המגפה באחתאתון (Akhetaten) נודעה זה מכבר כהסבר אפשרי לנטישה המסתורית של עיר הבירה קצרת הימים של מצרים העתיקה. עם זאת, מניתוח ארכאולוגי מקיף שערכו החוקרות ד"ר גרטשן דאבס וד"ר אנה סטיבנס, נראה כי היא מעולם לא התקיימה, כך פורסם באתר Phys.org. מחקרן של השתיים, מאוניברסיטת דרום אילינוי ומאוניברסיטת מונש (בהתאמה), פורסם בכתב העת American Journal of Archaeology, ומשכתב בכך את ההיסטוריה.
אחתאתון, או בשמה המודרני עמארנה (Amarna), נבנתה בתקופת שלטונו של אחנתון (Akhenaten), שנודע כאמנחותפ הרביעי (Amonhotep IV) בראשית מלכותו. מעבר להיותו פרעה בשושלת ה-18 במצרים, נודע אחנתון כמהפכן דתי, שכן בשנה הרביעית למלכותו הנהיג במצרים את האתוניזם. אל השמש, אתון (Aten) – שקודם לכן היה אל מדרגה שנייה - הועלה למעמד של אל עליון, במקומו של האל אמון (Amun).
7 צפייה בגלריה
החפירות הארכאולוגיות שנערכו בסביבת העיר אחתאתון (עמארנה של ימינו)
(צילום: Amarna Project)
באותה העת, בניסיון אפשרי להתרחק מהדת הישנה, בנה אחנתון מעון מלכותי חדש וייסד את בירת הממלכה המצרית בשם אחתאתון ('האופק של אתון'). עם זאת, הבירה החדשה לא הייתה מיושבת זמן רב, והחזיקה מעמד כ-20 שנים בלבד, עד שננטשה כמעט לחלוטין זמן קצר לאחר מותו של אחנתון (לאחר מותו בשנת 1332 החליט יורשו, תות ענח' אמון, להחזיר את הבירה לתבאי).
אחת הסברות להחלטותיו המוזרות של אחנתון בתקופת שלטונו והנטישה המהירה של העיר יוחסו למגפה. עדויות למגפה זו מגיעות בעיקרן ממקורות טקסטואליים, זאת בין היתר משום שעדויות ארכאולוגיות למגיפות ידועות לשמצה הן קשות לזיהוי. בין העדויות הטקסטואליות נמצאות תפילות חיתיות על מגפה באימפריה החיתית שהובאה על ידי שבויי מלחמה מצרים, כמו גם מטמון של מכתבים מעמארנה המצביעים על נוכחות של התפרצות מחלות במגידו, גבל וצומור.
7 צפייה בגלריה
חלקת קבורה, סמוך לאחתאתון (עמארנה של ימינו), בה נטמנו שלושה אנשים
(צילום: Dr. Gretchen Dabbs, Dr. Anna Stevens)
7 צפייה בגלריה
התנוחות השונות של הפרטים שנטמנו בבתי הקברות סמוך לאחתאתון (עמארנה של ימינו)
(איור: Amarna Project)
עם זאת, אף אחד ממקורות טקסטואליים אלה אינו מצביע על מגפה ספציפית באחתאתון. לכן ד"ר דאבס וד"ר סטיבנס ערכו ניתוח ארכאולוגי וביו-ארכאולוגי שיטתי של העיר ובתי הקברות הסובבים אותה כדי לפתור את התעלומה.
מסביב לעיר אחתאתון ישנם בתי קברות שונים, כולל ארבעה המיועדים לאוכלוסייה הכללית: "הקברים הדרומיים", "הצוקים הצפוניים", "המדבר הצפוני" ו"הקברים הצפוניים", בהם נמצאו בין 11,350 ל-12,950 קבורות. חפירות שנערכו בין השנים 2005 ו-2022 הניבו 889 קבורות, שהיוו חלק מהמחקר הנוכחי.
מניתוח שרידי השלדים עלו עדויות למפגעים פיזיים בדמות קומה נמוכה בבגרות, פגיעה בעמוד השדרה, חוסר התפתחות של אמייל השן ומחלת מפרקים ניוונית. כל אלה שיקפו קשיים כלכליים וחברתיים ולא השפעות של מגפה.
7 צפייה בגלריה
מפה של מזרח הים התיכון מתקופת הברונזה המאוחרת
(איור: מתוך כתב העת American Journal of Archaeology)
סימני מחלה היו בדרך כלל נדירים, כאשר שחפת זוהתה רק בשבעה אנשים. רוב הגופות, שלא נחנטו, נקברו עם פריטי קבורה, טקסטיל וארונות קבורה. בנוסף, תנוחות הקבורה היו לרוב מסודרות, דבר המצביע על כך שהקבורה לא הייתה תהליך חפוז, כפי שניתן היה לצפות אם מגפה גרמה למספר רב של מקרי מוות.
גם דפוס הנטישה של העיר אינו מתאים לתרחיש מגפה, שכן נראה שהיא ננטשה באופן שיטתי עם איסוף מסודר של רכוש, תוך שהיא נמשכת גם לאחר מותו של אחנתון. על כן, אין זה סביר שאחתאתון חוותה מגפה בתקופת שלטונו של אחנתון.
7 צפייה בגלריה
מפה של העיר אחתאתון (עמארנה של ימינו), המציגה את מיקום בתי הקברות של העיר ואתרים מרכזיים אחרים
(איור: Amarna Project)
מקורות מצריים מספקים קשרים רבים ושונים בין עמארנה למגיפות, כשבנוסף לתפילות החיתיות שמקשרות בין אירוע תמותה קיצוני עם המצרים ואוסף המכתבים שהתגלה בעיר ורמז על מחלה מתפשטת, יש גם את אמנחותפ השלישי (Amenhotep III) בנה פסלים רבים לסח'מט (Sekhmet), אלת העיר ממפיס שעל פי המיתולוגיה המצרית הייתה הודפת מחלות, וכוהניה עזרו בטיפול בחולים.
ד"ר דאבס מבהירה כי שלל הדוגמאות יצרו רשת של ראיות נסיבתיות שמקשרות את עמארנה ואחנתון/משפחת המלוכה עם מחלות. זה נבע בעיקר מרשומות טקסטואליות שנכתבו במקומות או זמנים אחרים. "ברגע שזרע הקשר הזה נזרע, הוא הפך ל'עובדה' באמצעות חזרתיות", הסבירה ד"ר דאבס. "אחת הנקודות שרצינו להדגיש במחקר הייתה שעלינו להיזהר בשימוש בנתונים ממקומות שונים מבחינה זמנית וגאוגרפית, במטרה להציג טיעונים ספציפיים לעמארנה, או לכל מקום עתיק".
