חברת ספייס אקס (SpaceX) רשמה היום (ב') צעד חשוב בדרך להפיכת סטארשיפ לחללית מבצעית ורב פעמית, כשבפעם הראשונה ניסתה – והצליחה – להכניס את החללית הענקית למסלול סביב כדור הארץ. הכניסה למסלול לוותה בדרמה בשידור חי, לאחר שאחד מששת מנועי החללית כבה במהלך התמרון הראשוני. בעקבות זאת הודיעה החברה כי לא יתבצע תמרון הכניסה למסלול, הפעלת מנוע שתוכננה להתבצע 25 דקות לאחר השיגור. כעבור דקות אחדות עדכנה החברה שההחלטה לא סופית, ולאחר דיונים ממושכים של צוותי הבקרה וההנדסה, הוחלט להכניס את החללית למסלול בכל זאת.
המשימה ה-14 של סטארשיפ
(צילום: רויטרס / SPACEX)
אחד מששת המנועים הופעל כמתוכנן למשך 19 שניות, בגובה 175 קילומטרים, והאיץ את החללית ממהירות של כ-25 אלף קמ”ש, שהייתה מובילה אותה לכניסה פסיבית לאטמוספרה כמו בניסויים הקודמים, למהירות של קצת יותר מ-26.3 אלף קמ”ש, שהכניסה אותה למסלול יציב סביב כדור הארץ.
החללית הייתה אמורה להשלים כמעט שש הקפות של הארץ, במשך תשע שעות, ולנחות במזרח האוקיינוס השקט, כמה מאות קילומטרים מחופי צ’ילה. ואולם, כשעה וחצי לאחר השיגור הודיעה ספייס אקס על קיצור המשימה לפחות משתי הקפות. שעתיים ו-12 דקות לאחר השיגור הפעילה החללית כמתוכנן מנוע אחד בניגוד לכיוון הטיסה, כדי להאט את מהירותה ולאפשר חזרה מבוקרת לאטמוספרה, ונחיתה ביעד החלופי שהחברה תכננה, בצפון האוקיינוס השקט.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
כי בטכנולוגיות תעשה לך מלחמה
ריר לכל מטרה
מחלות ללא גבולות: היכונו לביאת השפעת
תערוכה חדשה בגן המדע במכון דוידסון: מציפים רעיונות
סטארשיפ בדרך לחלל
(צילום: Eric Gay/AP)
הפעלת המנוע במשך 11 שניות עברה בלי תקלות מעל דרום אפריקה, והחללית החלה להנמיך בהדרגה לקראת החזרה לאטמוספרה. החללית ביצעה בהצלחה את תמרון הנחיתה מעל פני הים, והתייצבה אנכית בטרם צנחה למים. בשונה מהמשימה הקודמת המגע עם המים היה פחות רך, והחללית התלקחה. עם זאת, בספייס אקס סימנו “וי” ליד הסעיף של נחיתה מוצלחת.
הדור הבא של סטארלינק
סטארשיפ שוגרה לטיסת הניסוי ה-14 ב-15:49 שעון ישראל, מבסיס החלל של ספייס אקס בדרום טקסס. השיגור עבר בהצלחה, למרות שאחד מ-33 המנועים של טיל השיגור כבה מוקדם מהמתוכנן. כ-2.5 דקות לאחר השיגור הופעלו בהצלחה כל ששת מנועי החללית, והיא נפרדה בהצלחה מטיל השיגור.
הטיל המשיך לטפס מעט לגובה של כמאה קילומטרים, ואז החל בנפילה מתוכננת לקראת הדמיה של תמרון נחיתה מעל הים במפרץ מקסיקו, לא רחוק מאתר השיגור. זהו השיגור השלישי של הדור השלישי של טיל סופר-הבי, ומאחר שהטיל נכשל בשתי הדמיות הנחיתה הקודמות מעל פני הים, בחברה החליטו לחזור על התמרון מעל הים, ולא לנסות לתפוס את הטיל במגדל השיגור עד שישלים בהצלחה את הדמיית הנחיתה.
למרות שרק 11 מ-13 המנועים המרכזיים של הטיל פעלו בתמרון הנחיתה, ספייס אקס דיווחה כי התמרון עבר בהצלחה והטיל ייצב את עצמו אנכית במהירות נמוכה מעל פני הים, אך בניגוד להרגלה לא פרסמה צילומים וסרטונים של הנחיתה, כך שייתכן שהיא היתה פחות מוצלחת מהדיווח הראשוני.
