בשיתוף המכון לאנרגיה וסביבה
בדיון על עתיד ענף האנרגיה בישראל, והבטחת עצמאות אנרגטית מסתתרת שאלה בסיסית שמעטים שואלים אותה בקול: מה יקרה לישראל ביום שבו שרשרות האספקה הגלובליות ייחסמו, ספינות הדלק לא יגיעו, ומאגרי המדינה לא יהיה מספיק סולר כדי להניע את הכלכלה (והצבא)? השאלה הזו, שנשמעת תיאורטית בשגרה, הפכה ממשית מאוד בתקופות הלחימה האחרונות - וממחישה מדוע הדיון על בית הזיקוק בחיפה (בז"ן) חשוב לעצמאות האנרגטית של ישראל כולה.
שני מודלים, ויכוח אחד
בלב הדיון עומדת שאלה כלכלית-אסטרטגית: האם ישראל צריכה להסתמך על ייצור מקומי של תזקיקים לצד ייבוא שלהם, או לוותר על הייצור המקומי כליל ולעבור למודל של ייבוא בלבד? תומכי הייבוא טוענים כי מדובר בענף מזהם ומסוכן, שניתן להחליפו ברכישת מוצרי נפט מוגמרים ממדינות אחרות. מנגד, יש הטוענים כי ויתור על הייצור המקומי שווה ערך לוויתור על ריבונות אנרגטית.
יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה והסביבה, הוא אחד הקולות הבולטים בדיון, המביע עמדה חד-משמעית: "חייבים להסתמך על שני המרכיבים - גם ייבוא וגם ייצור מקומי". גישה זו, לדבריו, נובעת מהמצב בשטח ומהיתרונות הרבים של שמירה על ייצור מקומי מול תלות בייבוא בלבד.
"גם ללא קשר למלחמה, העצמאות האנרגטית של ישראל חשובה מאין כמותה"
המלחמה שינתה את המשוואה - עצמאות אנרגטית היא חיונית
תקופות המלחמה הארוכה סיפקה מבחן מציאות קשה. כשאסדות הגז הטבעי הופסקו בשל שיקולים ביטחוניים, ישראל נדרשה לעבור לייצר חשמל בסולר וזה דרש יכולת לספק דלקיםבמהירות ובכמויות גדולות - דבר שאינו מובן מאליו בשעת חירום. "בזכות העובדה שיש לישראל יכולת ייצור סולר עשתה את ההבדל בין המשך פעילות המשק להשבתה שלו. ההבדל באיום הוא בין פגיעה במיכל סולר ממוגן, המהווה אירוע טקטי מנוהל - לעומת מחסור כולל בסולר בעקבות עצירה של אסדות הגז", אומר אריה. נכון לשנים האחרונות, ההיבט הביטחוני הוא הבולט ביותר, אומר אריה, "אך גם ללא קשר למלחמה, העצמאות האנרגטית של ישראל חשובה מאין כמותה".
יתרון הזיקוק המקומי: לא רק שיקולים של ביטחון
מעבר לשיקולים הביטחוניים, אריה מציין שורה של יתרונות כלכליים וסביבתיים לזיקוק מקומי, שאינם מוכרים לקהל הרחב. ראשית, "מבחינה לוגיסטית, הובלת נפט גולמי במכליות גדולות פשוטה בהרבה מהובלת תזקיקים, אשר דורשים הפרדה מלאה, אחסון ייחודי, ולעיתים אמצעי בטיחות מיוחדים בשל רמות הנפיצות והקורוזיביות של החומרים השונים. קל יותר להוביל כמויות גדולות של נפט גולמי מאשר תזקיקי נפט - כך שיש יתרון גודל מהותי", מסביר אריה.
מבחינה כלכלית, הייצור המקומי מאפשר לישראל לחסוך את פרמיות הסיכון הגבוהות הכלולות במחיר תזקיקים מיובאים, ובהתאם להשאיר את ההון בתוך המשק הישראלי. "גם מס הפחמן הופך לנכס: במקום שהכסף יזרום לחו"ל בתהליך הייבוא, הוא נשמר במשק המקומי", מציין אריה.
