"חלקיק הרפאים", שלו אנרגיה גבוהה במיוחד, מהווה אבן דרך משמעותית בעולם המדע. למחקר, שערכו חוקרים בים התיכון שם חשפו נייטרינו בעל אנרגיה כה גבוהה - פי 30 מזה שקבע את שיא האנרגיה הקודם - הייתה שותפה פרופ' דפנה גואטה מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אריאל. אלא שלאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר החליטו כמה אוניברסיטאות ומוסדות מחקר להטיל "חרם אקדמי" על ישראל ולהוציא את החוקרת הישראלית מהצוות.
4 צפייה בגלריה
הגלאי הכדורי, באמצעותו זוהה חלקיק נייטרינו אנרגטי פי 30 יותר מכל נייטרינו קודם, במימי הים התיכון
(צילום: KM3Net, AP)
פרופ' גואטה סיפרה ל-ynet על המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature: "ידענו על קיומם של חלקיקים באנרגיות גבוהות מאוד, כבר מהגילוי של קרניים קוסמיות, אך קרניים אלו מורכבות מפרוטונים - חלקיקים בעלי מטען חשמלי שעלולים להיות מוסטים על ידי שדות מגנטיים בדרך לכדור הארץ". החוקרת הישראלית הוסיפה: "המשמעות היא שקשה לעקוב אחר מסלולן של הקרניים הללו, ולזהות את מקורן המדויק".
לעומת זאת, אמרה פרופ' גואטה "נייטרינו הם חלקיקים ניטרליים שאינם מושפעים משדות מגנטיים ושומרים על מסלולם הישיר מהמקור ועד לנקודת הגילוי. זה מה שהופך אותם לכלי מחקר מדהים - הם למעשה שליחים ישירים מהיקום הרחוק, הנושאים מידע נקי על מקורותיהם".
כדי לגלות את המקורות שמייצרים את אותם נייטרינו באנרגיה גבוהה, חוקרים בודקים קטלוגים של מקורות אסטרונומיים בפס האופטי ובתחום הקרינה האולטרה-סגולה (UV). אחד המקורות האפשריים של חלקיק הנייטרינו הם מקורות הפולטים פוטונים באנרגיות גבוהות (TeV).
"עם זאת, פוטונים אלו עלולים להיבלע על ידי הסביבה שלהם, כמו במקרה של הגלקסיה הפעילה NGC1068. לכן, כדי להמשיך בחקירה, עלינו להשתמש באמצעי תצפית נוספים ולפתוח 'חלונות' חדשים בשמיים", הסבירה פרופ' גואטה.
מחקרה של פרופ' גואטה נעשה כחלק ממרכז המחקר AGASS באוניברסיטת אריאל. המרכז מתמקד בחקר החלל ופיתוח כלים מיוחדים לניתוח נתונים אופטיים. במסגרת עבודת המרכז פרופ' גואטה הייתה חלק מלא מצוות המחקר הבינלאומי שגילה את החלקיק.
4 צפייה בגלריה
הגלאי הכדורי, באמצעותו זוהה חלקיק נייטרינו אנרגטי פי 30 יותר מכל נייטרינו קודם, במימי הים התיכון
(צילום: Paschal Coyle, KM3Net, AP)
לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, החליטה המועצה המדעית של הגלאי KM3NeT להוציא את פרופ' גואטה מהמחקר למרות נחיצותה המדעית. "אין מקום לאפליה בעולם המדעי, אך גם אם אני כבר לא חלק מהקונסורציום הזה, הרי שמדובר בממצא חשוב, שיכול לפתוח דלתות חדשות באסטרופיזיקה של אנרגיה גבוהה ובפיזיקה בסיסית. זו הסיבה שבגללה רציתי להיות פיזיקאית מאז שהייתי בת 15. אני באמת מקווה שהדברים ישתנו, ושפוליטיקה לא תשפיע יותר על המדע", אומרת פרופ' גואטה.
ומה הצעד הבא? כחלק ממאמצי המחקר, צוותה המחקרי של פרופ' גואטה בוחן נתונים אופטיים במטרה למצוא קשרים בין פליטות קרינה לבין מקורות נייטרינו. "בישראל ישנה תרומה חשובה במיוחד למחקר הזה. בעתיד, הלוויין הישראלי ULTRASAT, שעתיד להיות משוגר לחלל, יסייע באיתור מקורות של נייטרינו באנרגיות גבוהות. הוא יאפשר לנו לצפות באירועים קוסמיים בזמן אמת ולזהות מקורות פוטנציאליים לחלקיקים הללו", אמרה פרופ' גואטה.
אגב, על המחקר שפורסם כאמור ב-Nature חתומים עשרות חוקרים מרחבי העולם, אך שמה של פרופ' גואטה אינו מופיע שם.
הגילוי של נייטרינו מסמן צעד משמעותי לקראת הבנת התהליכים הפיזיקליים המתרחשים ביקום הרחוק. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כמו תצפיות מהחלל ומעמקי הים, מקרב את המדע צעד נוסף לעבר פתרון התעלומות של הקרניים הקוסמיות וחקר היקום האנרגטי.
