ד"ר מישל הרננדז בייליס מוורמונט שבארה"ב היא חובבת אסטרונומיה. בשנתיים האחרונות היא השקיעה בבניית מצפה כוכבים פרטי בביתה, שמאפשר לה לצפות בשמי הלילה. באמצעות טלסקופים מתקדמים יחסית וסבלנות של עשרות שעות, היא צילמה לאחרונה שתי גלקסיות מרהיבות באיכות מדהימה, הישר מחצר ביתה.
(צילום: מיקי שמידט)
הראשונה הייתה הגלקסיה הספירלית M94 בקבוצת הכוכבים כלבי ציד, המרוחקת 34 מיליון שנות אור מאיתנו. את הגלקסיה הזאת צילמה הרננדז במשך יומיים רצופים, בעזרת מסנני צבע ותוכנות מחשב שסייעו לה להגיע לתוצאה. השנייה הייתה גלקסיית המערבולת (M51) – אחת הגלקסיות היפות והידועות ביותר.
בתמונה, שאותה לקח לייצר 16 שעות, ניתן לראות גם את הזרועות שלה, ענני האבק ואזורים שבהם נוצרים כוכבים חדשים. למרות מזג האוויר ההפכפך באזורה, הצליחה מישל לתפוס לילות נדירים עם שמיים צלולים וללא ירח, בדיוק בזמן הנכון. ההישג שלה מזכיר לנו, שעם קצת סבלנות, אהבה לכוכבים (וגם כסף) אפשר להגיע לנפלאות היקום – מבלי לצאת מהבית.
כשכמעט מטר של גובה מבדיל ביניהם, הכלב הגדול בעולם, דני ענק בן 7 בשם רג'י והכלב הקטן בעולם, פרל, צ'יוואווה בת 4 - נפגשו לשחק והוכיחו שאפשר להסתדר גם עם הבדלי גודל משמעותיים שכאלה.
שניהם זכו בתארי הגובה שלהם על ידי ספר השיאים של גינס, כשרג'י בגודל של סוס קטן ופרל "מתנשאת לגובה" של קצת יותר מ-9 סנטימטרים. מלבד קנאה קלה לגבי הצעצועים והמיטות של השניים, רג'י ופרל צלחו את המפגש המשותף שארגנו בגינס, ושיחקו ביחד מהרגע הראשון שבו נפגשו.
למרות החברות המוזרה למראה, יש להם הרבה במשותף, מספרים בעליהם. שניהם עדינים, רגישים לסביבתם, אוהבים לשחק ולנחור וגם... דיוות לא קטנות, שבעיקר מצפות לתשומת לב תמידית. פרל בוחרת כל בוקר את הבגדים שלה בעצמה (באמצעות סימון לבעליה) ורג'י אוכל כמו סוס, אבל ישן כמו תינוק. בסוף המפגש, שניהם נרדמו כשרג'י על הספה ופרל בתוך קערת האוכל. השניים הפיגו את חששות הבעלים מהמפגש יוצא הדופן.
ולסיום, יפן מציגה את הגרסה המודרנית שלה לזאוס, אל השמיים, מטיל הברק והרעם, באמצעות רחפן. לפי ענקית הטכנולוגיה NTT היא פיתחה רחפן, ראשון מסוגו בעולם, המסוגל לגרום לפגיעת ברק מכוונת, ולשרוד אותה.
בניסוי שבוצע לפני כמה חודשים הרחפן למעשה ריחף תחת ענן במהלך סופת רעמים עם חוט מוליך לגובה של 300 מטר – וברגע הנכון גרם למכת ברק. הטכנולוגיה הזאת נועדה לא רק להפחית את נזקי הברקים על תשתיות חיוניות, אלא גם לאפשר בעתיד מיפוי מוקדם של אזורים בסיכון ואף לחלץ אנרגיה מהברקים עצמם, ישירות לרחפן. הדרך לשם עוד ארוכה, אבל העתיד כבר כמעט כאן ותודו שמדובר ברעיון מבריק.
