העדויות הקדומות ביותר באירו-אסיה של התנהגויות, המעידות על יכולות קוגניטיביות מפותחות - הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית שאותה אנו מכירים כיום, נמצאה באתר קדום בעמק הירדן. כך עולה ממחקר שערכה קבוצת חוקרים מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, בהובלת ד"ר גדי הרצלינגר, בשיתוף פעולה עם חוקרים מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), ובמימון משרדי המדע הישראלי והצרפתי.
האתר הארכיאולוגי עוּבָּדׅיַה (Ubeidiya), הנמצא בעמק הירדן, סמוך לקיבוץ אפיקים, מתוארך לתקופה שלפני 1.5 מיליון שנה. אתר זה נחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה. ייחודו של האתר הוא בכך שכלי האבן המסותתים על ידי הקדמונים שנמצאו בו, משויכים לטכנולוגיה המכונה בפי הארכאולוגים "אָשֶלׅית" (Acheulian), במסגרתה החלו בני האדם ליצר כלי חיתוך גדולים (Large cutting tools), סימטריים, מוקפדים ויעילים יותר.
הממצאים האשליים, כך אומרים החוקרים, הופיעה לראשונה באפריקה לפני 1.8 מיליון שנה, בעוד שלפניה כלי אבן היו לא יותר מחלוקים מסותתים פשוטים בעלי קצוות חדים. למעשה, הוסיפו החוקרים, מדובר באתר הקדום ביותר מחוץ לאפריקה שבו נמצאה הטכנולוגיה, המהווה את קפיצת המדרגה המשמעותית הראשונה ביכולת ייצור הכלים.
החוקרים השתמשו בסורק תלת-מימדי ובתוכנת מחשב שאותה פיתחו במיוחד, כדי לנתח את צורת הכלים בשיטות חדשניות. התוצאות שהתפרסמו בכתב העת Journal of Paleolithic Archaeology, מלמדות שלמעשה בתוך משפחת כלי החיתוך הגדולים בעובדיה, יש להבחין בין שתי תתי-משפחות של כלים: אחת מוקפדת פחות, שהשימוש בה מסתיים זמן קצר יחסית לאחר תקופת האתר, ואילו השנייה מוקפדת יותר שנותרה בשימוש יותר ממיליון שנה לאחר מכן.
לדברי החוקרים, נראה כי שיטות סיתות מורכבות יחסית, שהיו ידועות עד עתה רק מאתרים מאוחרים יותר, היו כבר בשימוש לצורך הפקת כלי החיתוך בעובדיה.
החוקרים טוענים שהשילוב בין המאפיינים שתוארו, כלומר: קיומן של שתי תתי-קטגוריות מקבילות בתוך אותה משפחת כלים, בחירת חומר הגלם המכוונת תוך תכנון מקדים, והשימוש בשיטות סיתות מורכבות מעידים, כי המנגנונים הקוגניטיביים שאותם ניתן היה לזהות עד עתה רק בקרב אוכלוסיות מאוחרות הרבה יותר, התקיימו כבר בעת שהאתר היה מאוכלס.
