שנים רבות צחקנו על האירופים שהשאלה העיקרית שמעסיקה אותם בכל בוקר היא: מה מזג האוויר הצפוי היום? צחקנו, וגם נודה קצת קינאנו, שאין להם ממש דאגות, ושמזל שמזג האוויר, בשונה ממחוזותינו, משתנה לפעמים משעה לשעה ומספק להם קצת אקשן.
והנה, מי שעוקב אחר מזג האוויר בישראל לאחרונה, רואה שמשהו משתנה לנגד עינינו. פתאום הוא הופך להיות קיצוני יותר, לכאן ולכאן, ולא פעם אפילו אלים. כך העונות השחונות הולכות ומתארכות והחורף חם יותר, אבל כשהגשם בא לבסוף הוא לא פעם ניתך בזמן קצר ובמקום צר וגורם להצפות, ובקיץ גלי החום ממושכים יותר וטמפרטורות השיא מאמירות. האירועים הללו אף צפויים להסלים, כיוון שלא מדובר במזג האוויר המקומי שהשתגע, אלא בשינויי אקלים עולמיים.
ברקים ברחבי הארץ
לקראת סוף השבוע האחרון, פרסם השירות המטאורולוגי אזהרה אדומה - מושג חדש שלא ממש הכרנו עד כה ומשמעו אזהרה נוכח סכנה ממשית בחומרה מרבית. האזהרה הממוקדת במקום ובזמן התריעה שכמות המשקעים בכרמל, במישור החוף הצפוני ובצפון השרון צפויה להיות גבוהה, בין 100 ל-200 מ"מ בפרק הזמן שבין שישי בלילה לשבת בצהריים, עם גשמים חזקים במיוחד בשבת בבוקר, ולכן צפויה לגרום להצפות בשעות הבוקר של שבת.
הגשמים "לא אכזבו" והאזהרות התממשו, כאשר משישי בערב ועד שבת בצהריים כמויות הגשם באזורים המדוברים הצטברו למעל ל-100 מ"מ ב-24 שעות עם שיא של 150 מ"מ באזור נחל תנינים ומעין צבי. בחדרה נמדדו סה"כ כ-100 מ"מ, אבל 60 מ"מ מהם בשלוש שעות, וכצפוי התפתחו באזור הצפות. הן הובילו להרס של רכוש ותשתיות, ונרשם גם חילוץ אחד בחדרה.
בשבת בצהריים עדכן השירות המטאורולוגי את התחזית באזור הכרמל לאזהרה כתומה, בדרגת סיכון חמורה אחת פחות, עם צפי לכמות גשמים בין 75-50 מ"מ ועם חשש להצפות בזק וחסימות כבישים, וכן אזהרה צהובה מפני סופות רעמים וברקים בצפון ובצפון השרון בין השעות 14:00 עד 18:00. גם הפעם נרשמו הרס וחילוצים.
אירוע הגשם הקצר והתקיף הזה הגיע אחרי חודש יבש לגמרי, והוא צפוי להטות את הכף מבחינת הממוצעים באזור הצפון והשרון. אבל הסוגייה המרכזית היא שאין ממש משמעות לממוצעים כשכל הגשם מגיע בבת אחת. יתרה מכך, במקרים הללו העלות לרוב גבוהה מהתועלת, בשל הפגיעה בתשתיות העירוניות וברכוש וכן בשדות חקלאים, בזמן שמרבית המים נשטפים ואפילו לא מחלחלים ונאגרים.
להזכירכם, לפני קצת יותר מחודש, ירדו באותו האזור ובעיקר בזיכרון יעקב גשמים ששברו שיאים, ולפי השירות המטאורולוגי ב"שלוש שעות ירדו 194 מ"מ (עוצמת גשם של כ-65 מ"מ לשעה לשלוש שעות), ב-90 דקות ירדו 165 מ"מ (עוצמת גשם של 110 מ"מ לשעה ל-90 דקות) וב-30 דקות ירדו 76 מ"מ (עוצמת גשם של 152 מ"מ לשעה ל-30 דקות)", ובסך הכל כשליש מהממוצע השנתי במקום. גם אז הגשמים גרמו להצפות ולחסימות כבישים מרכזיים, וכן לפגיעה ברכוש ולפינויים.
מזג האוויר החורפי הקיצוני הזה מצטרף לגלי החום שמכים בנו בכל קיץ ומאיימים על הגוף - בכל גל חום בישראל מתים כמה עשרות אנשים - על תשתיות חיוניות, למשל בשל סדיקה של כבישים או כבלים או פגיעה ביכולת הקירור של תחנות כוח, ועל שירותים הכרחיים כמו אספקת חשמל ומים. גשמים עזים וחום כבד גם משפיעים על ביטחון המזון שלנו, על הכלכלה ואפילו על הביטחון הלאומי.
משבר האקלים על שינויי האקלים ואירועי מזג האוויר הקיצוניים שהוא טומן בחובו, סופות והצפות בחורף או גלי חום ושרפות בקיץ, מחייבים אותנו להיערכות חדשה, שמבוססת על ההערכות מדויקות יותר ונקודתיות יותר של מזג האוויר והתראות ממוקדות וברורות. כל אלו יאפשרו לציבור ולרשויות להתכונן ולהתגונן ויצילו חיים.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןאנחנו צריכים להתרגל שמזג האוויר בישראל כבר לא כל כך משעמם, ושיש חשיבות לבדוק מבעוד מועד את התחזית ולהתנהל בהתאם. זה נכון לרשויות הלאומיות והמקומיות ולכל אחת ואחד מאיתנו. יתרה מכך, בימים המועדים לפורענות חשוב להתעדכן במזג האוויר גם רגע לפני שאתם מתכננים לצאת לטיול או אפילו פשוט לצאת מהבית לעבודה או לבית הספר, כדי שלא להילכד בעין הסערה. התראות מקדימות, נקודתיות ומדויקות יאפשרו להכין ככל הניתן את הכבישים והרחובות, לנהל את השגרה העירונית ולהיערך עם חסימות ועם כוחות הצלה. הן יאפשרו גם להתכונן ברמה האישית, למשל להזיז רכבים מרחובות נמוכים ואפילו לפנות בתים.
משבר האקלים מחייב את כולנו לחשוב אחרת ולנהוג אחרת, לטווח הארוך ובחיי היום יום. היערכות מקדימה ונכונה לאירועי מזג אוויר קיצוניים והענות להתראות ולאזהרות של השירות המטאורולוגי ואתרי תחזית מזג האוויר אחרים יכולים לחסוך הרבה עוגמת נפש ובעיקר להציל חיים.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
