14 חוקרים מישראל יקבלו ממועצת המחקר האירופית (ERC) את מענקי ה-ERC Advanced, שעומדים על כ-2.5 מיליון אירו לכל מחקר. המענק היוקרתי מיועד לחוקרים בעלי רקורד של הישגי מחקר משמעותיים ב-10 השנים האחרונות. על המדענים להיות מובילים בתחומם ויוצאי דופן מבחינת מקוריות ומשמעות תרומתם למחקר. אלו הזוכים ותחומי המחקר שעליהם התקבל המענק:
מכון ויצמן למדע
פרופ' מיכל אירני
חוקרת במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית. האם ניתן לשחזר מה אדם ראה/שמע/חשב ישירות מקריאות מוחיות שלו ("קריאת מחשבות")? האם ניתן לשחזר את דוגמאות האימון שרשת נוירונים מלאכותית "ראתה" בזמן האימון שלה, ישירות מהפרמטרים הפנימיים של הרשת ("קריאת מכונה")? לכל אחת משאלות אלו השלכות חשובות ומשמעותיות בפני עצמן.
בפרויקט הנוכחי, פרופ' מיכל אירני מציעה שיטות לחקור את שני תחומים אלה בצורה אחודה, תחת מטרייה חישובית אחת. הדבר יאפשר לא רק התקדמות משמעותית שאינה ניתנת להשגה כאשר כל תחום נחקר בנפרד, אלא גם יאפשר לצמצם את הפער בין אינטיליגנציה מלאכותית לאינטיליגנציה אנושית.
פרופ' אירית דינור
חוקרת במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית. פרויקט LEAP של פרופ' אירית דינור יתרכז במחקר של גרפים רב-ממדיים - מבנים קומבינטוריים יפהפיים שמקשרים בין תכונות לוקאליות לגלובאליות. המטרה היא לפתח חישוב עמיד לשגיאות על בסיס מבנים אלה, בדומה לאופן שבו הם כבר משמשים קודים לתיקון שגיאות קלאסיים וקוואנטיים.
פרופ' איתי הלוי
חוקר במחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת. המחקר של פרופ' איתי הלוי יחתור להבנת מכלול הגורמים המשפיעים על הרכב האיזוטופים היציבים בחומרים גופריתיים בסביבה. בעזרת הבנה זו, יוכלו גיאוכימאים למדוד את ההרכב האיזוטופי של החומרים הללו וללמוד ממנו על תנאי הסביבה בהווה ובעבר. למשל, ניתן יהיה לשחזר היבטים בסביבה הימית, כולל האקלים הקדום, ולאפיין את הפעילות המיקרוביולוגית בקרקעית הים.
פרופ' רוני פז
חוקר במחלקה למדעי המוח. המענק ניתן לקבוצתו של פרופ' רוני פז לשם פיתוח שיטות שיאפשרו הבנה ושינוי פעילות רשתית במוח בעקבות למידה ויצירת זיכרון רגשי, ובעיקר בתנאי סכנה ואי ודאות. הבנת הקוד העצבי באזורים מוחיים כמו האמיגדלה וקליפת המוח הקדמית צפויה להוביל לתובנות על הבסיס הביולוגי והחישובי של למידה רגשית.
פרופ' מייק פיינזילבר
חוקר במחלקה למדעים ביומולקולריים. המחקר של פרופ' פיינזילבר עוסק בתאי עצב, שהינם התאים הארוכים ביותר בגופנו, ויכולים להגיע עד לאורך של כ-1 מטר באדם בוגר. השלב העיקרי של צמיחת העצבים הינו עם התארכות הגוף לאחר לידה, כשהתאים גדלים בקצב מואץ עקב כוחות מתיחה שמופעלים עליהם על-ידי איברי הגוף הגדל. עם זאת, המנגנונים שאחראים על גדילה מואצת של תאי העצב תחת מתיחה אינם ידועים.
