שחיין הסיבולת הבריטי לואיס פיו שחה בעבר בקוטב הצפוני ובאנטארקטיקה כדי לעורר מודעות לסוגיות סביבתיות. אולם ההתמודדות עם מים קפואים ותנאים קיצוניים לא הכינה אותו לאתגר האחרון שלו: שחייה במצר הורמוז, בזמן שמכליות מותקפות ומתפוצצות בקרבת מקום.
שחיין בריטי שחה במצר הורמוז ותיעד את הנזק האקולוגי
(צילום: מתוך דף ה-X של לואיס פיו)
פיו, המשמש שגריר האוקיינוסים מטעם האו"ם, הקדיש בשבוע שעבר שלושה ימים לשחייה בחלקים מנתיב המים המסוכן, במטרה להעלות את המודעות לאיום שמציבה המלחמה עם איראן על בתי הגידול ועל בעלי החיים באזור.
כשהוא לבוש בבגד ים בלבד, במשקפת שחייה ובכובע הנושא את סמל האו"ם, יצא השחיין לדרך מחצי האי מוסנדם בעומאן, בקצהו הדרומי של המצר, וסיים את המסע לאחר שהקיף את כף הורמוז. בסך הכול הוא שחה כ-15 ק"מ. על פי ההערכות, פיו הוא האדם הראשון שביצע שחייה למרחקים ארוכים במצר מאז פרוץ המלחמה.
השחיין סיפר כי דקות ספורות לאחר שנכנס למים ביום שני, הוא שמע שני פיצוצים עזים שהרעידו את פני הים. "הרמתי את הראש וראיתי מכלית נפט שנפגעה, במרחק של כארבעה קילומטרים ממני", סיפר לסוכנות הידיעות AP לאחר שחזר ללונדון. "הפיצוץ היה חזק מאוד – שני הדים רועמים – ואז הגיעו מטוסי קרב. באותו רגע הבנתי שאנחנו חייבים לצאת מכאן מיד".
פיו, בן 56, הצליח להשלים את האתגר לאחר כמה הפסקות ועצירות נוספות, ובהן גם מעבר ליד כלי שיט נוסף, שממנו עלו כדורי אש לשמיים לאחר שהותקף. "רוב האנשים חושבים על מצר הורמוז כעל נתיב שיט", הוא אמר. "אבל זה גם אחד המקומות היפים ביותר שראיתי בחיי. זהו אחד מאוצרות הטבע הגדולים בעולם".
"עם כל האוניות האלה שטובעות, האזור הזה נמצא תחת איום חמור", הוא הוסיף. "יידרשו שנים, ואפילו עשרות שנים, עד שהאזור הזה יתאושש".
זיהום הנפט מהמכליות שנפגעו מאיים על הדולפינים ועל יערות המנגרובים
בשבועות האחרונים הגבירה איראן את התקיפות נגד כלי שיט, שלטענתה נעו בנתיבים בלתי מורשים במצר הורמוז, במסגרת מאמציה להשליט את שליטתה על נתיב המים האסטרטגי. לפני שארצות הברית וישראל פתחו במלחמה ב-28 בפברואר, כחמישית מכלל הנפט שנסחר בעולם עברה דרך המצר.
כמה מכליות גם פגעו במוקשים ימיים שהניחה הרפובליקה האסלאמית. בחלק מהמקרים הן התפוצצו ועלו באש. אחת מהן, שנשאה יותר משני מיליון חביות נפט, נפגעה בחודש שעבר.
פיו הזהיר כי דליפות נפט מעשרות מכליות שנפגעו מאז פברואר עלולות ליצור בעיות ארוכות טווח עבור בעלי החיים באזור, כמו גם עבור קווי החוף, שוניות האלמוגים ויערות המנגרובים.
הוא סיפר כי במהלך ההפלגה לאזור ראה מספר רב של דולפינים ששחו בעקבות הסירה שלו, וכן צבים ועופות דורסים מסוג שלך. הוא גם סיפר בהתפעלות על מאות הצבים שראה במהלך שחייה לאורך חופי עומאן לפני המלחמה.
"כשנפט מגיע לשם, כשזיהום כימי מגיע לשם, קשה מאוד לנקות זיהום מהסוג הזה", הוא אמר. "ההשפעות שלו נמשכות לאורך דורות".
השחייה נערכה בזמן שכלי שיט הותקפו
לפיו ניסיון רב בהתמודדות עם טמפרטורות קיצוניות ועם טורפים, בהם גם עמלצים לבנים. אולם שחייה באזור מלחמה הציבה בפניו סכנות מסוג חדש לחלוטין.
כדי לשמור על בטיחותו, האתגר חולק למקטעים ונפרש על פני שלושה ימים, ובסך הכול ארך כשש וחצי שעות של שחייה. השחיין סיפר כי ביום השני, בדרכו חזרה לנמל, ראה אוניית גז שנפגעה. "לעולם לא אשכח את המעבר ליד אוניית הגז הזאת. היה ריח של כימיקלים, ואז הופיעו הלהבות – הן ממש נראו כמו כדורי אש שעלו לשמיים. המים סביב האונייה בערו", סיפר פיו. "וכשחושבים על ההשפעה שיש לאירוע כזה על הטבע – היא קשה מאוד ומיידית".
משתמש בספורט כדי לקדם מטרות סביבתיות
במשך כ-40 שנה שוחה פיו במקומות שונים בעולם, מאנטארקטיקה ועד הים האדום, ומתעלת למאנש ועד נהר ההדסון, במטרה לעודד נקיטת צעדים להגנה על הסביבה הימית מפני שינויי האקלים, זיהום ואובדן המגוון הביולוגי.
הוא היה הספורטאי הראשון ששחה לרוחבו של הקוטב הצפוני והשלים שחייה למרחקים ארוכים בכל אחד מהאוקיינוסים בעולם. בשנת 2023 שחה את מלוא אורכו של נהר ההדסון – 507 ק"מ – כדי להדגיש את חשיבותם של נהרות נקיים.
לפי הקרן שהקים, האתגרים הללו סייעו להשיג הסכמים רשמיים להגנה על יותר מ-3.5 מיליון קמ"ר של שטחי אוקיינוס פגיעים.
יש מי שכינו את השילוב של שחייה למרחקים עצומים ופעילות פוליטית לקידום מטרות סביבתיות בשם "דיפלומטיית הספידו".
"ספורט פותח דלתות, יוצר דיאלוג ומאפשר לאנשים להתחיל לחשוב על הסוגיות החשובות האלה", אמר פיו. "המסר שלי פשוט מאוד. אנחנו חייבים לעצור את המלחמה, לפתוח את המצר ולנקות את הזיהום".










