גל החום ששוטף את אירופה, ושהביא את הטמפרטורות בפריז, לונדון, מדריד וערים נוספות לכ-40 מעלות במשך ימים ארוכים, הציף מחדש את אחת השאלות הבוערות ביבשת: האם הגיע הזמן להתקין מיזוג אוויר גם בבתים פרטיים?
באירופה, הוויכוח על מיזוג האוויר אינו מסתכם בנוחות או בבריאות הציבור. מזגנים נתפסים גם כפגיעה בנוף הערים ההיסטוריות, צורכים כמויות גדולות של אנרגיה ופולטים חום אל הרחוב, ובכך תורמים גם להחרפת תופעת אי החום העירוני. כעת, כשגלי החום הופכים לחלק בלתי נפרד מהקיץ האירופי, צוותי מחקר וחברות טכנולוגיה מפתחים דור חדש של מערכות קירור ידידותיות יותר לסביבה. האם הם הצליחו סוף-סוף למצוא דרך לקרר מבנים בלי לחמם את כדור הארץ?
למרות גל החום: התיירים לא מוותרים על מגדל אייפל
(רויטרס )
גזי קירור עלולים להשפיע על אפקט החממה פי אלפים ביחס לפחמן דו-חמצני
התמונות שהגיעו מצרפת המחישו את עוצמת המשבר: אלפי אנשים הסתערו, פשוטו כמשמעו, על חנויות החשמל כדי להצטייד במאווררים ובמזגנים ניידים לפני שאלה יאזלו מהמלאי. הבהלה הזו אינה ייחודית לצרפת, אלא משקפת מגמה שמתרחבת ברחבי היבשת.
עוד כתבות בזווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
בשבילי אקסטרה פלסטיק: מהחמגשית במטוס ועד הטייק-אווי מהמסעדה
לשלם כדי לא לכרות: מודל חדש ינסה להציל את יערות הגשם
חיות את הרגע: נימפית כחולה
אירופה היא כיום היבשת המתחממת במהירות הגבוהה ביותר בעולם, ולכן הביקוש בה לקירור מלאכותי הולך וגובר; כך שככל שכדור הארץ יוסיף להתחמם, מראות כאלה צפויים להפוך לעניין שבשגרה. לפי הערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), עד שנת 2050 כשני שלישים ממשקי הבית בעולם יחזיקו במערכת מיזוג אוויר. כיום, לעומת זאת, רק כ-20 אחוז ממשקי הבית באירופה מצוידים במזגן (בבריטניה השיעור עומד על כ-4 אחוזים בלבד), לעומת כ-90 אחוז בארצות הברית וכ-94 אחוז בישראל.
אלא שהפתרון עלול להפוך לחלק מהבעיה. המזגנים שמקררים את הבתים צורכים כמויות גדולות של חשמל, אך הנזק הסביבתי המשמעותי ביותר שלהם נובע דווקא מגזי הקירור שהם מכילים. פרופ' אמריטוס אביתר אראל מהמחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחבר פורום מדעני ומדעניות האקלים, מסביר כי יש לנו סיבות טובות מאוד להשקיע בהפחתת הדליפות של הגזים הללו.
"כשגזי הקירור משתחררים לאטמוספרה, הם פועלים כגזי חממה בעלי השפעה גדולה מאוד על ההתחממות הגלובלית", הוא אומר. למעשה, חלק מהם גורמים לאפקט חממה בעוצמה הגבוהה פי אלפים מהשפעתו של פחמן דו-חמצני. לדבריו של פרופ' אראל, גם פירוק של מערכות מיזוג ישנות עלול להוביל לשחרור גזי קירור לאטמוספרה, ולכן הפחתת התלות בהן היא יעד סביבתי חשוב.
התוספת העיקרית של המזגנים לאי החום: החשמל הנדרש להפעלתם
מעבר לפליטת גזי הקירור, מערכות מיזוג פולטות חום אל הרחוב, ולכן נחשבות לאחד הגורמים המחמירים את תופעת אי החום העירוני. עם זאת, לדברי אראל, השפעת המזגנים על הטמפרטורה העירונית דווקא מוגבלת. "יש למזגנים השפעה, אבל היא די קטנה", הוא אומר. "המזגן בעיקר מעביר את החום מתוך הבניין החוצה. התוספת העיקרית היא החשמל הנדרש להפעלתו". לדבריו, המשמעות היא שההשפעה הסביבתית של המזגנים תלויה במידה רבה גם באופן שבו מיוצר החשמל: ככל שמקורו באנרגיות מתחדשות, כך קטנה טביעת הרגל האקלימית של מערכות המיזוג.
