עדיין לא ברור מתי משבר האצות שפגע במתקני ההתפלה בישראל יסתיים, זאת למרות הצהרתו של שר האנרגיה אלי כהן - וגם לא ברור כיצד בדיוק להתמודד איתו. ברשות המים ובחיא"ל (החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים) מנסים לזהות את האצה שסתמה את המערכות, ובאופן שנשמע כמעט הפוך מהאינטואיציה: לגרום לה לגדול, כדי שתיתקע במסננים ולא תחדור למתקני ההתפלה. בינתיים מתברר כי האצות נעות צפונה וקיים חשש שהן יפגעו גם במתקן ההתפלה בחדרה, היחיד שפועל כרגיל בימים האחרונים לחופי הים התיכון.
ממשרד האנרגיה ומרשות המים נמסר כי לאחר עבודה רציפה של חלק ממתקני ההתפלה והכשרת אלפי מ"ק של קידוחים ברחבי הארץ - מאגרי המים במגמת עלייה. עוד נמסר כי אספקת המים למשקי הבית הפרטיים ולחקלאות מתנהלת כסידרה. כמו כן, אושר לרשויות המקומיות שימוש במים לגינון הציבורי, לצד בקשה לצמצם ב-10% את שימושי המים הכלליים בפעילות הרשות.
האצות בחוף פלמחים
(צילום: באדיבות חיא"ל)
מאז יום ראשון נמצאת ישראל באירוע חסר תקדים, שבשיאו הושבתו לחלוטין חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה שלחופי הים התיכון. כעת מתקן ההתפלה בחדרה, שאליו הזיהום לא הגיע, פועל כרגיל 24/7, ואילו שורק ב' ופלמחים פועלים באופן חלקי - למרות הזיהום. המתקנים שורק א', שהופעל למשך כמה שעות והושבת שוב, אשדוד ואשקלון מושבתים כבר כמה ימים. בינתיים מתברר כי האצות נעות צפונה וקיים חשש שהן יפגעו גם במתקן ההתפלה בחדרה, היחיד שפועל כרגיל בימים האחרונים לחופי הים התיכון.
במקביל, המדינה נאלצת לאלתר: במקורות קיבלו אישור ממשרד הבריאות לשאוב מים מקידוחים שבעבר נאסר השימוש בהם מטעמי זהירות. לאחר כיומיים שבהם הופסקה אספקת המים לחקלאים, בעיקר בנגב, השאיבה לחקלאות חודשה.
הניסיונות לזהות את האצה
האצה המיקרונית, שהגיעה ככל הנראה מאזור הנילוס במצרים, מוגדרת כפיקו-פיטופלנקטון, אך טרם יודעים מה המין או המינים האחראים לפריחה הזו. לאחר שהמומחים יזהו אותה הם ירכיבו לה פרוטוקול טיפול.
אלון זסק, מנכ"ל החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים, אמר: "מכיוון שמדובר באצות קטנות, בגודל של מיקרון, אנחנו מנסים לייצר פרוטוקולים שיעזרו לטפל באצה. בסופו של דבר אנחנו ננסה להתאים טיפול שיגרום להן להידבק אחת לשנייה, וליצור צבר גדול של האצה המיקרונית הזו, כך שהיא לא תוכל לעבור את המסננים של מתקני ההתפלה".
זסק הודה כי החוקרים אינם יודעים כמה זמן האצות יישארו מול חופי ישראל. לפי הערכות יש דשנים או ביוב - שהגיע ככל הנראה מרצועת עזה - שמזינים אותן, דבר שתורם לפריחה המחודשת. "אלה תנאים שפשוט מאפשרים לאצה לחיות", הוא אמר.
מתקן ההתפלה שורק ב'. פועל חלקית
(צילום: מאיר תורג'מן)
ליהוא הכהן, מנכ"ל חברת בלוג'ן, המחזיקה את מתקן ההתפלה פלמחים יחד עם חברת מגדל, סיפר כי הוחלט להפעיל את המתקן למרות העובדה שעכירות מי הים לא ירדה. "הסיבה המרכזית הייתה המצוקה ההולכת וגוברת של משק המים בישראל. ללא ההפעלה של פלמחים, למעשה המתקן היחיד שנשאר היה חדרה. והפעלה של מתקן אחד בלבד גוזרת משמעויות קשות מאוד על משק המים. חקלאים לא יכולים להשקות את היבולים. וזה יכול להגיע גם למצוקת מי שתייה. ההחלטה (א"ק: של רשות המים) להפעיל את המתקן, גם בצורה חלקית ולמרות פוטנציאל הנזק, היה פשוט ניהול סיכונים".
פלמחים החלו לפעול בכ-50% מהיכולת שלהם, העומד על בין 120 ל-150 אלף קוב מים ביממה (לעומת 300 אלף קוב ביממה). לדברי הכהן, קיים שיתוף פעולה הדוק עם המדינה המבינה את הצורך לסייע למשק המים ואת המחירים הכרוכים בהפעלת המתקן בתנאים האלה.
"כולם מבינים את גודל המשבר שאליו נקלענו", הוא אמר. "בראייה צופת פני עתיד, גם לאור המלחמה שהמדינה עברה ואיום הטילים ופוטנציאל אירועי סייבר ואירועי טבע, נכון לוודא שכמות המים העודפת במדינה תהיה מספקת". הוא הוסיף כי "מדובר היה באירוע שנוצר בהפתעה. הופעת אצות יכולה להתרחש תוך שעות או ימים. עם ההתקדמות המדעית וה-AI, נוכל לפתח כלי ניבוי יותר טובים".
הכהן הזכיר גם את שינוי האקלים - כמו גשם באוגוסט, סופות וברד כבד. "תופעות אקלימיות הופכות לקיצוניות יותר, וצריך להבין שהאקלים נהיה יותר אלים ולדעת לתת לו מענה, ולהיערך בצורה טובה יותר", הוא אמר. על השאלה האם ניתן יהיה בעתיד לשאוב מים מעומק הים, הסביר הכהן כי "זה מאוד מייקר את הקמת מתקן ההתפלה, ברמה של מאות מיליוני שקלים. זה יגזור עלייה מיידית במחיר המים. בסוף לכל דבר יש מחיר, והכל שאלה של איזונים".
בינתיים, בחברת מקורות קיבלו אישור ממשרד הבריאות לשאוב מים מקידוחים שבעבר, מטעמי זהירות, לא אישרו לשאוב מהם. זאת כדי להקל על המערכת. גורם במשק המים הסביר כי "פנינו למשרד הבריאות והם הבינו את גודל האירוע. אתה לוקח סיכונים, אבל מדובר במים טובים שעומדים בכל התקנים הבריאותיים".
ויש גם בשורות טובות ממזג האוויר. לפי השירות המטאורולוגי צפויה ירידה קלה בטמפרטורות, דבר שעשוי לסייע במצב האצות. יחד עם זאת אין כל צפי לסיום האירוע.
ברשות המים אישרו למפעילים של מתקני ההתפלה להצטייד בממברנות, שכן האצות פוגעות בחלקים העדינים האלה. מתקן שורק ב' ופלמחים פועלים למרות הזיהום, מה שצפוי לקצר את אורך החיים של הרכיב הזה. כך, אם המצב יימשך יוכלו להפעיל, ולו באופן חלקי את המתקנים האחרים.







