האוצלוטים נדדו ברחבי דרום-מערב ארצות הברית במאה ה-19, אך מאז הצטמצם מספרם לפחות מ-100 פרטים בשתי אוכלוסיות רבייה קטנות בדרום טקסס. כעת עושים מדענים מאמצים להציל את האוצלוט מסכנת הכחדה במדינה, והמשימה אינה פשוטה בכלל.
מבצע להצלת האוצלוט מהכחדה
(צילום: רויטרס)
בעוד שמין החתול מצוי גם במרכז ובדרום אמריקה, מאמינים בארצות הברית כי האוצלוטים בטקסס, עם פרוותם המנומרת המרשימה, הם אוכלוסיית הבר האחרונה שנותרה במדינה.
"פשוט תסתכלו על החתול – למה לא תרצו שהוא ישרוד בטבע?" אמר ביל סוואנסון, מנהל מחקר בעלי חיים בגן החיות של סינסינטי, שנסע ברחבי ארצות הברית בניסיון להרבות אוצלוטים בשבי באמצעות זרע שנלקח מאוצלוטים החיים באדמות חקלאיות בדרום טקסס.
"לא מדובר רק בהצלת האוצלוט, אלא גם בהצלת בית הגידול והמערכת האקולוגית שבה הוא חי, שמספקת תמיכה לעוד בעלי חיים רבים המאפשרים לאנשים לשרוד על פני כדור הארץ", הוא הוסיף.
קרן East Foundation, שמרכזה בסן אנטוניו, פועלת לשיקום חתולי הבר באדמות חקלאיות בדרום טקסס, המכילות צמחיית קוצים סבוכה – אזור מחיה מועדף על האוצלוטים החמקמקים והליליים. אשלי ריבס, וטרינרית מחקר בקרן, אמרה כי לבני האדם היה תפקיד מרכזי בירידה באוכלוסיית האוצלוט, שהוכרז כמין בסכנת הכחדה בארצות הברית כבר בשנת 1982.
"כשסחר הפרוות הפך לפופולרי, הם ניצודו בשל פרוותם היפה", הסבירה ריבס. "כמו כן, גם אובדן בתי גידול, חדירה אנושית, הקמת ערים גדולות וכבישים. הכבישים הם אחד הגורמים המרכזיים למותם כיום".
ריבס וסוואנסון עובדים על פרויקט האוצלוטים מאז 2021, ובינתיים ניסו - ללא הצלחה - להרבות את חתולי הבר בשתי דרכים. הראשונה היא הזרעה מלאכותית, שבה מוחדר זרע שנאסף מחתול ישירות אל דרכי הרבייה של חתולה. השנייה היא הפריה חוץ-גופית (IVF), שבה נאספות ביציות מגוף החתולה ומופרות בזרע בצלחת פטרי. לאחר מכן מתפתח העובר באינקובטור, והעובר החי מועבר בניתוח לגוף של חתולה או מוקפא להעברה מאוחרת יותר.
מבין 13 ניסיונות הזרעה מלאכותית וארבעה ניסיונות הפריה חוץ-גופית שבוצעו בשנים האחרונות, לא התקבל אף היריון תקין.
סוואנסון מצביע על ירידה באיכות הזרע של האוצלוטים, הנובעת מקשרים בתוך האוכלוסייה, מתחים סביבתיים כמו התייבשות בשל בצורת, וירידה בתנועתיות הזרע. "אוצלוט בדרך כלל ממליטה גור אחד. זהו גודל ההמלטה הרגיל", הסביר סוואנסון. "ובטבע, האם מגדלת את הגור במשך שנה שלמה, עד שהוא בוגר מספיק לצאת לדרכו. כך שאוצלוטים הם בעלי קצב רבייה איטי במיוחד".
החוקרים צפויים להקדיש את החודשים הקרובים ללכידת אוצלוטים זכרים מהטבע לצורך איסוף זרע, לפני שיחזרו לפעולות הפוריות בסתיו. עד סוף השנה, צפוי להיבנות מתקן בקינגסוויל שבטקסס, שיאפשר לאכלס אוצלוטים, להעניק להם טיפול רפואי ורבייתי, ולספק מרחב ללמידת ציד עבור הצעירים, טרם שחרורם לטבע.
