חג הסוכות מפגיש אותנו עם הארעי והזמני, אבל יש מקרים שבהם דווקא הארעי מוביל לבעיה ארוכת-טווח. כך, למשל, כלים חד-פעמיים אומנם נועדו לשימוש נקודתי בזמן, אבל הם עלולים לפלוט PFAS - חומרים המכונים גם "כימיקלי נצח".
בין אם מדובר בכוס קפה חד-פעמית או בכוס מיץ בסוכה, מאחורי המוצרים השגרתיים האלה מסתתרת אפשרות לחשיפה לחומרים כימיים ולחלקיקי פלסטיק שעלולים לפגוע בבריאותנו. האם המודעות להשלכות הבריאותיות יכולה לגרום לנו להפסיק להשתמש בהם? מחקר ישראלי חדש מצא שכשאנשים נחשפו באופן מתמשך למידע כזה, רבים צמצמו את השימוש בהם, או ויתרו עליו לחלוטין. ועל הדרך - הם גם צמצמו את הפגיעה בסביבה.
כימיקל לרגע שנשאר לנצח
כשפלסטיק בא במגע עם מזון או עם משקה הוא עלול לשחרר תרכובות כימיות ממשפחת ה-PFAS (Polyfluoroalkyl substances). מדובר בתרכובות כימיות שתכונותיהן העיקריות הן עמידות גבוהה לחום ודחיית שמן ומים. לכן משתמשים בהן בעיקר לייצור של חומרים מעכבי בעירה כמו קצף כיבוי אש ושל משטחים דוחי שמן ומים בתעשיות המזון והטקסטיל.
מדובר בקבוצה של כימיקלים בעלי יציבות רבה מאוד בסביבה, שאינם מתפרקים באופן טבעי, מה שמקנה להם את הכינוי "כימיקל הנצח". חשיפה אליהם נקשרה במחקרים לפגיעה במערכת הרבייה, להפרעות מטבוליות ולהשפעות בריאותיות נוספות.
יעלי אטשטיין, ביוטכנולוגית ימית, מומחית לבריאות סביבתית וראש המחקר החדש, מסבירה כי על אף שבארץ יש תקן בנוגע למוצרי פלסטיק, הוא לא מונע את החשיפה שלנו אל החומרים הללו. לדבריה, על אף שהציבור נוטה לסמוך על כך שכל מה שיש בחנויות עומד בתקן - זה לאו דווקא המצב. "התקן לא לוקח בחשבון שאנחנו 'צורכים' יותר ממוצר פלסטיק אחד ביום", היא אומרת. "אנשים רבים שותים כמה כוסות ביום, ומשתמשים גם בצלחות, בסכו"ם ובאריזות פלסטיק. גם בהנחה שכל מוצר עומד בתקן, בסוף החשיפה שלנו היא מצטברת", מסבירה אטשטיין.
מוצר נוסף שרבים מאיתנו משתמשים בו הוא מבשם אוויר. במקרה הזה אופן ההשפעה שונה: מבשמי אוויר פולטים תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs), שחשיפה אליהן נקשרה במחקרים למגוון השפעות בריאותיות ובהן אסתמה, אלרגיות, מיגרנות ופגיעה בדרכי הנשימה. "בניגוד לכוסות חד-פעמיות, שם לרוב לא נראה מייד את ההשפעה הבריאותית, במקרה של מבשמים בערך לשליש מהאוכלוסייה יש תגובות מיידיות אליהם", אומרת אטשטיין. "מעבר לזה שאנשים רבים סובלים מאוד מהריח עצמו, מוכרות תגובות כמו סחרחורות, מיגרנות, שיעול וקוצר נשימה".
לדבריה, החשיפה שלנו למוצרים המבושמים מצטברת: "הבישום נמצא היום בכל מקום ולא רק במבשמי האוויר. הוא נמצא בחומרי הניקוי, במוצרי הרחצה ובמוצרי הקוסמטיקה". נוסף על כך, מבשמי אוויר אינם רק מקור לחשיפה כימית, אלא גם מוסיפים לפסולת הפלסטיק ולזיהום הסביבתי בגלל האריזות החד-פעמיות שלהם.
מה משפיע על שינוי ההרגלים שלנו?
לפני כעשור הקימה אטשטיין את קבוצת הפייסבוק "מסה קריטית לצרכנות בריאה", שבה מונגש מידע מדעי על הכימיקלים שבמוצרי הצריכה, לצד חלופות מעשיות. בעקבות דיווחים רבים של חברי וחברות הקבוצה על שינוי בהרגליהם לאחר החשיפה למידע, היא ביקשה לבדוק האם מדובר בתופעה מדידה.
