מנהיגי העולם, לפחות בחלקם, ניסו לרסן את שינויי האקלים על ידי פנייה למדינות אחרות על מנת לפעול למען טובת הכלל. עם זאת, הניסיונות הללו עלו בתוהו. כעת, מבצע "שאגת הארי" ומשבר האנרגיה שנגרם בעקבות התקיפות באזור הקרבות דווקא עשויים לספק גלגל הצלה לכדור הארץ בפן הסביבתי - העדפת אנרגיה מתחדשת מקומית על פני דלקים מאובנים מיובאים.
עשן מיתמר מבית הזיקוק בבחריין
(צילום: רויטרס)
בתי זיקוק שהופצצו, ערוצי שילוח משובשים של נפט וגז טבעי ומחירי דלק שעלו מאז פרוץ המלחמה - כל אלה גורמים למומחים בתחום הסביבה להאמין כי גם המנהיגים ההססניים ביותר, יפעלו למען עתיד נקי יותר ונטול דלקים מאובנים. עם זאת, יש מי שמפקפקים בכך, בטענה שגם פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 עוררה תקוות דומות, שירדו לטמיון. במקום לפנות לחלופות נקיות יותר, מדינות באירופה החליפו את הגז בפחם – גורם מזהם אף יותר.
"הסערה שאנו עדים לה כיום במזרח התיכון מבהירה שאנו ניצבים בפני מערכת אנרגיה עולמית הקשורה ברובה לדלקים מאובנים - שבה האספקה מרוכזת במספר קטן של אזורים וכל סכסוך גורם לטלטלות בכלכלה העולמית", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לסוכנות הידיעות AP. "עם זאת, יש כאן הזדמנות של ממש. אנרגיה מתחדשת מקומית מעולם לא הייתה זולה יותר, נגישה יותר או ניתנת להרחבה יותר".
6 צפייה בגלריה
משאית שרופה עומדת ליד מתקן אחסון נפט שנפגע מתקיפה אמריקנית-ישראלית בטהרן, ברקע ענן עשן סמיך
(צילום: Vahid Salemi/AP)
ועידות האקלים השנתיות של האו"ם, שמטרתן שיתוף פעולה עולמי השיגו מעט מאוד עד היום. האחרונה שבהן, שנערכה בברזיל (COP30), הסתיימה בהצהרה שלא כללה אזכור לצמד המילים "דלקים מאובנים". כמו כן, היא ננעלה ללא קביעת לוח זמנים ברור להפחתת השימוש בהם. ארצות הברית למשל, מדינה בעלת משקל רב בפן הסביבתי, נעדרה מהשיחות שנערכו בחודש נובמבר אשתקד, זאת לאור העובדה שנשיאה דונלד טראמפ אינו דוגל בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת.
למרות שהשימוש באנרגיה מתחדשת והקמת מתקנים חדשים בתחום מזנקים ברחבי העולם ועוקפים את קצב הצמיחה של דלקים מאובנים, העולם ממשיך להגדיל מדי שנה את השימוש בדלקים מזהמים, כאשר פליטות של פחמן דו-חמצני ומתאן הלוכדים חום באטמוספרה מגיעות לשיאים חדשים שנה אחר שנה. הדבר מוביל להתחממות האטמוספרה, שמגבירה תופעות מזג אוויר קיצוניות יקרות וקטלניות, כולל גלי חום מסוכנים, ברחבי העולם.
6 צפייה בגלריה
לוח בתחנת דלק בסן פרנסיסקו, כשהמחירים הושפעו מההתרחשויות במזרח התיכון
(צילום: Jeff Chiu/AP)
ד"ר מייקל אופנהיימר, מהמרכז למחקר מדיניות בנושא אנרגיה וסביבה באוניברסיטת פרינסטון, אמר כי יידרשו לפחות עוד חמש שנים (ואולי יותר), על מנת שהפחתת פליטות תטופל במידה רבה באופן חד צדדי. "אם מדינות יראו במלחמת ישראל-ארצות הברית-איראן סיבה נוספת לנטוש את תעשיית הדלקים המאובנים, המעבר לאנרגיה נקייה יושג באופן חד צדדי ברמה המקומית".
קרוליין בקסטר, מנהלת מעבדת הסיכונים המתכנסים במועצה לסיכונים אסטרטגיים בוושינגטון, הוסיפה שכבר חלה "האטה דרמטית" בתנועת דלקים מאובנים לנמלים שונים עקב המלחמה במזרח התיכון. לדבריה, עבור מדינות כמו יפן או דרום קוריאה, שתלויות במכליות המגיעות לנמלים שלהן כדי לספק מקורות אנרגיה, מדובר בעניין רב משמעות.
"אני לא אופתע אם חלק מהמדינות יעברו לאנרגיה ירוקה בגלל המלחמה, ולו רק משום שאנרגיה מתחדשת מציעה יציבות רבה יותר מדלקים מאובנים", אמרה בקסטר. "אני חושבת שיש הזדמנות עבור מדינות, בצדק או שלא בצדק, לנסות להעצים את עצמן על חשבון התלות הקיימת במדינות אחרות".
6 צפייה בגלריה
מיכלי נפט בעיר קלינצי שבמערב רוסיה עולים באש, לאחר פגיעת כטב"ם
(צילום: Bryansk Gov. Alexander Bogomaz Telegram channel AV BogomaZ/AP)
6 צפייה בגלריה
מטוס קרב מסוג F/A-18E/F סופר הורנט ממריא מנושאת המטוסים האמריקנית אברהם לינקולן
(צילום: U.S. Navy/AP)
עם זאת, ישנם כאמור מומחים שמצננים את התקוות ומביעים סקפטיות רבה בהצלחת המעבר לאנרגיה ירוקה. לטענתם, הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני ארבע שנים לא רק גרמה לשיבוש עצום באספקת הגז הטבעי של אירופה, אלא גם לא שינתה את התלות העולמית בדלקים מאובנים. במקום לבחור בפתרון הנקי, היו מדינות שהמירו דלק מאובן אחד באחר, על מנת להתמודד עם חוסר הביטחון האנרגטי. "בדיוק כפי שעשתה אירופה בזמנו, מדינות נוספות כמו סין והודו – המדינות מספר 1 ו-3 בפליטות פחמן בעולם (בהתאמה) – מגבירות את השימוש בפחם", אמרו המומחה לאקלים וסכסוכים ד"ר ג'פרי דבלקו מאוניברסיטת אוהיו, ופרופ' נטע קרופורד מאוניברסיטת סנט אנדרוז, מחברת הספר "הפנטגון, שינויי אקלים ומלחמה: מיפוי עלייתן ונפילתן של פליטות צבאיות אמריקניות".
מה שלא יקרה עם בחירות האנרגיה של המדינות, המלחמות לנצח יגרמו להאצת הפליטות. צבאות העולם אחראים ל-5.5% מפליטות לוכדות החום של כדור הארץ מדי שנה, יותר מכל מדינה מלבד סין, ארצות הברית והודו. "מטוסי קרב הצורכים כמויות עצומות של דלק, משחררים פחמן דו-חמצני ומזהמים אחרים, הם רק דוגמה אחת לאופן שבו מלחמות מבטלות כל ניסיון קיזוז של פליטות מזהמות", הסבירה פרופ' קרופורד.
