חלקיו של פסיפס אייקוני, שבו מופיעות דמויותיהם של אלכסנדר מוקדון ומלך האימפריה הפרסית דריווש השלישי, הגיעו לפומפיי ממחצבות שהשתרעו הרבה מעבר לממלכתו העתיקה של אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One.
בזמן שהאימפריה של אלכסנדר מוקדון השתרעה מהבלקן ועד לפקיסטן של ימינו, פיסות האבן והמינרלים הללו, או טסרה (ריבוע ביוונית), הגיעו ממחצבות ברחבי אירופה - כולל איטליה וחצי האי האיברי - כמו גם מתוניסיה.
הפסיפס בן כ-2,000 השנים נקבר באירוע געשי מכונן של התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לסיפרה. הפסיפס המרשים התגלה בשנת 1831, כאשר ארכאולוגים חשפו אותו בבית משפחה עשירה - "קאזה דל פאונו" באיטלקית (Casa del Fauno).
4 צפייה בגלריה
העץ החשוף ברקע הפסיפס רומז שאלכסנדר מוקדון נלחם בדריווש השלישי, במהלך קרב איסוס שהתחולל בשנת 333 לפנה"ס
העץ החשוף ברקע הפסיפס רומז שאלכסנדר מוקדון נלחם בדריווש השלישי, במהלך קרב איסוס שהתחולל בשנת 333 לפנה"ס
העץ החשוף ברקע הפסיפס רומז שאלכסנדר מוקדון נלחם בדריווש השלישי, במהלך קרב איסוס שהתחולל בשנת 333 לפנה"ס
(צילום: Simone Crespiatico, GettyImages)
כיום, הוא מוצג לראווה במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי. פסיפס אלכסנדר נחשב לפסיפס החשוב ביותר של התקופה העתיקה, שכן הוא מתאר את הקרב בין אלכסנדר הגדול (ששלט בין 336 ל-323 לפנה"ס) וצבאו לבין דריוש השלישי וכוחותיו.
העץ הבודד ברקע הקרב, רומז כי זהו קרב איסוס, שהתרחש בשנת 333 לפנה"ס באסיה הקטנה, בסמוך לגבול הטורקי-סורי, מכיוון שעל פי מספר מקורות כתובים, הקרב הזה היה מוכר למקומיים כ"קרב העץ היבש" (או "העץ הבודד"). בשנת 2020, המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי השיק פרויקט שיקום שכלל את חקר הפסיפס.
הצוות השתמש במספר טכניקות, כולל פלואורסצנצית קרני רנטגן (pXRF), וגילו כי אבני הפסיפס הריבועיות הורכבו מצבעים אשר שולבו בצורה מופתית כדי לשפר את ההשפעות האמנותיות המאפיינות את פסיפס אלכסנדר, כולל לבן, חום, אדום, צהוב, ורוד, ירוק, אפור, כחול ושחור, עם מגוון מיקרו-טקסטורות.
4 צפייה בגלריה
דמותו של אלכסדר מוקדון בפסיפס אלכסנדר שהתגלה בפומפיי
דמותו של אלכסדר מוקדון בפסיפס אלכסנדר שהתגלה בפומפיי
דמותו של אלכסדר מוקדון בפסיפס אלכסנדר שהתגלה בפומפיי
(צילום: Andreas Wolochow, Shutterstock)
4 צפייה בגלריה
משמאל לימין: אלכסנדר מוקדון לבוש בטוניקה הסגולה, הקבר פיליפוס השלישי (אחיו למחצה של אלכסנדר מוקדון) ושרידי הטוניקה שזוהו כשייכים לאלכסנדר מוקדון
משמאל לימין: אלכסנדר מוקדון לבוש בטוניקה הסגולה, הקבר פיליפוס השלישי (אחיו למחצה של אלכסנדר מוקדון) ושרידי הטוניקה שזוהו כשייכים לאלכסנדר מוקדון
משמאל לימין: אלכסנדר מוקדון לבוש בטוניקה הסגולה, הקבר פיליפוס השלישי (אחיו למחצה של אלכסנדר מוקדון) ושרידי הטוניקה שזוהו כשייכים לאלכסנדר מוקדון
(צילום: Spyros Tsavdaroglou, Sarah Murray, Wikipedia, GettyImages)
תשומת לב מיוחדת הופנתה לפניו של אלכסנדר מוקדון, שדמותו מורכבת מכמה גוונים של אבני פסיפס ורודות, עם שינויים ניכרים בהשפעות תאורה, ככל הנראה בשל ההרכב הכימי השונה של בית החזה. מחברי המחקר העריכו כי מדובר בייצוג האייקוני והידוע ביותר של פניו באמנות העתיקה, מה שמאדיר את החותם המשמעותי שהותיר על ההיסטוריה, על אף שמת בגיל 33 בלבד.
באשר למקורות אבני הפסיפס, התמקדו החוקרים במחצבות שהיו בשימוש בתקופה הרומית. לדוגמה, מקור חלק מהאבנים הלבנות הוא באבן גיר קריסטלית לבנה ממחצבות האלפים האפואנים (Apuan Alps) באיטליה. לעומת זאת, אבני הפסיפס הוורודות הגיעו להערכת החוקרים מפורטוגל, בעוד שהאבנים בגווני הצהוב הגיעו מהעיר הרומית סימיטוס (Simitthus) - ששכנה בצפון-מערב תוניסיה - ואבנים בגווני אדום כהה אדומות מקורם בכף מטפן (Cape Matapan) שביוון.
4 צפייה בגלריה
ניתוח פסיפס אלכסנדר
ניתוח פסיפס אלכסנדר
ניתוח פסיפס אלכסנדר
(צילום: PLOS ONE (2025). DOI: 10.1371/journal.pone.0315188)
החוקרים זיהו גם עקבות של שעווה טבעית וגבס, שכנראה שימשו כשכבת הגנה וחיזוק במהלך פרויקט השיקום של הפסיפס שמהווה עדות לקרב ההיסטורי שהסתיים בתבוסה מוחצת של הפרסים, אשר פתחה את השערים, בין היתר של ארץ ישראל, בפני אלכסנדר מוקדון.