבות.
באמצעות שתי אנטנות שהותקנו בכל תיבה זיהו החוקרים איזו תנשמת נכנסה לקן או יצאה ממנו, וכך תיעדו גם ביקורים קצרים וליליים שבדיקות תקופתיות רגילות לא מסוגלות לחשוף. לדברי החוקרים, התופעה אינה בהכרח ייחודית לתנשמות. מעבר בין קינים תועד גם במיני עופות אחרים, במיוחד בעופות דורסים, אך קשה לעמוד על התופעה משום שביקורים קצרים המתרחשים בלילה קשים מאוד לתיעוד. ניטור רציף באמצעות מערכות RFID ומצלמות קן עשוי לחשוף כי התנהגות כזו נפוצה בטבע יותר מכפי שחשבנו עד היום.
מתוצאות המחקר עולה כי כ-13 אחוזים מהגוזלים שסומנו - זוהו בהמשך כתנשמות צעירות שביקרו בקינים אחרים. יותר ממחצית מתיבות הקינון שנוטרו, כ-54 אחוזים, קיבלו לפחות ביקור אחד של תנשמת צעירה זרה. התופעה הייתה שכיחה יותר כאשר כמה קינים פעילים נמצאו ברדיוס של עד 500 מטרים, וכן בקינים שבהם הגוזלים המקומיים היו צעירים יותר.
מספר הצעירים הכולל שעזב את הקן לא השתנה באופן מובהק בהתאם להיקף הביקורים. ואולם, כאשר בדקו החוקרים איזה חלק מהגוזלים שבקעו אכן שרד עד לעזיבת הקן, נמצא כי ככל ששיעור הביקורים של תנשמות צעירות זרות היה גבוה יותר, כך היה שיעור ההישרדות של הגוזלים המקומיים נמוך יותר.
אחד ההסברים האפשריים לירידה בשיעור ההישרדות הוא שהתנשמות הצעירות המגיעות מבחוץ הן בדרך כלל מבוגרות ומפותחות יותר מהגוזלים בקן שאליו הן נכנסות, ולכן הן עשויות לקחת את הטרף שההורים מביאים לפני שהגוזלים הקטנים אוכלים אותו. אם הדבר חוזר על עצמו, ייתכן שהגוזלים המקומיים נשארים עם פחות מזון, באופן שעלול לפגוע בעקיפין בסיכויי ההישרדות שלהם.
צילומי הווידאו מספקים תיעוד חזותי ישיר של ההתנהגות: באחד הסרטונים נראית תנשמת צעירה זרה לוקחת טרף שהביא האב, בסרטונים נוספים תועדה תוקפנות כלפי הגוזלים המקומיים, ובמקרה אחד אף תועדה תקיפה שהובילה למותו של גוזל. עם זאת, החוקרים מדגישים כי למרות שנמצא קשר בין ריבוי הביקורים של התנשמות הצעירות לשיעור הישרדות נמוך יותר של הגוזלים המקומיים, לא הוכח שגניבת המזון או התוקפנות מצדן גרמו לכל מקרי התמותה.
"יותר תיבות קינון אינן בהכרח תמיד דבר טוב יותר. אם בוחנים רק כמה תיבות אוכלסו או כמה צעירים עזבו את הקן, אפשר להחמיץ את המחיר של הצפיפות. כדי לדעת אם המיזם באמת מצליח, צריך לבדוק גם כמה מהגוזלים שבקעו הצליחו לשרוד עד לעזיבת הקן", סיכמו החוקרים.
המחקר מומן על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ועל ידי קרן קיימת לישראל.



