ועידת ההייטק הביטחוני מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
ישראל מתבלטת ככוח משמעותי בתחום הלוויינים והחלל, עם יכולות מתקדמות שמקורן במגזר הביטחוני ומובילות כיום ליישומים אזרחיים חדשניים. המומחים שמובילים את התחום מדגישים בפאנל מיוחד בוועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמיים במקצועות הטכנולוגיים בישראל - כי ההצלחות האזרחיות הן תולדה של ניסיון עשיר בפיתוחים ביטחוניים, שדורשים אמינות, חיישנים מתקדמים, ומערכות קטנות במשקל קל במיוחד.
לווינות וחלל - ועידת ההייטק הביטחוני
פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל באוניברסיטת תל אביב וחבר בוועדת האו"ם לחקר החלל, מסביר כי תחום החלל הוא "דו-שימושי" - אותו טיל שיכול לשגר לוויין משמש גם למטרות צבאיות. לדבריו, "לאיראנים עדיין אין טיל בליסטי בין-יבשתי לטווח של 10,000 קילומטרים, שזה המרחק בין טהרן לבין ניו-יורק. ברגע שיהיה לאיראנים טיל לטווח של 10,000 קילומטר, עם ראש נפץ גרעיני, זה GAME OVER".
פרופ' אריאל הוסיף כי כיום יש לאיראנים טילים לטווח של עד 2,000 ק"מ. "זה כבר מכסה את כל מדינת ישראל", הוא אמר. "יש לנו עניין להקטין את הארסנל, כדי למנוע הרוויה של מערכות ההגנה שלנו. ב'עם כלביא' ראינו את זה. אם הם יכולים לשגר 500 או 1,000 טילים, חלק מהם יכולים לחדור. בהקשר הגרעיני הסיפור הוא מעט שונה, גם טיל בודד לטווח של 1,300 קילומטר שנושא ראש נפץ גרעיני יכול לגרום נזק בל-ישוער. כאן האינטרס שלנו מזדהה עם האינטרס האמריקני. אם אכן האמריקנים יצליחו לבלום את תוכנית הטילים האיראנית ולמשל להגביל את הארסנל ל-500 קילומטר, אנחנו נצא מחוץ לטווח, אבל אשרי המאמין".
ד"ר ליהי, מהנדסת בחטיבת מערכות הטילים והחלל בתעשייה האווירית, מוסיפה כי החידושים הביטחוניים הנם המנוע העיקרי ל־New Space הישראלי. "בישראל, בשל אילוצים פיזיים וגיאוגרפיים, התחלנו לפתח מערכות חלל קטנות במיוחד כבר בשנות ה־90, עם הלווין הראשון שיגרנו ב־1998 בשיתוף עם הטכניון", היא מספרת. "הצורך לשגר מערבה, בניגוד למזרח, יצר אילוצים להקטנת משקל הלווינים, מה שהוביל לכניסה מוקדמת לעולם המיקרו-לוויינים והננו-טכנולוגיה".
ד"ר ליהי מדגישה שהניסיון הביטחוני מספק יתרון משמעותי גם למגזר האזרחי: "ביטחון מחייב אמינות גבוהה וקבלת החלטות מהירה, ואין הזדמנות לתיקון טעויות. תרבות זו עוברת לכל החברות האזרחיות ומסייעת בהפקת לוויינים איכותיים וחדשניים לשווקים אזרחיים".
בהמשך הריאיון, הוסיפה ד"ר ליהי כי "אנחנו בסביבה של אי-וודאות, אנחנו צריכים לקחת את ההחלטות באופן מיידי, ובחלל כמו שבביטחון אין לנו פה הזדמנות שנייה. אנחנו צריכים לקחת את ההחלטות ולדעת שאין לנו אפשרות לתקן אותן אחר כך כשהלוויין במסלול. והעובדה הזאתי, שבאה מהביטחון, יוצרת גם לכל החברות האזרחיות איזשהו גושפנקה שבאמת תעשייה אווירית יודעת לייצר את הדברים האלה מביטחון לאזרחי וגם לשלב בעצם את הלווינים שלנו שכבר נמצאים שם למטרות אזרחיות".
