לפני כ-9,500 שנה, קהילת ציידים-לקטים במלאווי שבדרום-מזרח אפריקה שרפה גופת אישה במדורה למרגלות הר הורה (Hora) בצפון מלאווי. זוהי הפעם הראשונה שדפוס התנהגות זה מתועד ומקושר לקהילת הציידים-לקטים האפריקנית. התגלית שנחשפה במחקר שפורסם בכתב העת Science Advances מספקת את העדות המוקדמת ביותר בעולם בכלל ובאפריקה בפרט לשריפה מכוונת של גופת אדם בוגר.
באמצעות שיטות ארכאולוגיות, גאו-מרחביות, פורנזיות וביו-ארכאולוגיות, כולל בדיקה מיקרוסקופית של משקעי המדורה וניתוח מפורט של שברי עצמות האדם, הצליחו מחברי המחקר לשחזר את רצף האירועים יוצא הדופן שהוביל לשריפת הגופה בפירוט חסר תקדים.
7 צפייה בגלריה
שחזור טקס שריפת הגופה במלאווי
(איור: B.P.F., Institute of Human Origins, Arizona State University)
הממצאים מעידים על מורכבות רבה מכפי שהיה נדמה בכל הנוגע ליחס שהוענק למתים והתנהגויות חברתיות אחרות של ציידים-לקטים באפריקה. "שריפת גופות היא נדירה מאוד בקרב ציידים-לקטים קדומים ומודרניים, משום שכרוך בכך מאמץ רב", אמרה המחברת הראשית של המחקר, ד"ר ג'סיקה סרזו-רומן, ביו-ארכאולוגית ואנתרופולוגית מאוניברסיטת אוקלהומה. "לא רק שזו עדות לשריפת הגופה המוקדמת ביותר באפריקה, עלינו לחשוב מחדש על האופן שבו אנו תופסים עבודה קבוצתית וטקסים בקהילות ציידים-לקטים קדומות", הוסיפה ד"ר ג'סיקה תומפסון, פלאו-אנתרופולוגית מאוניברסיטת ייל, שנמנתה על צוות המחקר.
העדות העתיקה ביותר לשריפת גופה במדורה התגלתה באלסקה, שם נמצאו שרידי ילד בן כשלוש שנים שגופתו נשרפה לפני כ-11,500 שנים. לפני התגלית במלאווי, עדות שריפת הגופות הקדומה ביותר באפריקה תוארכה כבת 3,500 שנים, כשרועים מהתקופה הנאוליתית עשו זאת במזרח היבשת.
7 צפייה בגלריה
מיפוי עצמות האישה שהתגלו במדורה במלאווי, וניתוח תרמי של העצמות
(איור: Science Advances)
מחקר ארכאולוגי משנות ה-50 גילה כי האתר במלאווי שימש כבית קברות לציידים-לקטים. מאז החלה ד"ר תומפסון לחקור אותו לראשונה ב-2016, התגלה כי ההתיישבות הראשונה בו אירעה לפני כ-21 אלף שנים, כשהשימוש בו לצרכי קבורה החל לפני כ-16 אלף שנים עד לפני כ-8,000 שנים (אז נקברו המתים בשלמותם).
לעומת זאת, במדורת השריפה מלפני כ-9,500 שנים נמצאו 170 שברי עצמות אדם, רובם מהגפיים העליונות והתחתונות. מניתוח העצמות עולה כי מדובר באישה בוגרת, בטווח הגילים 18 עד 60. גובהה היה קצת פחות ממטר וחצי, ולא נמצאו עדויות לכך שמישהו אחר נשרף באתר לפניה או אחריה. סימני חיתוך על מספר עצמות גפיים מצביעים על כך שחלקים מגופה הוסרו והופרדו מבשר גופה. "באופן מפתיע, לא נמצאו שברי שיניים או עצמות גולגולת במדורת השריפה", אמרה ד"ר אליזבת סוצ'וק, אוצרת האבולוציה האנושית במוזיאון להיסטוריה של הטבע בקליבלנד, שנמנתה על צוות המחקר. "על כן, ייתכן שהראש הוסר לפני השריפה".
בניית המדורה דרשה איסוף של לפחות 30 ק"ג של עצים מתים, עלים ועשב, דבר המצביע על מאמץ קהילתי משמעותי. מקימי המדורה הוסיפו כל הזמן חומר בעירה כדי לשמור על טמפרטורה גבוהה של האש, שהגיעה בשיאה ליותר מ-500 מעלות צלזיוס. כלי אבן שנמצאו בתוך המדורה מצביע על כך שהם נוספו אליה בזמן הבעירה, אולי כחפצי קבורה. "חיתוך בשר מהעצמות והסרת הגולגולת נשמעות מזוויעות מאוד, אך ישנן סיבות סמליות וטקסיות רבות לכך שציידים-לקטים ממלאווי עשו זאת, בין היתר שקשורות לזיכרון קולקטיבי ופולחן אבות", הסבירה ד"ר סרזו-רומן.
מחברי המחקר מצאו ראיות לכך שכ-700 שנים לפני אירוע השריפה, המקום היה אתר להבערת מדורות גדולות. לאחר מכן, בחלוף 500 שנים מהאירוע שנחקר ונותח, הוצתו מספר מדורות גדולות על גבי המוקד עצמו. למרות שאף אחד אחר לא נשרף בהן, הדבר מצביע על כך שאנשים זכרו את מיקום המדורה והכירו במשמעותה המתמשכת.
7 צפייה בגלריה
הדמיה של טקסי הקבורה ושריפת הגופות של ציידים-לקטים באפריקה לפני אלפי שנים
(איור: נוצר באמצעות ChatGPT)
ההיסטוריה של השריפות הגדולות במלאווי, המאמץ הכרוך בכך ואירועי השריפה שבאו לאחר מכן משקפים מסורת מושרשת באתר, הקשורה להתנהגות פולחנית וליצירת זיכרונות הקשורים למקום שהיה בבירור ציון דרך מקומי. עם זאת, בעוד שתהליך השריפה ברור כעת, המוטיבציה מאחורי האירוע נותרה מסתורית. "השאלה מדוע נשרפה גופתה של אישה אחת כזו, כאשר דפוס פעולה דומה לא חזר על עצמו, נותרה כתעלומה בלתי פתורה", הודתה ד"ר תומפסון. "המטרה כעת תהיה לגלות מה הייתה הסיבה לכך".
