עז צפיר הקורדילרים, המוכרת גם כעז הרי הרוקי, אינה נמנית עם בעלי החיים המקומיים של רכס טיטון שבצפון אמריקה. מסיבה זו מנהלים כיום אנשי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית מצוד מבוקר אחר העזים שסומנו כ"מבוקשות".
מקור הבעיה בהחלטה שקיבלה מדינת איידהו בשנות ה-70 של המאה הקודמת, אז הובאו עיזי הרי הרוקי לאזור לצורכי ציד. עם השנים התפשטה האוכלוסייה, ופרטים ממנה חדרו אל הפארק הלאומי גראנד טיטון - שם הם נחשבים למין זר הפוגע באיזון האקולוגי המקומי.
גלריה
שלט המבקש מהמבקרים לדווח על כל תצפית של כבש גדול-קרניים או עז הרי הרוקי לשירות הפארקים הלאומיים בפארק הלאומי גרנד טיטון
(צילום: Rebecca Huntington/WyoFile/AP)
צפיר הקורדילרים, הידוע גם בשם עז הרי הרוקי
(צילום: Becky Bohrer/AP)
עד שנת 2008 הן התרבו, ושירות הפארקים הלאומיים הציע לראשונה לחסל את האוכלוסייה בשנת 2013, כאשר כ-10 עד 15 בעלי חיים התגוררו ברכס טיטון. עם זאת, לקח כמעט שבע שנים לקדם את התוכניות הללו, וכשהן כבר יצאו אל הפועל בתחילת 2020, האוכלוסייה מנתה כ-100 פרטים.
עשרות רבות של עזים נהרגו לאחר שנורו באופן ממוקד ממסוקים או על ידי ציידים חמושים ומיומנים מהקרקע, אותם גייסו אנשי שירות הפארקים הלאומיים. כיום, ההערכות הן שנותרו רק פרטים בודדים של עז ההרים בפארק הלאומי גראנד טיטון.
"אנו מעריכים כי 8-7 עיזים נותרו בחלק הדרומי של הפארק הלאומי גראנד טיטון, כאשר ייתכן שפרטים נוספים מסתתרים בקניונים מרוחקים בצפון - אזור קשה לגישה המאופיין בהיעדר שבילי הליכה מוסדרים", אמרה איווט קונברס, ראשת חטיבת המדע וניהול המשאבים בפארק הלאומי גראנד טיטון.
עדר של כבש גדול-קרניים
(צילום: Craig Bihrle/North Dakota Game and Fish Department/AP)
פרט בוגר ופרט צעיר של צפיר הקורדילרים, מין הידוע גם בשם עז הרי הרוקי
(צילום: David Zalubowski/AP)
מחלקת הדיג והציד של ויומינג ניהלה בעבר ציד אגרסיבי במדרונות המערביים של הפארק, אך הוא הופסק מאחר שלא תועדו שם עיזים כבר מספר שנים.
מאז 2024 התוכנית עברה רשמית לשלב "תחזוקה". המשמעות היא שאין עוד מבצעי דילול רחבי היקף, אלא טיפול נקודתי המבוסס על תקציב זמין ודיווחים מהשטח כדי למנוע מהאוכלוסייה להשתקם מחדש.
שלושה פרטים ממין כבש גדול-קרניים
(צילום: Becky Bohrer/AP)
רכס טיטון משתקף על המים בפארק הלאומי גרנד טיטון
(צילום: Amber Baesler/AP)
המרדף אחרי עזי הרי הרוקי נובע מכך שהן מתחרות על מקורות מזון מוגבלים בגובה רב עם כבשי ההרים, ניחנות באגרסיביות רבה ואף נושאות מחלות שעלולות להיות קטלניות עבור הכבשים. סבירות גבוהה שבעל החיים הלא רצוי והלא מקומי לא ישרוד זמן רב לאחר שהרשויות יאתרו את נוכחות הפרטים הבודדים שנותרו ממנו, לאחר מאמץ אינטנסיבי בשנים האחרונות לדלל ולחסל את אוכלוסייתו באזור. שומרי הפארק רתמו את הציבור למאמציהם להרחיק את העזים – לרבות שלטים שהוצבו ברחבי האזור, הנושאים בקשה ממבקרי האתר לדווח, לצלם ואף לתעד את הכבשים והעזים.
יש לציין כי אוכלוסיית כבש גדול-קרניים, על אף היותה מקומית, נאבקת על הישרדותה במשך עשרות שנים לאחר שהפיתוח באזור פלש לנתיבי הנדידה שלה וגולשי סקי בטבע פלשו לבית הגידול החורפי של פרטיה. מחלקת הציד והדיג של ויומינג מצאה רק 80 כבשים גדולות-קרניים במהלך הסקר האחרון שלה, אם כי ניתוחי דנ"א של דגימות צואה מצביעים על כך שחלק מהפרטים של אוכלוסייה זו הוחמצו במהלך סקרים אוויריים. על כן, ייתכן שהאוכלוסייה גדולה במקצת מההערכות הקיימות, אם כי אין הדבר מבטל את העובדה שמדובר באוכלוסייה הנתונה בסיכון מקומי.
