גיאולוג, ביולוג וכימאי נסעו לגלפאגוס. לא, זו לא תחילה של בדיחה, אלא של ידידות מדעית מופלאה. משלחת אקדמית בכירה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוזמנה לאקוודור כדי לקדם את שיתוף הפעולה האקדמי עם אוניברסיטת סן פרנסיסקו דה קיטו (USFQ). המשלחת כוללת 18 חוקרים וחוקרות ובראשה עומדים נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ ורקטור האוניברסיטה פרופ' חיים היימס.
8 צפייה בגלריה
קבלת הפנים למשלחת אוניברסיטת בן-גוריון. עומדים שורה ראשונה מימין לשמאל: השגריר זאב הראל (בתכלת), פרופ' דניאל חיימוביץ, הלן דלר, לורן דלר (אשתו של מישל), מישל דלר
(צילום: אוניברסיטת בן-גוריון)
"רק" לפני 192 שנה סייר באיים הקסומים צ'ארלס דרווין, ומסקנותיו מביקורו שנמשך חמש שנים בצדו השני של העולם גובשו לספרו האלמותי על מוצאם של המינים. בדומה לאבי תורת האבולוציה גם חברי המשלחת מבאר שבע התרשמו מהתאמתם המושלמת של בעלי החיים והצמחים בגלפאגוס לסביבתם. בסיורם בתחנת המחקר של אוניברסיטת סן פרנסיסקו דה קיטו נחשפו החוקרים מבן-גוריון למגוון בעלי חיים שאין כמותם בשום מקום אחר על פני כדור הארץ, פרט לגלפאגוס - צבי היבשה הגדולים בתבל, אלבטרוסים המקננים רק במקום הזה, איגואנות ימיות שרבצו על סלעי לבה שחורים, ועוד.
אקוודור שוכנת לחוף האוקיינוס השקט ותחת ריבונותה נמצאים איי גלפאגוס המשמשים כר פורה למחקרים מדעיים בזכות ריבוי המינים הייחודיים המצויים בשטחם. במסגרת ההסכם לשיתוף הפעולה תיבחן האפשרות לצרף חוקרים מבית-הספר באוניברסיטת בן-גוריון לקיימות ושינויי אקלים לפרויקטים שיתרמו למחקר באיי גלפאגוס.
המשלחת נחתה בקיטו במוצאי שבת שעברה, וכבר למחרת החלה את סדר היום שלה בפגישה עם ראשי אוניברסיטת UFSQ. התחנה הבאה - איי גלפאגוס, שם מתקיימות בימים אלה פגישות עבודה עם חוקרים בקמפוס סן-קריסטובל של אוניברסיטת USFQ. מטרת הסיורים המשותפים באיים השונים היא להכיר את השטח המחקרי ולהכין את הבסיס לשיתופי הפעולה המדעיים. במהלך הימים הראשונים של הפגישות נוצרו חיבורים מדעיים, הוחלפו רעיונות והונחה התשתית למחקרים המשותפים, שצפויים להתחיל כבר בחודשים הקרובים.
אחד מחברי המשלחת - פרופ' טל סבוראי, מהמחלקה למדעי הסביבה, גיאו-אינפורמטיקה ותכנון ערים, סיפר: "המסע לאקוודור אפשר שיתוף פעולה בין חוקרים של מערכות קיצון משתי האוניברסיטאות: אזור צחיח בבן-גוריון ואזור משווני באוניברסיטה של קיטו. שני האזורים מתמודדים עם הפרעות ועקה מסוגים שונים. נקודות המבט השונות של החוקרים מאפשרים שילוב חדשני הנובע משילוב האסכולות. במקרה שלי מתרקם שיתוף פעולה עם חוקר המתמודד עם זיהוי של מיני צומח פולשים באמזונס ובגלפאגוס ועם הממשק שלהם. החוקר מ-USFQ מתמחה בזיהוי אובייקטים, בזמן שאני למדתי במשך שנים ניתוח סדרות זמן של נתוני חישה מרחוק ובכך יכול לשלב בעבודה המשותפת דינמיקת זמן של צומח בעשורים האחרונים ולימוד דגמי התפתחות זמן-מרחב של מיני הצומח הפולשים".