בפרויקט שאושר למימון ERC, פרופ׳ מייק פיינזילבר וצוותו יחקרו מנגנון חדש שגילו, שבמסגרתו משפחה לא מוכרת של מולקולות RNA ייחודיות מווסתת צמיחה עצבית דרך מנגנונים של ייצור חלבונים בתאי העצב. החוקרים מקווים שהמחקר יוביל להבנה חדשה של תהליכי צמיחה וריפוי עצבי במצבי פציעה ומחלה.
פרופ' שראל פליישמן
חוקר במחלקה למדעים ביומולקולריים. הפרויקט של מעבדת פליישמן יפתח גישה חדשנית לתכנון של מיליארדי נוגדנים. המעבדה תשלב גישות חדשניות מתחום הבינה המלאכותית וחישובים פיזיקליים כדי לתכנן נוגדנים אנושיים ויציבים שיכולים לעמוד בדרישות המחמירות של פיתוח תרופות. הגישה החדשה יכולה להוזיל ולהאיץ מאוד את התהליך המייגע של פיתוח תרופות.
האוניברסיטה העברית
פרופ' נתי ליניאל
חוקר בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ע״ש בנין, ממכון איינשטיין למתמטיקה, וממרכז פדרמן לחקר הרציונליות, זכה במענק המוביל בזכות מחקרו בקודים לתיקון שגיאות בתקשורת מחשבים. כל תקשורת, בין אם בין בני אדם ובין אם בין מחשבים, חשופה לרעש, מה שעלול לגרום להודעות להתקבל בצורה שגויה. במחקרו, פיתח פרופ' ליניאל שיטה מתמטית המשתמשת באנליזה מתמטית, אופטימיזציה וקומבינטוריקה, לצורך הבנת המאזן המיטבי בין הקצב של קוד לתיקון שגיאות ויכולתו לתקנן. זו הפעם השנייה שפרופ' ליניאל מקבל את המענק.
פרופ' מארן ניהוף
חוקרת בחוג למחשבת ישראל בפקולטה למדעי הרוח. זכתה במענק היוקרתי בזכות מחקרה על הממשק בין היהדות לתרבות היוונית-רומית בכלל וההשפעה של רומא, בפרט. במחקריה, חוקרת פרופ' ניהוף כיצד השתנתה היהדות באימפריה הרומית מבחינה פילוסופית, משפטית וספרותית. כמו כן, היא חושפת תמורות דומות בקרב היוונים והנוצרים.
פרופ' דוד קשדן
חוקר במכון איינשטיין למתמטיקה, זכה במענק המוערך בזכות מחקרו על גילוי סימטריות נסתרות בתחומים שונים של מתמטיקה ומציאת דרכים להשתמש בסימטריות אלו. עבודתו מתמקדת בחשיפת קשרים בלתי צפויים בין תיאוריות מתמטיות נפרדות, תוך שימוש בסימטריות אלו לפתרון בעיות מורכבות. זו הפעם השלישית שפרופ' קשדן מקבל את המענק.
אוניברסיטת תל אביב
פרופ' יאיר בר-חיים
ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן, ביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גורדון, ובית הספר סגול למדעי המוח. פרופ' בר-חיים הוא פסיכולוג קליני מומחה, וראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב. מחקרו עוסק בהפחתת הסיכון להפרעה פוסט-טראומטית בקרב לוחמים ובפיתוח טיפולים יעילים ומבוססי מדע בהפרעה פוסט-טראומטית אצל מבוגרים וילדים. במסגרת מחקרו הוא ממפה את הקישוריות התפקודית והמבנית במוחם של הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית בהשוואה לכאלה שנחשפו לטראומה אך לא פיתחו הפרעה וכאלה שלא נחשפו והם בריאים ובכך מזהה מטרות חדשות לטיפול ממוקד.
פרופ' רפאל פס
חוקר בכיר בביה"ס למדעי המחשב, המכהן כמנהל מכון צ'קפוינט לאבטחת מידע. מחקרו מתמקד בתחום הקריפטוגרפיה ותורת הסיבוכיות וההתממשקות שלהן עם תורת המשחקים. במחקרו בנוכחי, פרופ' פס יחקור קשרים חדשים בין קריפטוגרפיה וסיבוכיות קולמוגורוב.
