גוברת המחאה נגד החלטת שר החינוך להעניק השנה את פרס ישראל ביום העצמאות רק בקטגוריה תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית, ולא לחוקרים מתחומים שונים. באקדמיה כבר קראו לו לחזור בו מהחלטתו וכך גם מנכ"לית משרד המדע לשעבר, הילה חדד-חמלניק.
השבוע הודיע משרד החינוך כי בעקבות המלחמה, שר החינוך יואב קיש החליט כי פרס ישראל, הפרס החשוב והיוקרתי ביותר במדינת ישראל, יוענק השנה אך ורק בקטגורית תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית. במשרד החינוך הודיעו כי הפרס יוענק השנה לשישה כלות וחתנים שבמעשיהם גילו אחווה ורעות הדדית מעוררת השראה, הפגינו גבורת רוח יוצאת דופן, הפיחו תקווה עצומה בעם ישראל ותרמו תרומה משמעותית לתקומה מהשבר הנורא שפקד אותנו ב-7 באוקטובר 2023.
עוד נמסר ממשרד החינוך כי יתר התחומים בהם מוענק הפרס - מדעי היהדות, מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי החיים ומדעים מדויקים, יצירה ויוצרים ומפעל חיים - יוענקו בטקס שייערך בשנה הבאה, במוצאי יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל בשנת 2025.
מנכ"לית משרד המדע לשעבר, הילה חדד חמלניק, שכתבה ברשת החברתית X נגד ההחלטה על ביטול פרס ישראל למדע, הסבירה כי מדובר במהלך סמלי, שקדמו לו צמצומים ופגיעות נרחבות במדע הישראלי. בין היתר צמצומים במשרד החינוך, פגיעה בתוכניות המחוננים ובמדענים הראשיים במשרדי הממשלה וקיצוץ תקציבי המחקר היישומי בלשכותיהם.
"בזמן מלחמה עושים את מה שחשוב", היא אמרה. "ודווקא בזמן לחימה, בנייה והתאוששות, צריך את המדע. בן גוריון הקים את חיל המדע. אחד הציטוטים המפורסמים אומר שאנשי מדע וטכנולוגיה יש הרבה יותר בארצות אחרות, אבל מיזוג של כושר אינטלקטואלי עם ערכים מוסריים וחזון חלוצי לא מצוי בעולם יותר מאשר בתוכנו. וזהו הנשק הסודי שלנו. מי שהקים את המדינה הבין. אין לנו יתרון כמותי. רק איכותי".
חדד חמלניק הוסיפה: "לבוא ולפגוע בסמליות של פרס ישראל? אנשי מדע, בהוויתם, אי אפשר להכתיב להם את המחקר מראש. חופש המחשבה והדעה והערעור על כל מוסכמה היא בסיס המדע. זה מה שיוצר מדענים.אני לא חושבת שיש פה מקריות בביטול הפרס. אמנות ומדע הולכים יחד. איזו סיבה יש שלא לבחור במדען? איך אפשר להסביר דבר כזה ומה עומד מאחורי ההחלטה? על תקציבים אפשר להתווכח. מדענים בהוויתם הם אנשים שלא מקבלים תכתיבים. בסופו של דבר על זה אנחנו חיים. אנחנו לא חיים על משאבי טבע. זה המשאב היחיד שיש לנו. ומשאב אנושי מפתחים באמצעות מדע ומחקר. זו התקומה. והם פוגעים בתקומה".
לדבריה, ההחלטה שלא להעניק את הפרס הוא רק המשך של הקיצוץ בתקציבים העוסקים במחקר מדעי. "אי אפשר לחזור אחורה. צריך להתעסק בעתיד. ואם אתה מקצץ בתקציבי המחקר, אתה זורע פחות זרעים ויהיה פחות תבואה. לא צריך מדע מסובך כדי להסביר את זה".
