האם התגלתה "אם התמר"? חוקרים גילו בכמה מקומות בדרום הארץ מין חדש של תמר בר, שלא היה מוכר עד כה בישראל.
חוקרים מאוניברסיטת חיפה גילו את מין התמר החדש במסגרת מחקר מקיף, שנערך בשנים האחרונות וסקר את תמרי המעיינות בנגב. במסגרת המחקר מופו כל אוכלוסיות התמרים בדרום הארץ מקו אשקלון עד דרום ים המלח, ונבחן הפרופיל הגנטי של אוכלוסיות התמרים בנאות המדבר, כולל אלו שנפגעו קשות בעקבות זיהום סביבתי שמקורו במפעלי כי"ל. תוצאות הניתוחים הגנטיים של אוכלוסיות התמרים מצביעים על קיומה של אוכלוסיית בר של תמרים שלא הייתה מוכרת עד היום.
עצי תמר בנגב - מחקר אם התמר
(צילום: ד"ר רועי גלילי)
עצים אלו, מין של תמר פרא שלא היה מוכר בישראל, נתגלו באגן הניקוז של נחל צין במעיינות עין זיק, עין שביב, עין צין ועין עקרבים בנופים הפראיים ביותר, במדבר בראשית. העצים הם בעלי תכונות ייחודיות ויכולות גבוהות של שרידות. התכונות הללו איפשרו להם להתקיים, למרות השפעות התחממות גלובלית וזיהומי קרקע ומים שנגרמו על ידי בני אדם.
בעבר נהגו לראות בעצי התמר הללו שרידים של חקלאים־נוודים קדומים. אולם המחקר הגנטי מראה שמדובר באוכלוסיית בר לא מוכרת, שריד חי של מין בר, שקרובים לו מוכרים מכרתים ואנטליה ולא זוהו עד כה במדבריות המזרח התיכון.
הממצאים שאספו החוקרים מחפירות ארכיאולוגיות מצביעים על קיומם של תמרים מהמין הזה ועל השפעתם הגנטית על מינים מבוייתים כבר בתקופות קדומות מאוד. לא סתם טוענים החוקרים שגילו את אם התמר - גילוי שאינו פחות מרגש מגילוי אם החיטה בראש פינה.
את המחקר הובילו ד"ר רועי גלילי, ארכאולוג תושב הערבה העומד בראש המאבק להצלת תמרי המעיינות, ופרופ' גיא בר-עוז - שניהם מבית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה. החוקרים מסבירים: "מים המלח ועד אילת לאורך שקע הערבה ומערבה לכיוון הר הנגב - יש מעיינות רבים ובהם עצים מעטים שנלחמים על הישרדותם. חלק מהם הם תמרי בר שמעולם לא בויתו וזה מאוד מפתיע שהעצים האלו מעולם לא נבחנו גנטית ומורפולוגית. אלו הן אוכלוסיות ייחודיות, שלא קיימות באף מקום אחר".
החוקרים הוסיפו: "ממחקרים השוואתיים שערכנו בגנטיקה של תמרים עתיקים, מצאנו שבחלק מהתמרים העתיקים יש מרכיב גנטי שמקורו בתמרי הבר, מה שמצביע על האפשרות שאחד ממרכזי הביות של התמרים היה בנגב".
"במשך שנים חשבנו שאנחנו יודעים מה הסיפור של התמרים וההיסטוריה הגיאוגרפית שלהם", אומר ד"ר גלילי, "וכעת גילינו שיש כאן תמרים ילידיים, שחיו כאן עוד לפני שהגיעו התמרים המבוייתים מחצי האי ערב. מוצא התמרים הרבה יותר מורכב ממה שחשבנו".
התגליות תוצג בכנס "תמרי המעיינות" בתחנת המחקר "יאיר" בחצבה" ב-14 בינואר. בתחנת המחקר קבוצת חוקרי מתחום הארכאולוגיה, הגיאוגרפיה והאגרונומיה, מגדלים את גרעיני הרבייה של תמרי המעיינות, שישמש לשיקום העצים הבודדים שנותרו בנאות המדבר שניזוקו בשנים האחרונות.
פרופ' בר-עוז הוסיף כי "התמר היה במשך אלפי שנים מרכיב חשוב בכלכלת האזור ותושבי הארץ ויש הרבה מידע וגם פולקלור סביב התמרים של יהודה, המופיעים גם בקונטקסט היסטורי. כשרומא כובשת את יהודה מטביעים הרומאים מטבע שנקרא יהודה הבוכיה, בו רואים אישה בוכה תחת עץ ה תמר שהוא הביטוי החזותי של ארץ ישראל. אחרי התקופה הרומית, ובעיקר עם תום התקופה האסלאמית הקדומה ענף גידול התמרים דעך נשכח. אנחנו לא יודעים אילו מינים וזנים של תמרים גודלו בעבר באזורנו והמידע שקיים מגיע רק ממה שמתגלה היום בחפירות ארכיאולוגיות. כשאנחנו בוחנים גלעינים עתיקים בממצאי החפירות, אנחנו מצליחים לגלות את טביעת האצבע של תמרי הבר של הנגב, אותם תמרים שגילינו. זו סגירת מעגל מרגשת מאוד".
