עכביש האלמנה החומה או בשמו המדעי, Latrodectus geometricus, הוא במקרים רבים מין פולש עירוני החי באקלים חם במקומות רבים ברחבי העולם. אחד האויבים של עכביש זה הינה הצרעה הטפילית, Philolema latrodecti, התוקפת פקעות ביצים של עכבישי אלמנה.
על מנת לחקור את מידת ההתגוננות של עכביש האלמנה החומה מפני הצרעה הטפילית, נערך מחקר בהובלתה של ד"ר מוניקה מאורי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שהתפרסם בכתב העת Oecologia. המחקר השווה בין מין פולש זה לבין מין מקומי של עכביש אלמנה – האלמנה הלבנה, Latrodectus pallidus. במחקר נמדדו אחוזי הטפילות של כל אחד מהם ברחבי הנגב, ונבחנו ההשפעות השונות בצפיפות וסוג בית הגידול של כל מין על מידת הטפילות.
דרך ההשוואה בין אחוזי הטפילות של עכביש האלמנה הלבנה המקומי לעכביש האלמנה החומה הפולש, המחקר הראה שבאתרים צפופים של עכבישי אלמנות לבנות (שטחי מדבר טבעיים) קיימת פגיעה רבה יותר של הצרעה הטפילית. לעומת זאת, באזורים שקיימת צפיפות גבוהה יותר של עכבישי האלמנות החומות (שטחיים עירוניים) קיימת פגיעה מזערית של הצרעה הטפילית.
כדי לבחון את ההשפעות של בתי גידול באופן ניסיוני, החוקרים מיקמו קורי עכביש עם פקעות ביצים של שני המינים בכל אחד מבתי הגידול המדבריים: העירוני והטבעי. הם גילו טפילות גבוהה יותר של פקעות ביצים בבתי הגידול הטבעיים ובנוסף לכך הם מצאו יותר טריפה של פקעות ביצים של אלמנה לבנה בבית הגידול המדברי, ככל הנראה על ידי ציפורים, עכבישים או נמלים. פקעות הביצים של האלמנה החומה הפולשת לא נטרפו, מה שמרמז על כך שטורפים מקומיים לא זיהו את פקעות הביצים של המין הפולש כטרף פוטנציאלי.
במחקר נמצא כי אלמנות חומות משגשגות בצפיפות גבוהה מאוד, אך היו להן שיעורים נמוכים מאוד של טפילות על ידי האויב הטבעי המשותף, הצרעה הטפילית, לעומת עכביש הלאמנה הלבנה המקומי. בנוסף, לא נצפו מקרי תקיפה של טורפים נוספים על פקעות הביצים של עכבשי האלמנה החומה. נזקי טפילים וטריפה נמוכה יותר בבתי גידול עירוניים עשויים לתרום להצלחת הפלישה של עכבישי האלמנה החומה. מכך ניתן להסיק כי התיישבות בבתי גידול עירוניים ומקוטעים מספקת יתרונות למינים פולשים, ועשויה לאפשר להם להתמיד בסביבות חדשות עם סיכון נמוך יותר לתמותה מטורפים וטפילים.
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שבתי גידול ממלאים תפקיד מפתח בשינוי אינטראקציות עם טורפים וטפילים, ובמיוחד שמינים עירוניים עשויים להפיק תועלת משפע נמוך יותר של טורפים בבית הגידול שלהם". הסבירה ד"ר מוניקה מאורי, פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
"כדי להבין את ההתמודדות עם מינים פולשים, עלינו תחילה להבין כיצד הם מסתגלים לסביבה החדשה ושורדים את המעבר לבתי גידול חדשים במקומות מרוחקים. חלק מההצלחה של מינים פולשים יכולה להיות קשורה ליכולת ההגנה שלהם מפני טורפים וטפילים," הסבירה ד"ר מוניקה מאורי, פוסט דוקטורנטית במעבדתה של פרופ' מיכל סגולי ושל פרופ' יעל לובין מהמחלקה לאקולוגיה מדברית במכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
קבוצת המחקר כללה את: ולריה ארבסקי, תמיר רוזנברג, פרופ' יעל לובין ופרופ' מיכל סגולי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המימון ניתן על ידי מלגת צוקרמן לפוסט-דוקטורט STEM לד"ר מוניקה מאורי.