2 צפייה בגלריה
"במקום שהכסף יזרום לחו"ל בתהליך הייבוא, הוא נשמר במשק המקומי", יוסי אריה
(אתר המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה)
"הטביעה הפחמימנית של זיקוק מקומי נמוכה בהרבה מייבוא תזקיקים"
אחד הנושאים שאריה מדגיש בהוא ההיבט סביבתי -. "בתי הזיקוק הישראלים עובדים על גז טבעי, לא על בנזין או פחם. הם יעילים בהרבה מהמקומות מהם יגיעו תזקיקים למשק הישראלי וכוללים טביעת רגל פחמימנית נמוכה בהרבה מהחלופה של ייבוא", הוא מסביר. בין היתר, מכלית נפט גולמי פולטת פחות מאשר עשרות ספינות קטנות הנדרשות להובלת אותה כמות כתזקיקים נפרדים.
בז"ן, לדבריו, פועל על פי עקרונות הכלכלה המעגלית: תוצרי הלוואי של תהליך הזיקוק מנוצלים בתעשיית הפטרוכימיה, והסטנדרטים הסביבתיים שחלים על בתי הזיקוק בישראל הם מהמחמירים ביותר בעולם. "הנתונים האלו לא ממש ידועים לציבור הרחב", הוא מוסיף, "אבל המחקרים שלנו מאששים שוב ושוב את המסקנות לגבי השוואה בין ייבוא ולייצוא".
"המטרה היא לא רק להשאיר את הפעילות - אלא לשדרג ולמנף את היכולת של ישראל כמעצמת טכנולוגיה וחדשנות, גם בתחום הסביבה וזיקוק הנפט"
הפתרון: שדרוג בית הזיקוק והפיכתו למתקן היברידי
כשמגיעים לשאלה המעשית - מה עושים עם בית הזיקוק בחיפה - אריה דוחה את ההצעה להעביר את המתקן לנגב. "זה תהליך שיארך שנים רבות, כרוך בהשקעות עצומות שמקורן אינו ברור, ומייצר אתגרים תפעוליים שלא לצורך", הוא אומר. במקום זאת, עמדתו ברורה והיא כוללת את שדרוג התשתיות הקיימות והקמת בית זיקוק ממוגן, היברידי, מודרני וחדשני. "המטרה היא לא רק להשאיר את הפעילות - אלא לשדרג ולמנף את היכולת של ישראל כמעצמת טכנולוגיה וחדשנות, גם בתחום הסביבה וזיקוק הנפט".
המודל ההיברידי אינו המצאה ישראלית: הוא קיים כבר באוסטריה, בגרמניה ובהולנד, שם בתי זיקוק קיימים עברו שדרוג והפכו למרכזי אנרגיה מעורבים המייצרים גם חומרים מתחדשים.
מימן ירוק, חדשנות ועתיד חיפה בתור מרכז טכנולוגי
בז"ן נמצא כיום בתהליך פיתוח יכולות לייצור דלקים ומוצרים מודרניים - ובראשם מימן ירוק, שנחשב לאחד מאבני הדרך של מהפכת האנרגיה הנקייה. שילוב של ייצור קונבנציונלי ממוגן עם יכולות חדשניות אלו עשוי להפוך את בית הזיקוק לנכס אסטרטגי מסוג אחר לגמרי - לא רק ספק דלק, אלא מרכז טכנולוגי מוביל.
"באופן שכזה, תוך כדי שימור יכולת הייצור הקונבנציונלית בצורה ממוגנת, המקום יהפוך למרכז של חדשנות. בית הזיקוק יהפוך לאחד המובילים והמתקדמים בעולם, עם תרומה לסביבה בצמצום פליטת המזהמים", אומר אריה. הנקודה שהוא מדגיש כחשובה ביותר "היא שהפעילות המתמשכת בישראל תשמור על תעסוקה בארץ, ותהפוך את חיפה למרכז הייטק של אנרגיה נקייה. זו ההזדמנות שלנו למנף את היכולות והידע של המהנדסים ואנשי המקצוע בישראל, כמו אלו שמגיעים מהטכניון הסמוך, כדי לקדם אנרגיה ידידותית יותר לסביבה". המעבר קורה בשטח כבר בהקמת תחנת התידלוק הראשונה במימן עם סונול - ישנו יבוא של משאיות עם סונול וכלמוביל שמונעות במימן ועוד.
בסופו של דבר, הסגירה של בית הזיקוק אינה רק שאלה של תעשייה - היא שאלה של עצמאות. "מי שקורא לסגירת בית הזיקוק", מסכם אריה, "קורא לביטול הריבונות האנרגטית של ישראל".
בשיתוף המכון לאנרגיה וסביבה
פורסם לראשונה: 09:00, 09.04.26