פרופ' אמיר שפילקה
פרופ' שפילקה הוא חוקר בכיר בביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק אשר מחקרו עוסק בשאלות בסיסיות בתיאוריה של מדעי המחשב מנקודת מבט אלגברית. הבעיות המרכזיות המעסיקות אותו הן הוכחת חסמים על כמות הפעולות האריתמטיות הדרושות לחישוב פולינומים, האם אקראיות מוסיפה כוח לחישובים אלגבריים, האם קירוב במקום חישוב מדויק יכול להאיץ חישובים בצורה משמעותית, וכן מציאת קשרים לתחומים אחרים במתמטיקה ומדעי המחשב.
פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב, אמר: "אנחנו גאים מאוד בחוקרים ובחוקרות שלנו, ושמחים בהישגיהם ובהצלחתם. אני נרגש לראות את ישראל ואת חוקרי אוניברסיטת תל אביב בפרט בחזית המדע העולמית במגוון תחומי מחקר שונים. אני שמח לראות שאוניברסיטת תל אביב מצליחה לייצר סביבת עבודה בה חוקרינו מצליחים להגיע להישגים משמעותיים במחקריהם פורצי הדרך".
הטכניון
פרופ' מיכאל גליקמן
דיקן הפקולטה לביולוגיה. הוא יקבל את המענק על חקר "מנגנוני נזק בהעברת אותות במערכת האוביקוויטין והשפעתן על ניוון עצבי במוח". פרופ' גליקמן וצוותו פיתחו מודל חדשני לחקר מחלת האלצהיימר על ידי שימוש בתאי עצב שהופקו מתאי גזע אנושיים. המחקר שהם מציעים מבוסס על השערתם כי פגיעה במערכת האוביקוויטין, האמונה על ניקוי התאים מחלבונים פגומים, עלולה להוביל להתפתחות מחלת האלצהיימר בתאי עצב. המענק יאפשר לחוקרים לזהות את המרכיב הספציפי במערכת האוביקוויטין הגורם להתפתחות המחלה בשלבים הראשוניים, להבין את המנגנון ובטווח הרחוק לפתח טיפולים חדשניים למחלה.
פרופ' ג'קי שילר
חוקרת בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט תקבל את המענק על חקר "דנדריטים כיחידות החישוביות העיקריות ללמידה מוטורית מתמשכת בקליפת המוח". בבסיס המחקר: היפותזה חדשנית לגבי האופן שבו המוח מצליח לשמר זיכרונות קיימים בעת לימוד משימות חדשות - אתגר שהבינה המלאכותית טרם פתרה. על-פי ההיפותזה של פרופ' שילר, יכולות זיכרון מדהימות אלה מבוססות על יכולתם של העצים הדנדריטיים הענפים בתוך תאי קליפת המוח לאגור פיסות מידע רבות בעת ובעונה אחת. השערה נוספת של פרופ' שילר היא ששיבושים במנגנון זה הם גורם מרכזי בהפרעות מוחיות שונות כגון אלה המעורבות במחלת פרקינסון.
איליאנה איבנובה, הממונה על חדשנות, מחקר, תרבות, חינוך ונוער בתוכנית Horizon Europe, אמרה כי "מענקים אלה לא רק יתמכו בחוקרים מובילים בהרחבת גבולות הידע, אלא גם יוסיפו 2,500 משרות לפוסט-דוקטורנטים, דוקטורנטים וחוקרים אחרים. השקעה זו מטפחת את הדור הבא של מוחות מבריקים".
נשיאת הנציבות האירופית למחקר (ERC), מריה לפטין, בירכה את הזוכים והוסיפה: "אני שמחה במיוחד שאנו רואים השנה בין הזוכים יותר חוקרים באמצע הקריירה. אני מקווה כי הדבר יעודד חוקרים נוספים בשלב זה בקריירה להגיש מועמדות למענקים אלה".