"אנחנו אוניברסיטה באמצע המדבר שהקדימה את זמנה. הרבה לפני משבר האקלים, לפני שהעולם התחיל לדבר על שינויי האקלים, אוניברסיטת בן גוריון כבר צברה ניסיון רב ערך", הדגישה פרופ' סיגל אברמוביץ', ראש המחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה וחברת סגל בביה"ס לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן-זוננפלד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר יזמה את המשלחת לגלפאגוס.
פרופ' עידו בר זאב, ממכון צוקרברג לחקר המים וחבר ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן-זוננפלד, הוסיף: "כשיצאתי לדרך מקמפוס שדה בוקר חשבתי לעצמי, איזה דמיון אקדמאי יכול להיות בין מכון צוקרברג לחקר המים ואוניברסיטה באזור קו המשווה עם כמות משקעים עצומה וקמפוס לווין ביערות הגשם של האמזונס. לקחו לי רק מספר דקות של שיח עם המארחים שלנו בקמפוס הראשי בקיטו כדי להבין כמה קווי דמיון קיימים בינינו. מצאנו המון נקודות בהן שיתופי פעולה בין האוניברסיטאות יוכלו להטיב עם שני מוסדות המחקר: בין הנחייה משותפת של סטודנטים לתארים מתקדמים למחקר אקווטי באזורים המיוחדים ביותר בעולם הנמצאים באקוודור".
8 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: פרופ' דניאל חיימוביץ – נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דיאגו קוירוגה פארי - נשיא אוניברסיטת סן פרנסיסקו בקיטו, פרופ' חיים היימס – רקטור אוניברסיטת בן-גוריון
(צילום: דוברות אוניברסיטת USFQ)
8 צפייה בגלריה
פרופ' טל סבוראי עם פרופ' קרלוס מנה - דיקן קמפוס גלפגוס של אוניברסיטת USFQ
(צילום: אוניברסיטת בן גוריון)
פרופ' בר זאב הוסיף: "אחת מנקודות השיא הייתה שיח ב"אנגלדית" (אנגלית מעורבבת עם ספרדית) על צרכי מים אמיתיים ורצון עז לידע בנושא באיי הגלפאגוס. שם היה לי ברור כמה יכולת יש לנו בתור אוניברסיטה מובילה בתחום לתרום להם בנושאים הקשורים למים ובאותה הנשימה כמה אפשר ללמוד מהם בנושאים של שימור סביבה וקיימות. אני חייב לציין שיותר מהכל וללא קשר לנושא המחקרי, מצאתי חברי סגל שצמאים לעבודה משותפת ורוצים לצמוח ולהוביל איתנו ביחד".
."אקוודור הינה ארץ יפה ובעלת אזורים גאוגרפיים שונים המעניינים מבחינה של שונות ביולוגית (ביודיוורסיטי) אך עם מספר בעיות סביבתיות ששיתוף פעולה מדעי עשוי לקדם פתרון של הבעיות", הסביר פרופ' אריאל קושמרו, ראש המעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית וחבר ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן-זוננפלד באוניברסיטת בן-גוריון.
