נפתח את מבזק החדשות הטובות עם תגלית מרעישה. למאובנים נדירים בני חצי מיליארד שנה, שנחשבים לאבותינו הקדומים ביותר בעלי החוליות - היו ארבע עיניים כדי לזהות טורפים ולהימלט מהם באוקיינוס בתקופת הקמבריון.
(צילום: ליאור שרון)
המאובנים שנמצאו בסין חושפים כי היצורים המוקדמים ביותר שתועדו עם קוצים - דגים חסרי לסת בשם Myllokunmingia - היו מצוידים בשני זוגות עיניים. שתיים גדולות בצדי הראש ועוד שתיים קטנות במרכז הראש.
בתקופה שבה טורפים גדולים החלו להופיע, שדה ראייה רחב במיוחד כנראה היה עניין של חיים ומוות. המאובנים השתמרו ברמת פירוט יוצאת דופן ואפשרו לחוקרים לזהות גם פיגמנטים קולטי אור ועדשות זעירות. כלומר, עיניים "מתפקדות" של ממש.
החוקרים סבורים שזוג העיניים הקטן הוא המקור הקדום ל"עין הקודקודית" הקיימת כיום בחלק מהזוחלים והדו-חיים, ואף לבלוטת האצטרובל במוח האדם - זו שמווסתת את ייצור המלטונין ועוזרת לנו להירדם. במילים אחרות: לפני שחצי מיליארד שנים אותה מערכת סייעה לאבותינו להתחמק מטורפים, והיום היא בעיקר דואגת שנלך לישון בזמן. אבולוציה עם טוויסט.
ועכשיו, לחלל. ירחו השישי בגודלו של שבתאי, אנקלדוס, שקוטרו כ-500 ק"מ בלבד, ממשיך לספק כותרות. מחקר חדש מגלה כי השפעתו האלקטרומגנטית משתרעת למרחק של יותר מחצי מיליון קילומטרים.
ניתוח חדש חושף כי סילוני אדי המים המתפרצים מפני השטח שלו נטענים חשמלית, יוצרים פלזמה - ומחוללים גלים המתפשטים למרחק של יותר מ-504 אלף קילומטרים.
מדובר בטווח הגדול פי אלפיים מרדיוס הירח של שבתאי, ואף גדול מהמרחק שבין כדור הארץ לירח. המחקר מראה כי הגלים, המכונים Alfvén wings, אינם דועכים אלא מוחזרים שוב ושוב בין היונוספרה של שבתאי לבין הטבעת המקיפה את מסלולו של הירח, וכך יוצרים רשת אלקטרומגנטית המתפרשת על פני סביבת החלל של כוכב הלכת. תגלית זו עשויה לסייע בהבנת אינטראקציות דומות גם סביב יריחו הקפואים של צדק ואף במערכות רחוקות יותר.
ולסיום, איך אתם עם עתיד שנראה כמו מדע בדיוני? בפסטיבל שנתי בסין עלו לבמה רובוטים דמויי אדם והראו לכולם איך הם רוקדים בסטייל ובתיאום לא ייאמן.
סלטות מסובכות, נחיתות על הברכיים וזינוקים מטורפים - ואף בורג לא השתחרר בדרך. זהו לא אלתור, אלא כוריאוגרפיה שנלמדה היטב במפעל, אבל הכיוון ברור: סין משקיעה ברובוטיקה, עם מאות אלפי חברות בתחום ותחזיות שמדברות על זינוק במכירות כבר בשנים הקרובות. חוש קצב מושלם על הבמה, אבל העתיד הוא מחוצה לה, אולי אפילו בשדה הקרב. ימים יגידו.