משום כך, חוקרים וחברות סטארט-אפ מנסים לפתח דור חדש של מערכות קירור שלא יהיו תלויות כלל בגזי הקירור. במקום להמשיך ולשפר את הטכנולוגיה הקיימת או להחליף את גזי הקירור בגזי קירור בעלי השפעה אקלימית נמוכה יותר, הם מבקשים להמציא מחדש את מערכת המיזוג עצמה. אחת הטכנולוגיות החדשות, המכונה Solid-State Cooling ("קירור במצב מוצק"), מבקשת לוותר לחלוטין על גזי הקירור ולהחליפם בחומרים אחרים המשנים את הטמפרטורה שלהם בתגובה להפעלת כוח מכני, שדה מגנטי או זרם חשמלי. בדרך זו אפשר להעביר חום מחלל אחד לאחר בלי להשתמש בגזי קירור כלל. אם הפיתוחים הללו יבשילו לכדי מוצר מסחרי, הם עשויים לשנות לא רק את הדרך שבה אנחנו מקררים מבנים, אלא גם את האופן שבו העולם מתמודד עם אחת ההשלכות המשמעותיות של משבר האקלים.
בתים עם מיזוג ברומא
(צילום: Andrew Medichini/AP)
בין הפיתוחים החדשניים בתחום בולט מחקר מאוניברסיטת סארלנד בגרמניה, שם מפתח צוות מחקר - שזכה לאחרונה במענק המחקר היוקרתי ERC Starting Grant של האיחוד האירופי-– דור חדש של מערכות קירור, המבוססות על מתכת מיוחדת המשלבת ניקל וטיטניום. החומר נמתח, ועם חזרתו לצורתו המקורית, הוא קולט חום מהסביבה ומתקרר.
הטכנולוגיה, המכונה "קירור אלסטוקלורי" (Elastocaloric Cooling), מאפשרת לקרר חללים ללא שימוש בגזי קירור. החוקרים משלבים במערכת גם פולימרים גמישים, המשמשים להפעלת מנגנון הקירור, במטרה לפתח יחידות דקות וקומפקטיות שאפשר יהיה לשלב במבנים, בכלי רכב ובמכשירים אלקטרוניים. לדברי צוות המחקר, המערכת מסוגלת להפחית את טמפרטורת החדר בכ-10 מעלות, ואף עשויה להיות יעילה יותר ממזגנים רגילים. הפרויקט מפותח בשיתוף חברת האקלים האירית Exergyn ונמצא כיום בשלב של ניסויי אב-טיפוס. אם הניסויים יצליחו, צוות המחקר מעריך שיהיה אפשר להתחיל לשלב את הטכנולוגיה במבנים חדשים כבר במהלך השנים הקרובות.
מתקינים מזגן בצרפת
(צילום: Francois LO PRESTI / AFP)
עבור ישראל, שבה מיזוג האוויר הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום, פיתוח טכנולוגיות קירור ידידותיות יותר לסביבה עשוי להיות בעל משמעות סביבתית וכלכלית. "בוודאי שאנחנו צריכים לאמץ טכנולוגיה שגורמת פחות נזק לסביבה - אם אלה מזגנים במצב מוצק שאין בהם את הסכנה של שחרור גזי חממה, ואם אלה מזגנים יעילים יותר מבחינה אנרגטית", מציין פרופ' אראל ומוסיף שלצד הפחתת פליטות גזי הקירור, לטכנולוגיות החדשות עשויים להיות יתרונות נוספים – בהם הפחתת רעש ושיפור היעילות האנרגטית. הוא מדגיש כי בשלב זה מדובר אומנם בפיתוחים הנמצאים עדיין במעבדות המחקר, שטרם הבשילו לכדי מוצרים מסחריים, אך מסכם באופטימיות: "אם תהיה מערכת שקטה, יעילה אנרגטית ונקייה – ודאי שזה רצוי".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
