נדידת הסתיו של הציפורים מעלה הילוך, והשקנאי המצוי מתחיל עכשיו את נדידת הסתיו. להקות ראשונות נצפות ברחבי הארץ, במנוחה ובאכילה לפני חציית רצועת המדבר הענקית שמדרום לישראל.
לדברי ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, ללא צבירת אנרגיה כאן בישראל לא יכולים השקנאים להמשיך בנדידתם. ״לעופות הנודדים מצפים סיכונים רבים לאורך נתיבי הנדידה, גם בישראל, כולל הרס בתי הגידול בתחנות עצירה והתדלוק, התנגשויות בטורבינות רוח ובקווי מתח, התחשמלות על עמודי חשמל, ירי וצייד, הרעלות והפרעות אדם״.
ביום שבת האחרון, תיעד ד״ר פרלמן במאגר חולדה שבשפלה שקנאי עם טבעת על הרגל, והצליח לקרוא את הקוד עליה דרך הטלסקופ. ״בירור מהיר העלה שזו נקבה שסומנה ב-2010 על ידי רשות הטבע והגנים במסגרת מחקר וזו התצפית הראשונה שלה מאז.
כשלכדו אותה היא הייתה בשנתה השנייה, כלומר ילידת 2009. מאז, היא הספיקה לנדוד 13 פעמים בין אזורי הדגירה, בעיקר הדלתה של הדנובה, לאזורי החריפה באגמים במזרח אפריקה״, הוסיף ד״ר פרלמן.
בחברה להגנת הטבע מציינים כי השקנאי המצוי הוא אחד הנודדים הכבדים ביותר באזורנו. כאשר לזכרים הבוגרים משקל עד 15 ק"ג. מרבית האוכלוסייה העולמית דוגרת סביב הים השחור, במיוחד בדלתא של נהר הדנובה.
השקנאים חולפים דרך ישראל אל עבר האגמים הגדולים במזרח אפריקה, ומוצא נהר הנילוס. בישראל מתקיים קונפליקט ארוך שנים בין השקנאים החונים כאן על מנת לצבור אנרגיה להמשך הנדידה, לבין חקלאי דגים הסובלים מנזקים כלכליים כתוצאה מכך שלא נותרו בישראל עוד בתי גידול לחים טבעיים המסוגלים לספק מזון טבעי לשקנאים.
החברה להגנת הטבע, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, משרדי החקלאות והגנת הסביבה וארגוני מגדלי הדגים מנסים לצמצם קונפליקט זה. זאת על ידי מתן דגים באזורים ייעודיים כגון שמורת החולה ומאגרי מים.
״מדינת ישראל היא מעצמת צפרות וגן עדן לצפרים, כיוון כחצי מיליארד ציפורים - המשתייכות ליותר מ-300 מינים שונים - נודדות מעלינו פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב״, אמר ד"ר פרלמן.