נאס"א מבטלת את התוכניות להציב תחנת חלל במסלול סביב הירח, ובמקום זאת תשאף להקים בסיס בעלות 20 מיליארד דולר על פני הירח במהלך שבע השנים הקרובות - כך הודיע היום (ג') ראש סוכנות החלל האמריקנית, ג'ארד אייזקמן. בינתיים נמשכות ההכנות לשיגור משימת ארטמיס 2, שבמסגרתה ישוגרו ארבעה אסטרונאוטים למרחק של כמה אלפי קילומטרים מהירח. אם לא יהיו דחיות נוספות המשימה תשוגר בלילה שבין רביעי לחמישי ב-1:24 (שעון ישראל), כלומר לאחר ליל הסדר.
אייזקמן, שהושבע לתפקיד בנאס"א בדצמבר, הציג שורה של שינויים שהוא מוביל בתוכנית הדגל של הסוכנות לירח – ארטמיס. “זה לא אמור להפתיע אף אחד שאנחנו משהים את פרויקט Gateway במתכונתו הנוכחית, ומתמקדים בתשתיות שיתמכו בפעילות מתמשכת על פני הירח", אמר אייזקמן למשתתפים באירוע מיוחד בוושינגטון.
תחנת ה-Lunar Gateway ("שער הירח"), שנבנתה ברובה כבר בשיתוף הקבלניות Northrop Grumman ו-Vantor (לשעבר Maxar), נועדה להיות תחנת חלל במסלול סביב הירח. הסבתה לבסיס על פני הירח אינה משימה פשוטה.
"למרות חלק מהאתגרים הממשיים בתחום החומרה ולוחות הזמנים, אנו יכולים להסב ציוד והתחייבויות של שותפים בינלאומיים כדי לתמוך בפעילות על פני השטח וביעדים נוספים של התוכנית”, אמר אייזקמן.
תחנת ה-Lunar Gateway תוכננה לשמש הן כפלטפורמת מחקר והן כתחנת מעבר, שממנה היו אסטרונאוטים אמורים לעלות על נחתות הירח לפני הירידה אל פני השטח.
השינויים שמוביל אייזקמן בשבועות האחרונים בתוכנית הירח המרכזית של ארה״ב מעצבים מחדש חוזים בהיקף של מיליארדי דולרים במסגרת פרויקט ארטמיס. הדבר גורם לחברות למהר ולהתאים את עצמן לדחיפות הגוברת, בעוד סין מתקדמת לעבר יעד נחיתה משלה של הנחתת בני אדם על הירח עד שנת 2030.
לרעיון של הקמת תחנת החלל שתקיף את הירח יש לא מעט יתרונות: התחנה תאפשר להשתמש בחלליות נפרדות למסע לירח ולנחיתה עצמה, והתחנה גם תספק פלטפורמה לתחזוקה, תדלוק ותיקונים של חלליות שייעודן יהיה רק נחיתות על הירח.
בכתבה של איתי נבו ממכון דוידסון לחינוך מדעי, שפורסמה גם ב-ynet, נכתב כי באוגוסט 2024 פרסמה לשכת הביקורת האמריקנית, GAO, הגוף המקביל למבקר המדינה אצלנו, דוח שקובע כי יש לשנות את התוכנית. זאת משום שחללית ה"שיפ" של ספייס אקס הרבה יותר מדי גדולה: מחברי הדוח ציינו כי המסה המתוכננת של השיפ גדולה פי 18 (!) מהמסה של חללית שמתאימה לעגינה בתחנת החלל הירחית.
העברת המשגר הענק בקייפ קנוורל
(צילום: נאס"א)
חללית עם מסה כזו תקשה על שמירת התחנה במסלולה, תגביל את האפשרות לסובב את התחנה סביב עצמה לזווית הרצויה ותשבש את התקשורת עמה. מחברי הדו"ח שולחים את מהנדסי נאס"א לחפש דרכים לעקוף את הבעיה, ומציינים שהיא תהיה חמורה עוד יותר אם התחנה העתידית תשרת גם משימות למאדים, שידרשו מן הסתם חלליות גדולות עוד יותר.
במקביל, נמשכות ההכנות לשיגור המשימה ההיסטורית ארטמיס 2, שבה בני אדם יגיעו קרוב לירח לראשונה מאז 1972. משימת ארטמיס 2 מתוכננת לשאת ארבעה אסטרונאוטים - שלושה אמריקנים וקנדי אחד - למסע של עשרה ימים שבמהלכו נם יעברו כמה אלפי קילומטרים מעל הצד הרחוק של הירח. זו תהיה הפעם הראשונה שבני אדם טסים לירח מאז תוכנית אפולו.
בין השאר ישתתפו בה האשה הראשונה (כריסטינה קוך), האדם השחור הראשון (ויקטור גלובר) והלא-אמריקני (ג'רמי הנסן) הראשון שיזכו לראות את הירח מקרוב. מפקד המשימה הוא גרגורי ר. וייזמן. הארבעה נמצאים בימים אלה בהסגר כדי למנוע מהם להידבק במחלות.
