אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות את חוקרי מגילות מדבר יהודה כבר יותר משבעה עשורים היא היכן נכתבו ונוצרו המגילות שהתגלו במערות. האם לפחות חלקן הועתקו בקומראן בידי קהילה יהודית שהתיישבה במקום? האם מגילות אחרות הגיעו ממרכזי כתיבה שונים ביהודה, ובהם ירושלים, והוסתרו במערות בתקופות של סכנה? ואולי שימשו המערות כספרייה או כגניזה קדומה?
מחקר בינלאומי חדש, שזכה למענק יוקרתי של 2.5 מיליון אירו ממועצת המחקר האירופית (ERC), מבקש להציע תשובות חדשות לשאלות הללו באמצעות שילוב בין מדעי הרוח, מדעי הטבע ובינה מלאכותית.
מחקר חדש על המגילות הגנוזות
(צילום: יולי שוורץ ושי הלוי, רשות העתיקות. עריכה: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
בראש הפרויקט, הקרוי Tracing Scribes and Scrolls, יעמוד פרופ' מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד, הנחשב לאחד החוקרים הבולטים בעולם בתחום מגילות מדבר יהודה. מענקי ה-ERC נחשבים מהיוקרתיים באירופה ומוענקים לחוקרים בעלי הישגים מחקריים יוצאי דופן, במטרה לאפשר להם להוביל מחקרים חדשניים רחבי היקף.
במהלך חמש השנים הקרובות יוביל פרופ' פופוביץ' צוות רב-תחומי של חוקרי מדעי הרוח, כימאים, מומחי חומרים וחוקרי בינה מלאכותית, שינסו להתחקות אחר מקורן של המגילות בדרך שטרם נוסתה.
בניגוד למחקרים שהתמקדו בעיקר בתוכן המגילות ובכתב היד, המחקר החדש יבחן גם את החומרים שמהם הן עשויות ואת אופן הכנתן. החוקרים יבצעו בדיקות כימיות של הדיו, הקלף והפפירוס, ינתחו את כתבי היד ואת מבנה המגילות, וישלבו את כלל הנתונים באמצעות כלי בינה מלאכותית, במטרה לזהות את "טביעות האצבע" החומריות והסגנוניות של כל מגילה.
באמצעות שילוב הנתונים מקווים החוקרים לקבוע האם המגילות נוצרו באתר אחד, במספר מרכזי כתיבה שונים, או שמא הובאו למדבר יהודה מאזורים אחרים.
כ-25 אלף קטעי מגילה מטופלים ביחידת מדבר יהודה של רשות העתיקות
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
למרות חשיבותן ההיסטורית העצומה של מגילות מדבר יהודה, הידע המדעי על המקום המדויק שבו יוצרו, עובדו ונכתבו עדיין מוגבל. החוקרים סבורים כי שילוב בין בדיקות כימיות, בינה מלאכותית ופליאוגרפיה - חקר כתבי יד עתיקים - עשוי לספק לראשונה תמונה מקיפה של תהליכי הייצור והכתיבה.
במסגרת הפרויקט, ובשיתוף רשות העתיקות, ייבחנו כ-250 דגימות של קלף ופפירוס מאוסף מגילות מדבר יהודה השמור ברשות. לראשונה בתולדות המחקר ינותחו גם דגימות פפירוס ממצרים, שיושוו לדגימות מקומראן ומאתרים נוספים במדבר יהודה. ההשוואה בין ההרכב הכימי של החומרים עשויה לחשוף את מקור חומרי הגלם, מסלולי הייצור וקשרים אפשריים בין מרכזי כתיבה שונים.
מערות קומראן במדבר יהודה
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
הנתונים שייאספו במעבדה יעובדו באמצעות מערכות בינה מלאכותית, שיחפשו דפוסים מורכבים בהרכב הכימי של החומרים. בהמשך ישולבו הממצאים עם ניתוחי כתב יד ועם ניתוח קודיקולוגי – חקר אופן הכנתן ועריכתן של המגילות, לרבות מבנה היריעות, סידור העמודות, השוליים ואופן חיבור חלקי המגילה. לכך יתווספו גם ניתוחים לשוניים וספרותיים.
בסופו של התהליך מקווים החוקרים לבנות מודל שיאפשר למפות באופן מדויק יותר את אוסף מגילות מדבר יהודה שבידי רשות העתיקות, הכולל יותר מ-25 אלף קטעי כתב יד. המטרה היא למקם את הסופרים והמגילות השונות בזמן ובמרחב, לזהות מוקדי כתיבה, לימוד והפצת ידע ביהודה הקדומה, ואולי אף לשפוך אור חדש על רשתות התרבות וההשכלה שפעלו באזור לפני יותר מאלפיים שנה.
ד"ר עילית עופרי כהן מרשות העתיקות
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
ד"ר עילית כהן-עפרי, השותפה למחקר מטעם רשות העתיקות, אמרה: “המחקר ייצור מסד נתונים חסר תקדים על ההרכב הכימי של מגילות מדבר יהודה. רשות העתיקות, אשר אחראית לשימור, תיעוד והנגשת הידע על מגילות מדבר יהודה, משקיעה מאמצים כבירים בחקר המגילות. בשנים האחרונות, אנו נחשפים לחשיבות הגדולה בהבנת החומרים שמהן עשויות המגילות - ובפרט הקלף, הפפירוס והדיו- ואלה עשויים לגלות סודות החבויים בתוך הפיסות ששרדו מאות ואלפי שנים. השתתפות במחקר בינלאומי בסדר גודל כזה מאפשרת לרשות העתיקות לרתום את המומחיות שלה בחקר החומרים הארכיאולוגיים, לפתרון שאלות המרכזיות שמעסיקות את חוקרי המגילות והקהל המתעניין בארץ ובעולם".