פרופ' (בגמלאות) אורי צ'שנובסקי מאוניברסיטת תל אביב, שבעבר ישב בוועדות הפרס בכימיה ובמדעי החיים, אמר כי "לדעתי זה צעד מאוד לא חכם ונוגד את האינטרסים של מדינת ישראל. לא ברור המניע מאחורי ההחלטה. זה בסדר שרוצים להדגיש את התקומה והעזרה ההדדית וגילויי הגבורה בעמנו. אז הוסיפו פרסים. אם שוללים את פרס ישראל, אתם אומרים בצורה כלשהי לחמאס: ניצחתם. הצלחתם להוציא את מדינת ישראל מהמסלול של שגשוג, פיתוח, מחקר ומדעים שאנחנו רוצים בו כל כך".
הוא הוסיף כי "הדבר אומר שמדינת ישראל זה עם שיותר לא מתעניין במדעים. זו מדינה שרק יודעת להילחם אחרי האסון שקרה לה. איך שר החינוך לא מבין שצריך לעודד את המדעים, ושמדינת ישראל עדיין שוחרת מדע, טכנולוגיה וחיי רוח ותרבות ורוצה להוקיר את כל האנשים הטובים האלה שהם פחות מוכרים וידועים? זו דרך לומר גם להם תודה, עשיתם המון למען מדינת ישראל. תודה".
יהונתן ברקהיים, דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן למדע וכתב מדעי במכון דוידסון לחינוך מדעי, הסביר כי משמעויות הפרס, בהיבט האקדמי הישיר, הוא פגיעה בחוקרים בני הגיל השלישי, שפעלו ופועלים רבות לקידום שמה של ישראל ומעמדה הבינלאומי.
"המתנה של שנה אחת יכולה להיות הרת גורל עבור חוקרים בגילאי 90-80", הוא אמר ל-ynet. "מי שצפה בסרט 'הערת שוליים' זוכר את הכמיהה של החוקר המבוגר להכרה מהממסד אחרי כל שנות העשייה. אנשים רוצים להותיר אחריהם מורשת וחותם, זה הדבר הכי אנושי שיש, בפרט שמדובר באנשים ציוניים בכל רמ"ח איבריהם שגדלו בממסד משפחתי וצנוע וזכו לתרום להתפתחותו ולראות בפירות הצלחתו".
אבל יש גם משמעויות רחבות יותר. "מעולם לא בוטל פרס ישראל בתחום זה או אחר רק בשל עתות לחימה", אמר ברקהיים. "דווקא כמדינה חפצת חיים, חזקה עלינו לתת חשיבות לפרסים בתחומי החקר ונוספים (כמו מפעל חיים וזמר עברי, שבוטלו אף הם). כמובן הרעיון של הענקת הפרס בתחומי הגבורה האזרחית והערבות ההדדית הוא ראוי ויפה, אבל הוא לא צריך לבוא במקום, אלא בנוסף".
לדבריו, "המסר שעובר הוא שהמדע בעת הנוכחית הוא פחות חשוב, אבל זה מסר מוטעה. בלי מדע - אין טכנולוגיה, אין ביטחון ואין ציונות ולמעשה אין לנו קיום כאן. חיים ויצמן ידע להפוך את המדע למדינאות ולהפך, ובן-גוריון היה טורח להגיע גם לכנסים מדעיים קטנים כדי להביע את חשיבות המדע בעיניו כסלע קיומנו וכאור לגויים, שיצא מציון לצד תורת ישראל. מאז עברו הרבה מים בנהר, והמדע ירד מראש סדר העדיפויות הלאומי. ההחלטה הזו היא מסמר נוסף ביחס של ממשלות ישראל למדע ולאנשים שעושים מדע, שהם ההון האמיתי של מדינת ישראל".
ממשרד החינוך נמסר כי "בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני הוחלט כי השנה יוענקו פרסי ישראל בנושאים הקשורים למלחמה ולתקומה בלבד. שישה פרסי ישראל יוענקו בקטגוריית: 'תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית'. שאר התחומים בהם מחולקים פרסי ישראל מידי שנה יידחו, ויוענקו בשנה הבאה".