חגי כץ, סמנכ"ל מוצר ושיווק בגילת לווינים, מדגיש את הצורך בישראל לפתח אקו-סיסטם מקיף בתחום החלל, בדומה למה שקיים בעולם הסייבר או בתחום ה-AI. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כמדינה לא להיות בסיטואציה אסטרטגית חזקה מאוד בחלל", הוא אומר. "לווינים, ברגע שמעלים אותם, נמצאים בכל מקום. מדינות רוצות קונסטלציה סוברנית שלהן, כדי לא להיות תלויות בקונסטלציות אחרות".
כץ מציין לדוגמה את גרמניה, שבחרה לפתח קונסטלציה סוברנית של לווינים נמוכי מסלול (LEO), הכוללת מאות ואלפי לווינים. לדבריו, פרויקטים כאלה דורשים השקעה עצומה של המדינה בתעשייה, כולל שיגור, תחזוקה ותפעול - סכומים של מיליארדי דולרים. "הקומבינציה של חברות שיודעות לבנות לווינים ואלה שמומחיותן בתקשורת לווינית היא מאוד אטרקטיבית," הוא מוסיף, "התעשייה הישראלית יודעת לעשות מערכות קצה לקצה, וזה הזדמנות מעולה גם לאקו-סיסטם".
לגבי הצורך בקונסטלציה סוברנית, כץ מסביר: "סטארלינק, לדוגמה, הפסיקו תקשורת במצב מלחמה. אנחנו רוצים להיות בשליטה מלאה על כל האלמנטים של הקונסטלציה — סייבר, הגנה מחסימות וכל מה שקשור לשליטה. החלל הוא מדיה לא סלחנית לטעויות: כשאתה טועה, הלווין הולך לאיבוד, התקשורת נקטעת וקשה לתקן".
השקעת ישראל בדור הבא
ד"ר ליהי מדגישה את החשיבות של הכשרה מוקדמת והשראה מגיל צעיר בתחום החלל: "כוח אדם תמיד חסר, אנחנו גם בזירה שהולכת ומתפתחת עם הזמן. אם אנחנו מדברים על חינוך לחלל, אנחנו צריכים לקחת אותו צעד אחד קדימה ולבנות אותו כמנגנון אסטרטגי של מדינת ישראל כדי שהיא תישאר כמעצמת חלל".
3 צפייה בגלריה
הפאנל בנושא חלל בוועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים
(צילום: אביגיל עוזי)
היא מציינת כי חשיפה מוקדמת לילדים היא חלק מהפתרון: "צריך לחשוף את הילדים כבר מגילאי היסודי, להביא אותם לסיורים בתעשייה אווירית, לדבר עם מומחים, לראות את המתקנים ולהעלות את הגאווה הלאומית. אם הם נחשפים למוסדות ולדמויות בתחום - כמו משימת 'בראשית' או 'רקיע' - הם יכולים להבין שגם הם יכולים להיות חלק מזה".
פרופ' מאיר אריאל מוסיף דוגמה מעשית: "הלווין הזעיר הראשון של ישראל נבנה ב-2014 בבית ספר, במרכז המדעים הרצליה. התלמידים היו חסרי השכלה מדעית והנדסית, אבל בגיל 15-16 הם יכולים לכתוב קוד ולהתמודד עם משימות מתמטיות כמו מהנדס מקצועי. כך הצלחנו לבנות לווין ולשגר אותו לחלל".
בתחום ההזדמנויות האזרחיות, חגי כץ, סמנכ"ל מוצר ושיווק בגילת לווינים, מתייחס לטכנולוגיות חדשות: "אחד הדברים החזקים שצפויים להתרחש הוא DATA CENTER בחלל. בהתחלה זה נשמע דמיוני, אבל כשמסתכלים לעומק, מדובר באזור עצום של טכנולוגיות - אלקטרוניקה, סייבר, תקשורת - שבו המדינה יכולה להיכנס מסחרית ולנצל את הפוטנציאל".
כץ מוסיף: "אם תהיה השקעה גדולה, נוכל לפתח מערכות קצה לקצה במגוון תחומים. החלל הוא מדיה לא סלחנית, ולכן כל פרויקט דורש אמינות ותכנון מוקפד - בדיוק מה שהתעשייה הישראלית יודעת לעשות."