המשגר בדרך חזרה לים
(צילום: AP Photo/Eric Gay)
בטיסת הניסוי הקודמת, לפני כחודשיים, החללית הציבה בהצלחה בחלל כמה לווייני סטארלינק מהדור החדש (V3), אך מכיוון שהיא היתה במסלול בליסטי, ולא במסלול סגור סביב כדור הארץ, גם הלוויינים היו במסלול כזה ופעלו כמתוכנן רק כ-20 דקות, כדי לבדוק את הממשק שלהם עם רשת התקשורת של ספייס אקס. בניסוי הנוכחי הציבה החללית במסלול 26 לוויינים כאלה, במסה כוללת של 45 טונות. אלה לווייני V3 הראשונים שמצטרפים לרשת, ולמעשה המשימה המבצעית הראשונה של סטארשיפ, אחרי יותר משלוש שנים של טיסות ניסוי.
הצבת הלוויינים החלה כ-34 דקות לאחר השיגור, ונמשכה כחצי שעה. זמן קצר לאחר מכן אישרה החברה שכל הלוויינים מתפקדים ומתקשרים עם תחנות הקרקע. כמו בניסוי הקודם, כמה מהלוויינים צוידו במצלמות, והם אמורים להעביר תמונות של החללית מבחוץ, כדי לאפשר למהנדסים לבחון את מגן החום, ולראות אם האריחים שמרכיבים אותו לא נפלו או ניזוקו במהלך השיגור. בפעם הראשונה במשימה הזו ספייס אקס שיגרה שני אריחים ממוחזרים (מתוך אלפים), שהוסרו מהספינה הקודמת לאחר שנחתה בהצלחה ונמשתה במבצע מורכב.
צעד היסטורי
סטארשיפ היא החללית הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם. אורכה של החללית עצמה הוא 52 מטרים, והיא משוגרת על טיל סופר-הבי בגובה 72 מטרים, עם יכולת לשאת מסה של מאה טונות למסלול סביב כדור הארץ, זהו העצם הגדול והכבד ביותר שהוכנס למסלול בטיסה אחת (תחנת החלל הבינ”ל גדולה בהרבה, אבל היא הורכבה במסלול בשלבים רבים). הכניסה למסלול היא צעד חשוב בפיתוח של סטארשיפ, שאמורה להיות בסופו של דבר מערכת שיגור רב פעמית, עם זמן מחזור קצר בין שיגור לשיגור. מבחינת ספייס אקס, היעד הרחוק שלה יהיה הנחתת בני אדם על מאדים, אבל הרבה קודם היא אמורה להיות נדבך מרכזי בהגדלת רשת סטארלינק, בפיתוח מערך מרכזי הנתונים בחלל שהחברה מפתחת להפעלת בינה מלאכותית, ואפילו לטיסות מהירות בין מקומות מרוחקים בכדור הארץ. כמו כן, החברה מפתחת תצורה ייחודית של סטארשיפ שתהיה רכב לנחיתה מאוישת על הירח.
טיסת הניסוי ה־14 של סטארשיפ לכניסה למסלול סביב כדור הארץ
(צילום: Brandon Bell/Getty Images)
(צילום: SpaceX/AFP)
כדי לעמוד ביעדים האלה, בעיקר טיסה לירח ולמאדים, ספייס אקס תצטרך להתמודד עם עוד כמה אתגרים, ובראשם ביצוע תדלוק בחלל. כמו כן היא תצטרך להדגים שיגורים בתדירות גבוהה ונחיתות של הטילים והחלליות על מגדל השיגור, כדי לאפשר מיחזור מהיר שלהם והכנתם לשיגור נוסף. כדי לעמוד ביעדים האלה יידרשו כנראה עוד לא מעט טיסות ניסוי. הפיתוח של סטארשיפ מתקדם בקצב איטי יחסית להצהרות הפומביות של מייסד ספייס אקס, אילון מאסק, אבל עיכובים כאלה צפויים בפיתוחי חלל, בעיקר כשמנסים לפתח משהו שונה מכל מה שנעשה עד כה. ההצלחה בטיסה המסלולית הראשונה היא ציון דרך חשוב במסע ההיסטורי הזה.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
