בשיתוף מרכז השלטון המקומי
השלטון המקומי MUNI EXPO 2025
(צילום: ירון שרון, עריכת וידאו: קורל קוט, כתבת: מור גורן גבאי)
יוחאי וג'ימה, מנהל ביטחון וחירום במרכז השלטון המקומיצילום: ירון שרון"33,500 שריפות שפרצו בשנת 2024 מחד, ורק ב-9 מתוך 81 אזורים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר תיקצבה הממשלה הקמת אזורי חיץ מאידך, מצביעים על כשל בהערכות המדינה לשריפות", האשים מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
"התקציבים הממשלתיים לא מגיעים", משתף יוחאי וג'ימה, ראש מינהל ביטחון וחירום במרכז השלטון המקומי, "בעוד כולם יודעים כי נדרשים 180 מיליון שקלים כדי להקים את אזורי החיץ שתיעדו בכיבוי והצלה כחיוניים ביותר למנוע התפשטות של שריפות לאזורי מגורים – הקצתה המדינה 60 מיליון שקלים בלבד".
עוד מוסיף וג'ימה כי "לטובת ביצוע יעיל ומהיר נדרשת מנהלת שתרכז את העבודה בין הרשויות המקומיות, כבאות והצלה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. לצערי זה לא קיים. לכן, נוצלו רק 20 מיליון שקלים - כי על אף הדחיפות המתבקשת הביצוע מתנהל בעצלתיים".
1 צפייה בגלריה
"התלכדות של אירועי החירום המלחמתיים והאזרחיים הביאה לשריפה של כ-200 אלף דונם", מבקר המדינה
(צילום: קובי ריכטר / כבאות והצלה לישראל)
פער תקציבי של 100 מיליון שקל
מוטי חטיאל, ראש מועצת ראש פינהצילום: ירון שרוןועידת השלטון המקומי MUNI EXPO 2025 הציפה את המציאות הבעייתית: רשויות מקומיות נאלצות להיערך לשריפות בעצמן, לעיתים על חשבון תקציבי הרשות המקומית, אשר מיועדים במקור לחינוך, רווחה ושירותים מוניציפליים. מוטי חטיאל, ראש מועצת ראש פינה, מספר ל-YNEY: "אנחנו כבר כמה שנים מקפידים כל שנה לעשות קווי אש מסביב למושבה שלנו, להקפיד במקומות שלא מרססים לחרמש לפני העונה, דילול של עצים ביערות על מנת שבמידה ויש שריפות, שזה לא יהיה משהו קטסטרופלי" מספר חטיאל, "הכל נעשה בתקציבים של המועצה שלנו, ללא שום עזרה של אף גוף חיצוני לצערי".
עם מציאות דומה מתמודד מוחמד ג'לאל, ראש מועצת מעלה עירון, שיוצא בקריאה לממשלה: "אנחנו מצפים לקבל את המשאבים והתקציבים שאנחנו צריכים כדי להספיק לפתור את הבעיות לפני שיהיה אסון. לא הגענו אפילו לסף המינימום של זה".
הפתרון המקומי: תותחי מים ומצלמות
מוחמד ג'לאל, ראש מועצת מעלה עירוןצילום: ירון שרוןבתוך המציאות הסבוכה, הרשויות המקומיות יוזמות פתרונות חדשניים לחיזוק מערך ההגנה מפני התפשטות שריפות באזורן. מועצה מקומית ראש פינה השקיעה בתותחי מים שפוזרו "בקווי גבול שיורדים מהערים של כיוון ראש פינה", כדי ליצור קו הגנה ראשון נגד התפשטות האש.
מעלה עירון בוחרת בגישה טכנולוגית ופועלת להקמת נקודות כיבוי אש ומערך מצלמות מתקדם לגילוי מוקדם. "ביקשנו שיהיו נקודות כיבוי אש אצלנו ברחבי הרשות, כי עד שכוחות הכיבוי מגיעים למקום, זמן התגובה הזה הוא קריטי והוא קובע את גורל השריפה", מסביר ג'לאל את החשיבות של התגובה המהירה בטיפול בשריפות. בנוסף, הרשות פועלת להציב מצלמות באזור, אם כי ג'לאל מציין שהם עדיין מחפשים תקציבים לפרויקט זה.
כשהרשויות לוקחות אחריות
יעל אילמר גירון, מנכ"לית מרכז אקלימאצילום: ירון שרוןיעל אילמר גירון, מנכ"לית מרכז אקלימא, מספרת על מהפכה שקטה: "בשנים האחרונות, בתמיכה ממשלתית של המשרד להגנת הסביבה, 100 רשויות מקומיות כתבו תוכניות היערכות לשינויי האקלים". עם זאת, היא מדגישה: "כדי שרשות מקומית תוכל באמת להיות ערוכה לשריפות, היא בעצם צריכה לא מעט כלים והרבה מאוד שיתופי פעולה אבל גם לא מעט תקציבים".
רב-טפסר אייל כספי, נציב הכבאות והצלה הארצי, מדגיש בוועידת השלטון המקומי MUNI EXPO 2025 את החשיבות של הנחת תשתיות למניעת התפשטות האש: "האירועים האלה אצלנו נקראים אירועים מתפרצים, זאת אומרת מאפס לשריפת ענק, כמו שחווינו בערב יום השואה, ושבוע לאחר מכן בערב יום הזיכרון, שריפות מתפרצות שכל אחת מהן מוגדרת בשפה המקצועית 'סופת אש'".
אתגרי מלחמות ואקלים
דו"ח ביקורת המעקב בנושא ההיערכות לשריפות שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן השבוע מציג תמונה מדאיגה למציאות הישראלית: "מאז הביקורת הקודמת, שפורסמה בשנת 2018, התחוללו כמה שריפות יער גדולות בישראל. התלכדות של אירועי החירום המלחמתיים והאזרחיים הביאה לשריפה של כ-200 אלף דונם של יער וחורש בצפון הארץ בפרק זמן של פחות משנה".
למרות הפערים התקציביים, ראשי הרשויות המקומיות מגלים יוזמה יוצאת דופן. הם מקימים אזורי חיץ בכוחות עצמם, משקיעים בציוד מתקדם ומכינים תוכניות חירום מפורטות – הכול כדי להתמודד עם עומסי החום בקיץ וסכנות השריפות הנלוות.
בשיתוף מרכז השלטון המקומי
פורסם לראשונה: 11:00, 24.07.25
