אנחנו חיים במציאות שבה מערכת החשמל נמתחת במקטעים מסוימים עד קרוב לשיא יכולתה, בעוד הביקוש ממשיך לעלות - ובקיץ האחרון אף נשברו שיאי צריכה פעמיים. בעידן שאחרי המלחמה, ברור יותר מתמיד שחוסן אנרגטי כבר איננו מושג הנדסי או אקדמי בלבד; הוא עניין יומיומי שנוגע לכולנו – למדינה, לשלטון המקומי, למפעלים, לבניינים המשותפים, לבתים ולמשפחות. בפאנל מיוחד בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות", בהנחיית דודי לסרי, מנכ"ל Bnergy, דנו המשתתפים בשאלות המרכזיות של החוסן האנרגטי: היכן הוא מתחיל, כיצד בונים אותו, ומי נושא באחריות.
חוסן אנרגטי במרחב המוניציפלי: מה אחריות המדינה ומה אחריות השוק
בפאנל השתתפו: עירית הייטנר שעיו, מנהלת אגף שלטון מקומי ומיזמים במשרד האנרגיה והתשתיות; ד"ר נורית גל, מנכ"לית חברת הייעוץ e-NRGY; גיא ליכטנשטרן, פרודקט – שווקים בינלאומיים ב-SolarEdge; ונורית מירון, מנהלת אגף איכות הסביבה במנהל התפעול והתעשיות בעיריית נתניה.
הדיון עסק בשורה של סוגיות: מה אפשר לעשות כבר עכשיו כדי לחזק את החוסן האנרגטי בכל אחד מהסגמנטים? מה היתרונות בייצור חשמל ירוק ומבוזר? מהי אגירה ומהו מיקרוגריד? וכיצד גורמים לכלל המערכות והמתקנים לעבוד בהרמוניה - ממש כמו תזמורת?
עירית הייטנר שעיו הדגישה בדבריה כי חוסן אנרגטי בעיני המדינה נשען על שלושה נדבכים: התייעלות בצריכת האנרגיה, הפחתת הצריכה, והגדלת הייצור מאנרגיות מתחדשות בשילוב אגירה. לדבריה, רשויות מקומיות מסוגלות להפחית כ-20% מצריכת האנרגיה במבני ציבור, להקים ייצור סולרי על מבני חינוך וספורט, ולשלב אגירה שתאפשר אספקת חשמל יציבה גם בחירום במקום גנרטורים מזהמים. היא ציינה כי חסם מרכזי ברשויות הוא מחסור בכוח אדם מקצועי שמוביל את התהליך, וכי משרד האנרגיה תומך ב-300 מיליון שקלים לתמריצים, בניית יכולות וכלים לניהול אנרגיה.
ד"ר נורית גל הסבירה כי ייצור מבוזר מבוסס-גגות חוסך למשק תשתיות בעלות עשרות מיליארדי שקלים, מצמצם איבודי אנרגיה של כ-6% בקווי הרשת ומקטין נקודות תורפה. לדבריה, הרגולציה הקיימת מאפשרת כדאיות גבוהה לצרכנים: חברת החשמל מחויבת לקנות את כל החשמל המיוצר בתעריף מובטח ל-25 שנה, כולל תשלום נוסף על אגירה. היא הדגישה שבניינים משותפים הם מפתח למשק - רוב הגגות בערים נמצאים עליהם, הם צורכים טעינת רכבים חשמליים, וכל בניין גבוה מחויב בגנרטור שבפועל אינו תמיד אמין. הכנסת סוללות בבניין - שייטענו מאנרגיה סולארית - במקום גנרטור יכולה לייצר חוסן, יעילות ותרומה לרשת.
גיא ליכטנשטרן ציין כי מערכות ייצור מקומי, אגירה וניהול אנרגיה מאפשרות שרידות כמעט בלתי מוגבלת, ומודעות לצריכה פותחת פוטנציאל להתייעלות. במגזר המסחרי, לדבריו, חוסן הוא עניין כלכלי: עסקים אינם יכולים לאפשר הפסקות חשמל בלתי מתוכננות ולעיתים אינם יכולים להגדיל חיבור לחשמל, ולכן סוללות וייצור עצמי מאפשרים להם להגדיל תפוקה. הוא תיאר מיקרו-גרידים במדינות מתקדמות כמו אוסטרליה ודרום אפריקה, שבהן SolarEdge מפעילה מערכות ניהול מתקדמות ומוכיחות את היכולת של פתרונות כאלה לייצר שרידות מלאה.
נורית מירון תיארה את הדרך שבה עיריית נתניה נכנסה לעולם האנרגיה המתחדשת: תחילה ממניעים כלכליים בשילוב ערכים סביבתיים, ובהמשך מתוך הבנה של פוטנציאל השבחת הנכסים העירוניים. העירייה הקימה עד כה 146 פרויקטים סולאריים ועברה למודל שותפות עם יזמים כדי לשלב ידע מקצועי עם יכולות עירוניות. לדבריה, המפתח להצלחת פרויקט הוא רתימת ההנהלה - מראש העיר מרים פיירברג ז"ל ועד הגזבר ומנהלי האגפים. כעת העירייה מקדמת פיילוט לניהול אנרגיה במבנים זללניים לקראת מערך עירוני מתכלל של ייצור, התייעלות וטעינת כלי רכב.
