מחקר חדש, המתמקד בשרידי פיל קדום שנמצאו באתר מצפון לגשר בנות יעקב (GBY-NBA), מספק הצצה נדירה לסביבה הקדומה בעמק החולה. השרידים, הכוללים שן טוחנת תחתונה ושברי חט, נחשפו בחפירות באתר שמוביל פרופ' גונן שרון, מומחה לארכיאולוגיה פרהיסטורית מאוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה.
לצד שרידי הפיל נמצאו אבני יד וקופיצים מבזלת, כלים האופייניים לתעשייה האשלית - אחת מתעשיות האבן הקדומות ביותר הידועות. השכבה שבה נמצאו שרידי הפיל מתוארכת, על סמך קיומו של קילוח בזלת הניתן לתיארוך, ללפני מעט פחות מ-700 אלף שנה. בעל החיים הענק זוהה כפיל ישר-חט (Palaeoloxodon antiquus), שהיה אחד היונקים היבשתיים הגדולים בתקופתו.
את המחקר ערכו הדוקטורנטית חנה פארל, מהמכון לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה, לצדה פרופ' גונן שרון מאוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה, פרופ' דפנה לנגוט והדוקטורנטית מינג'י גין מאוניברסיטת תל אביב, שהתמקדו באנליזה של גרגירי הפולן, פרופ' שריל מאקארביץ מאוניברסיטת חיפה אשר התמקד באנליזה איזוטופית ופרופ' נמרוד מרום מחיפה בארכיאוזאולוגיה.
בעזרת סריקת CT ושחזור תלת-ממדי בדקו החוקרים את השן מבלי לפגוע בה. כך ניתן היה לזהות בוודאות את מין הפיל הקדום ולקבוע שמדובר בפרט בוגר, אך הערך האמיתי של השן טמון במה שהיא מגלה על חיי הפיל וסביבתו. החוקרים הסבירו כי מכיוון ששיני פילים גדלות בשכבות, הן משמרות עקבות כימיים ופיזיים של תזונה ושל סביבת המחיה של בעל החיים לאורך זמן. שחיקה מיקרוסקופית של מישור הלעיסה מלמדת שהפיל ניזון בעיקר מצמחייה עצית ומעשבים, לצד מעט חומר הגורם לשחיקת השן: תזונה מעורבת המבוססת בעיקר על עלווה.
חוקרים באתר החפירות בעמק החולה
(צילום: פרופ' גונן שרון, אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה)
האזור שבו נמצאו שרידי הפיל
(צילום: פרופ' גונן שרון, אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה)
השן של הפיל הקדום
(צילום: פרופ' גונן שרון, אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה)
חלק מהחט של הפיל הקדום
(צילום: פרופ' גונן שרון, אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה)
עוד אמרו החוקרים כי ניתוח כימי של האמייל מאפשר לעקוב אחרי תזונת הפיל במהלך כשלוש עד ארבע שנים מחיי בעל החיים הקדום. ערכי איזוטופים יציבים של הפחמן שנמדדו בדגימות מתוך השן נותרו יציבים לאורך כל השנים המתועדות, ומצביעים על בית גידול הכולל יער יציב הגדל בסביבה עשירה במים.
לעומת זאת, ערכי החמצן שנמדדו ירדו בהדרגה בכ-3 פרומיל לאורך התקופה – דפוס שאינו תואם שינוי עונתי רגיל. לדברי החוקרים, נראה כי ירידה זו משקפת תנועה של הפיל לאורך מערכת נהר, אולי אביו הקדום של נהר הירדן, ושתייה ממקור מים גדול ויציב המוזן במי תהום ובמשקעים מאזורים גבוהים – בדומה לאגם החולה של ימינו, הניזון ממי מעיינות ומגשמים היורדים על הר החרמון.
(צילום: פרופ' גונן שרון, אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה)
אחד הממצאים שהתגלו
(צילום: פרופ' גונן שרון, אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה)
(איור: פרופ' גונן שרון, אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה)
(צילום: פרופ' גונן שרון, אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה)
אבקת פרחים (פולן) שנחשפה בדגימות קרקע שנאספו בקרבת שן הפיל מציגה תמונה דומה. נראה כי, לצד עצי אלון ועשבים, חלק ניכר מהאבקה מקורו בצמחי גדה וביצה: קנים, סוף, ערבה, אשל וצמחי מים נוספים. יחד, הממצאים הכוללים מחקר אספקטים שונים של שיני הפיל בצירוף עדויות בוטאניות וארכיאולוגיות מצביעים על נוף פתוח ומגוון – יער וערבה השזורים בביצות, בצמחיית גדות נחל ובמים רדודים – ולא יער צפוף.
"לממצאים אלו משמעות החורגת מעבר לניתוח אורחות חייו של פיל יחיד", אמר פרופ' שרון. "ארץ ישראל שימשה כגשר יבשתי בין אפריקה לאירו-אסיה, ועמק החולה היה חלק ממסדרון רחב יותר ששימש אוכלוסיות קדומות של בני אדם בנדידתן בין היבשות. מודלים אקלימיים רחבי-היקף עשויים להחמיץ ביצות ונחלים קטנים שיכלו להפוך אזורים מסוימים לראויים למחיה גם בתקופות של שינוי סביבתי רחב יותר. מחקר ממצאי הפיל מ-NBA מראים שלפני כ-700,000 שנה הציע עמק החולה תמהיל יציב ועשיר במים של יער וביצה. נוכחותו של Palaeoloxodon antiquus בקצה הדרומי של תחום תפוצתו של המין (כעולה מהמחקר) מלמדת גם שעמק הירדן היה מסוגל לתמוך באוכלוסיות של מין פיל גדול זה, ולהציע סביבת מחיה יציבה ונוחה לבעלי חיים רבים – כולל אבותינו שחיו לחופו של אגם החולה הקדום".
