שחרור רשת רפאים בחוף הנקרה
(קרדיט: עצמון דגן ובר שטרנבך, החברה להגנת הטבע )
אנשי החברה להגנת הטבע, בסיוע פקחי רשות הטבע והגנים וצוללנים מוסמכים שהתנדבו, הוציאו החודש שתי רשתות רפאים: אחת בחוף נעורים שבתחום המועצה האזורית בעמק חפר והשנייה בעומק המים, בשמורה הימית ראש הנקרה.
רשתות רפאים הן רשתות דיג נטושות שכבר לא בשימוש ונותרות בים על תקן פסולת, אך הן ממשיכות לתפקד כמלכודת מוות לבעלי חיים, ואף עלולות להיות מסוכנות לצוללים ורוחצים.
הדיווח על אודותיהן של שתי הרשתות נעשה על ידי אזרחים מודאגים באמצעות אפליקציית SeaWatch, המיועדת לדיווחים על מפגעים כמו עבירות דיג, זיהום, פגיעה בחיות מוגנות בזמן אמת ועוד. הדיווח הראשון, על רשת רפאים שנמצאת בעומק של כ-25 מטרים בעומק השמורה הימית ראש הנקרה, הגיע עוד בחודש נובמבר, לכן מבצע החילוץ שנדרש עבורה התגבש רק במהלך דצמבר.
הפעילים פקדו את השמורה, שחררו את הרשת מהסלע והציפו אותה חזרה לחוף. איל מילר, מנהל מרחב ים במחוז צפון ברשות הטבע והגנים, מספר: "רשתות רפאים מהוות מלכודת מוות לערכי טבע ימיים, החל מיונקים גדולים דרך צבי ים וכלה בדגים שנתפסים ברשת והופכים לחסרי תנועה ולאחר מכן חסרי חיים".
הרשת השנייה הייתה פשוטה יותר לחילוץ, כיוון שהסתבכה בסלעים שעל החוף. הדס גן-פרקל, רכזת מוקד SeaWatch בחברה להגנת הטבע, סיפרה: "קיבלנו דיווח באפליקצייה על רשת רפאים שסבוכה בסלעים בחוף נעורים, עמק חפר. צוות התגובה של 'החצי הכחול – פרויקט הים התיכון' של החברה להגנת הטבע, הגיע למקום ובמבצע ניקיון שארך כשעתיים, הצליחו לפנות את כל חתיכות הרשת. חשוב מאוד לפנות את רשתות הרפאים מהים במהירות האפשרית על ידי צוות מיומן. אין לנסות להסיר את הרשת לבד מכיוון שהיא מהווה סכנה בטיחותית".
שחרור רשת רפאים בחוף נעורים, עמק חפר
(צילום: עצמון דגן, החברה להגנת הטבע)
לדברי גן-פרקל, 12 מיליון טונות פסולת פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים בכל שנה וציוד דיג מהווה עד 10% מכך. בנוסף לכך, כ-5.7% מכל הרשתות, 8.6% מכל המלכודות, ו-29% מכל חוטי הדיג אובדים באוקיינוסים מדי שנה וכשליש מהפסולת במים הרדודים היא ציוד דיג נטוש. "במידה ונתקלים בציוד דיג נטוש חשוב לדווח באפליקציית SeaWatch ואנו נדאג שהמפגע יוסר בצורה בטיחותית לבני האדם ולחיות המעורבות", היא הוסיפה.
אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע מיועדת לדיווחים על מפגעים כמו עבירות דיג, זיהום, רשתות רפאים ופגיעה בחיות מוגנות בזמן אמת. המוקד פועל מזה חמש שנים בים התיכון ומחודש מרץ 2019 במפרץ אילת. מאז השקת האפליקציה בשנת 2015, הורידו את האפליקציה כ-10,000 חובבי ים.
בכל דיווח קיימות שאלות מובנות באפליקציה, אשר מכוונות לדיווח מפורט ומדויק, המאפשר המשך יעיל בטיפול במפגע לרבות מיקום מבוסס GPS על גבי מפה ואפשרות לצירוף תמונה. פרטי הקשר של המדווח נשארים חסויים מהציבור. באפליקציה גם מידע רב אודות מינים מוגנים, מינים פולשים, מיקומי שמורות טבע ועוד. "אנחנו ממשיכים לפעול להעלאת המודעות והערנות למפגעים אקולוגיים בים וכך נמשיך להרחיב את מעגלי המדווחים - שבזכותם הכל קורה. בכל אירוע מחדש, אנחנו רואים שיתוף פעולה פורה ומוצלח עם פקחי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים, היחידה לזיהום ים במשרד להגנת הסביבה ומועצות אזוריות ועיריות, שמקבלים את הפניה ומטפלים בה במהירות ובמקצועיות.
ד״ר יניב לוי מנהל מרכז הצלה לצבי ים ברשות הטבע והגנים, אמר: "בים צבים שנמצאו מסובכים בחוטים, רשתות או שקים סובלים בדרך כלל מפגיעות בגפיים כאשר החוטים נכרכים סביב הגפה (ולעתים גם הצוואר) וחוסמים את זרימת הדם. כשזרימת הדם לגפה מופרעת מתחיל תהליך של מוות הרקמה, אשר ללא טיפול יתקדם לנמק מלא עד לנשירת הגפה הנרקבת. כאשר השריר מתחיל להתפרק ולהנמק, מצטברים רעלים בגפה הפגועה, תוצרי פירוק של השריר".
לדבריו, "הרקמה הנרקבת מהווה קרקע פורייה לגידול חיידקים. לכן, הסרת החוטים החוסמים את זרימת הדם בשלב זה עשויה להיות קטלנית עבור הצב, כאשר הרעלים והחיידקים שהצטברו ברקמה מוסעים עם זרם הדם המתחדש אל הגוף. הסרת הפסולת בצורה לא מבוקרת עלולה ליצור הרעלת דם (בדומה לחוסם עורקים/ורידים). לחילופין, לצב עלולים להיות פגיעות פנימיות נוספות (כמו לדוגמה קרס במערכת העיכול) או שאם הצב היה מסובך זמן רב, סביר שהוא תשוש ומורעב וזקוק לתקופת התאוששות. בסופו של דבר, הסרת הפסולת ושחרור הצב יכולים לגרום יותר נזק מתועלת״.