8 צפייה בגלריה
מפגש המדענים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת סן פרנסיסקו בקיטו
(צילום: דוברות אוניברסיטת USFQ)
8 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: פרופ' סיגל אברמוביץ' ופרופ' אורית סיון אשר הגיעו במסגרת סיור בשטח המחקרי לאגם אל-ג'ונקו שנוצר בלוע של הר געש
(צילום: אוניברסיטת בן גוריון)
לדברי פרופ' קושמרו, "במסגרת מפגשים עם מדענים מאוניברסיטת USFQ ותחנות המחקר בגלפאגוס ובאמזונס ניראה שיש בסיס לשיתופי פעולה מבחינה מחקרית. נושא של איכות מים וטיפול בשפכים רלוונטי מאוד לאזור קיטו אבל גם חשוב לארכיפלג של הגלפאגוס. נושא של פסולת פלסטיק בגלפאגוס המגיעה מהסביבה הימית הינו נושא מחקר נוסף לשיתוף פעולה, כאשר אחד החוקרים המקומיים, חואן פאבלו מונוז-פרז, מנסה להבין את השפעת הפלסטיק על בעלי חיים שונים כלל איגואנות. נושא חשוב נוסף מתייחס להשפעות של מזהמים שונים על חומרים הנמצאים בקרמי הגנה כנגד שמש, אוקסיבנזון המשפעים על בעלי חיים ימיים". בשיחות עם אנשי תחנת המחקר באמזונס למדנו שיש בעיה של קרקעות מזוהמות בנפט גולמי מאחר ובתחום השמורה יש גם קידוחי נפט פעילים. במסגרת השת״פ העתידי ניבחן אפשרות של טיפול ביולוגי לפירוק המזהמים".
הביקור ההיסטורי באקוודור ובגלפאגוס התקיים בהמשך לחתימה על מזכר לשיתוף פעולה בין שתי האוניברסיטאות בחודש מאי האחרון. ההסכם בין האוניברסיטאות מניח את התשתית ליצירת קשרים משותפים בנושאי קיימות, שינויי אקלים וחקר הים. "אנו מקווים לשתף פעולה עם גורמים אקדמיים באקוודור, כפי שכבר התחלנו לעשות עם אוניברסיטת סן פרנסיסקו דה קיטו, כדי להמשיך ולהעמיק את יחסינו בדרום אמריקה", אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ'. בהתייחסו לאופי החלוצי של אוניברסיטת בן-גוריון. בהקשר ללימודי אקלים וסביבה, הוסיף נשיא האוניברסיטה: "יותר מ-50 שנות מחקר סביבתי מיצבו אותנו באופן ייחודי כדי לספק פתרונות לשאלות הבוערות ביותר. הניסיון המדעי שצברנו במגוון תחומים מדעיים הוא בעל ערך לעולם".
8 צפייה בגלריה
פרופ' עידו בר זאב (באדום) עם פרופ' קרלוס מנה - דיקן קמפוס גלפגוס של אוניברסיטת USFQ וסטודנטים למחקר בקמפוס
(צילום: דוברות אוניברסיטת USFQ)
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שנוסדה בשנת 1969 כחלק מהאסטרטגיה הישראלית לכבוש את המדבר, הפכה מאז למרכז המחקר המשמעותי ביותר בישראל במגוון רחב של מדעי הסביבה. בשנת 2021 הקימה האוניברסיטה את בית הספר גולדמן זוננפלד לקיימות ושינויי אקלים. המרכז החדש, בראשותו של פרופ' ירון זיו, אימץ גישה רב-תחומית המשלבת מאמצי מחקר בתחומים שונים, ומציעה תשובות להשפעות ראשוניות ומשניות של שינויי האקלים. "חשוב לנו לקדם את נושאי המחקר המשותפים עם USFQ, שהיא אוניברסיטה מאוד רלוונטית וחשובה בתחום הזה, ולהדק את שיתוף הפעולה בין מדענים משתי האוניברסיטאות. אנו מקווים שהדבר יתרום להרחבת הקשרים האקדמיים בינינו ובין מרכזי מחקר אחרים באקוודור ובדרום אמריקה", הסביר פרופ' זיו.
החיבור בין האוניברסיטאות וביקור המשלחת מבן-גוריון באקוודור התקיים בזכות עבודתה הרבה של הלן דלר. הלן ואחיה מישל מהווים גורם מרכזי במשק הכלכלי באקוודור והם נחשבים ממנהיגי הקהילה היהודית באקוודור. הביקור של המשלחת נעשה בתאום ובסיוע גם של שגריר ישראל באקוודור, זאב הראל.
