מערכת הכוכבים הבינארית בקבוצת הכוכבים קורונה בוראליס (Corona Borealis) - "הכתר הצפוני" - בדרך כלל עמומה מכדי לראות אותה ללא אמצעי מתווך. יחד עם זאת, אחת ל-80 שנים בערך, מתרחש פיצוץ שאורו נראה כאילו כוכב חדש - בהיר כמו כוכב הצפון - צץ לפתע בשמי הלילה למשך מספר ימים. למעשה, זו תהיה הפעם השלישית שבה ניתן לצפות באירוע מסוג זה, שהתגלה לראשונה על ידי האסטרונום ואיש האשכולות האירי ג'ון ברמינגהם (1884-1816) מאז 1866. הדבר אירע שוב ב-1946.
פרופ' סאמנר סטארפילד, אסטרונום מאוניברסיטת אריזונה סטייט, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית שהוא נרגש מאוד לראות את "התפרצות הנובה". אחרי הכול, הוא חקר את T Coronae Borealis - נובה מחזורית (התפרצות נובה קלאסית שנצפתה יותר מפעם אחת מאותו מקור) אותה גילה ברמינגהאם - לסירוגין מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת.
3 צפייה בגלריה
הדמיה של תנועת הענק האדום והננס הלבן בנובה המחזורית T Coronae Borealis
הדמיה של תנועת הענק האדום והננס הלבן בנובה המחזורית T Coronae Borealis
הדמיה של תנועת הענק האדום והננס הלבן בנובה המחזורית T Coronae Borealis
(איור: רויטרס)
פרופ' סטארפילד עומל כעת במרץ על מחקר, שמטרתו לחזות מה יגלו אסטרונומים על הנובה המחזורית בכל פעם שהיא תופיע בחמשת החודשים הקרובים. "יש רק כ-10 נובות מחזוריות בשביל החלב ובגלקסיות שמסביב", הסביר פרופ' סטארפילד. "נובות רגילות מתפוצצות אחת ל-100 אלף שנים, אבל נובות מחזוריות חוזרות על התפרצויותיהן באופן נדיר יחסית של עשרות בודדות של שנים, בשל היותן מורכבות משני כוכבים: ננס לבן וענק אדום, שמקיימים ביניהם מערכת יחסית מוזרה", הוסיף החוקר.
"הכתר הצפוני" הוא קבוצת כוכבים קטנה בשמי הצפון, ששבעת כוכביה הבהירים מסודרים בצורת חצי עיגול. הקבוצה היא אחת מ-88 קבוצות הכוכבים המודרניות, והיא נמנית על 48 קבוצות הכוכבים שהגדיר המתמטיקאי, הגאוגרף, האסטרונום והאסטרולוג היווני תלמי. הקבוצה מייצגת כתר שבו משובצת אבן חן - הכוכב אלפקה (או גמה). בימי תלמי הקבוצה נקראה רק "כתר", כשתאור "צפוני" נוסף בשלב מאוחר יותר על מנת להדגיש את ההפרדה מ"הכתר הדרומי", קבוצת כוכבים קטנה ועמומה בשמי הדרום.
אלפקה, הבהיר שבקבוצת הכוכבים "הכתר הצפוני", הוא כוכב כפול לוקה המורכב משני כוכבי הסדרה הראשית שמקיפים זה את זה. האחד, הוא כוכב גוסס וקריר, שמכלה את ההליום שבליבתו. הליבה שמורכבת מפחמן וחמצן (ובמקרים נדירים גם מניאון), מתכווצת ומתחממת בעוד השכבות החיצוניות מתפשטות ומתקררות, כשבסוף התהליך השכבות החיצוניות הופכות לערפילית פלנטרית המקיפה את ליבת הכוכב שהופכת לננס לבן קטן וחם - הגורל שמחכה לשמש בעוד כ-5 מיליארד שנים.
3 צפייה בגלריה
קבוצת הכוכבים קורונה בוראליס (Corona Borealis), שמוכרת גם בשם "הכתר הצפוני"
קבוצת הכוכבים קורונה בוראליס (Corona Borealis), שמוכרת גם בשם "הכתר הצפוני"
קבוצת הכוכבים קורונה בוראליס (Corona Borealis), שמוכרת גם בשם "הכתר הצפוני"
(איור: Shutterstock)
3 צפייה בגלריה
האסטרונום ואיש האשכולות האירי ג'ון ברמינגהם
האסטרונום ואיש האשכולות האירי ג'ון ברמינגהם
האסטרונום ואיש האשכולות האירי ג'ון ברמינגהם
(איור: ויקיפדיה)
הכוכב השני הוא ננס לבן, המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית. ננס לבן הוא חם מאוד בהיווצרו, אך הוא מקרין בהדרגה אנרגיה ומתקרר, מה שמהווה את המקור לבהירותו העמומה. "פער הגודל ביניהם עצום כל כך, עד שנדרשים 227 ימים כדי שהננס הלבן שלT Coronae Borealis יקיף את הענק האדום שלו", אמר פרופ' סטארפילד.
השניים כל כך קרובים אחד לשני עד שחומר שנפלט על ידי הענק האדום נאסף אל פני השטח של הננס הלבן. "כשהוא מגיע לטמפרטורה מספיק חמה כדי להניע תגובה תרמו-גרעינית, משחרר פרץ אנרגיה גדול פי 100 אלף מתפוקת השמש, שבסופה חלה התקררות והמחזור מתחיל מחדש", הסביר פרופ' סטארפילד.
"התהליך מסתיים בפיצוץ גדול ותוך כמה שניות הטמפרטורה עולה ב-200-100 מיליון מעלות צלזיוס", אמר ל-AFP פרופ' יואכים קראוטר, אסטרונום גרמני בדימוס, שחקר את הנובה המחזורית הזו. "טלסקופ החלל ג'יימס ווב יהיה רק אחת מהעיניים הרבות שיופנו לעבר ההתפרצות הצפויה של T Coronae Borealis, אם כי לא תידרש טכנולוגיה כל כך מתקדמת כדי להיות עד לאירוע הנדיר הזה ברגע שהוא יתרחש", הוסיף פרופ' קראוטר, שהסביר כי כל שנדרש הוא לצאת החוצה להסתכל לכיוון "הכתר הצפוני".