כאשת סביבה, היא גם בדקה האם מידע בריאותי יצליח להשפיע במקום שבו קמפיינים סביבתיים השיגו הצלחה מוגבלת. המחקר, שנערך בשיתוף ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני MA בקיימות במרחב העירוני והכפרי, המכללה האקדמית אחוה, וד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית במרכז האקדמי רופין, התבסס על שאלון מקוון של כ-300 משתתפים: רובם חברים וחברות בקבוצת הפייסבוק וחלקם שאינם חברים בה. המשתתפים התבקשו לדווח על השימוש שלהם בכוסות חד-פעמיות לשתייה קרה ולשתייה חמה ובמבשמי אוויר, והאם הם שינו את הרגליהם - ומה היו הסיבות לכך. צוות המחקר בדק האם חשיפה מתמשכת למידע על ההשלכות הבריאותיות של מוצרים אלה הצליחה לשנות את הרגלי הצריכה.
התוצאות הראו כי רבים מהמשתתפים דיווחו על הפחתה ניכרת. השימוש בכוסות חד-פעמיות למשקאות קרים ירד בממוצע ב-77 אחוז, ובכוסות חד-פעמיות למשקאות חמים הוא ירד ב-74 אחוז. נוסף על כך, נרשמה נטייה להפחתה גדולה יותר בשימוש בקרב חברי קבוצת הפייסבוק. לגבי מבשמי האוויר, התוצאות הראו שכ-39 אחוז מחברי קבוצת הפייסבוק דיווחו כי הפסיקו לחלוטין להשתמש במבשמי אוויר, לעומת 7 אחוזים בלבד בקרב המשתתפים שאינם חברים בקבוצה.
אולם, הממצא המעניין ביותר לא היה עצם הירידה בשימוש, אלא מה שעמד מאחוריה. במקרה של הכוסות החד-פעמיות – שהוזכרו במשך השנים בקמפיינים סביבתיים רבים – חברי הקבוצה ייחסו חשיבות גבוהה לשיקולים סביבתיים ולשיקולים בריאותיים. לעומת זאת, במבשמי האוויר – תחום שכמעט לא זכה לקמפיינים ציבוריים – בלט במיוחד משקלו של המידע הבריאותי, והחשש מההשפעות הבריאותיות דורג כמעט בציון המרבי כמניע להפחתת השימוש.
"הממצאים מצביעים על כך שהמסר הבריאותי לא מחליף את המסר הסביבתי, אלא מחזק אותו. גם עבור אלה שכבר הפחיתו בשימוש בעקבות הקמפיינים הסביבתיים, נראה שהחלק של הבריאות מצטרף ו'סוגר את העסקה'. לכן צריך שהם יבואו ביחד, זה לא או זה או זה; אנחנו רואים שכשמוסיפים להיבט הסביבתי את ההיבט הבריאותי ומחברים את זה להשפעות עלינו באופן אישי, יש לזה אימפקט ארוך טווח", אומרת אטשטיין.
אטשטיין מדגישה שהמודעות לנושא היא רק השלב הראשון. "המודעות עלולה לעורר פאניקה אך גם אדישות. אנשים אומרים: 'הכול מסרטן היום, אז אין מה לעשות'. לכן, כדי לא לגרור לתגובות קיצון – חשוב לספק פתרונות וחלופות יחד עם החשיפה למידע", היא מסבירה. המסקנה המעשית מבחינתה היא להתחיל במוצרים שאפשר לוותר עליהם בקלות יחסית. "כוסות חד-פעמיות ומבשם אוויר לבית הם דוגמאות טובות למוצרים כאלה. אפשר להשתמש בכוסות מזכוכית או מנירוסטה, ועל מבשם האוויר אפשר לוותר", היא אומרת.
גם את השינוי עצמו מומלץ לבצע בהדרגה. "אני מציעה להתחיל בצעדים קטנים: תבחרו במוצר אחד להוריד או להחליף, ותתמידו איתו. אחרי חודש או חודשיים, כשאתם מרגישים שכבר התרגלתם – רק אז תעברו למוצר הבא. בסוף השנה כבר תהיה לכם שורה של הרגלים חדשים, והרבה פחות חשיפה למוצרים שמזיקים לבריאות שלכם, וגם לסביבה", מסכמת אטשטיין.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה




