שדה ירוק שנפרש עד האופק, גפן מתפקעת מענבים נוצצים, יבולים ופרחים שמשתרעים בצידי הדרך; עבור רובנו החקלאות מצטיירת כרומנטית והמרחבים שלה הם חלק בלתי נפרד מנופי ארצנו. אותם שטחי חקלאות הם לעיתים קרובות מפלט לבעלי חיים שונים - אך לפעמים הם עלולים להיות מלכודת אכזרית.
מחקר ישראלי חדש שיוצג בוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה, שתתקיים ב-8–9 ביולי בבנייני האומה בירושלים, בחן כיצד שיטות בציר מודרניות משפיעות על הזיקיות שבכרם. השיטות המודרניות שמשמשות כיום ברוב הכרמים בעולם המערבי הן בציר באמצעות מכונה ולא בקטיף ידני כפי שהיה נהוג בעבר, מה שעלול לפגוע ביצורים שחיים על ענפי הגפנים. אז איך החקלאות הופכת למלכודת עבור הזיקיות?
מלכודת דבש: ענבים עם תוספת סיכון
במסגרת המחקר, שנערך בהנחיה של ד"ר אורן קולודני מהאוניברסיטה העברית, סקרו החוקרים את שאריות הבציר של יקב אחד שמקבל ענבים מכרמים רבים ברחבי הארץ. מתוך שאריות הבציר, אספו החוקרים את בעלי החיים שנמצאו בהן. בפסולת, שמקורה בארבעה ימי בציר, אותרו יותר מ-100 זוחלים, רובם מתים, ומתוכם כ-70 אחוז הן זיקיות.
עקיבא טופר, דוקטורנט במחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, וד"ר לירן שגיא, עמית בתוכנית ממשק, מספרים כי הופתעו לראות שזיקיות הן הנפגעות העיקריות. "לזיקית אמורה להיות דיאטה אקסקלוסיבית של טורפים, והיא ניזונה בעיקר מחרקים. הופתענו לגלות אצל למעלה מ-50 אחוז מהזיקיות עדויות לכך שהן אכלו ענבים. זה יכול להצביע על כך שהן למעשה נמשכות אל הכרם כדי לאכול מהענבים העתירים בסוכר".
בציר ענבים בגאורגיה
(צילום: Elena Diego/Shutterstock)
הממצאים מצביעים על כך שכרמים עשויים למשוך זיקיות כמקור מזון שמספק גם צל, לחות ומקום מסתור. הדבר מדאיג מכמה סיבות שקשורות לשילוב בין שיטת הבציר לבין אופן ההתנהגות של הזיקית: "השיטה הקלאסית של בציר ידני, שבה הולכים עם סל וקוטפים ענבים, היא שיטה שמשתמשים בה כיום בארץ רק ביקבים קטנים מאוד, או בשטחים שבהם הקטיף עם מכונה לא אפשרי בגלל תוואי הקרקע. הרבה מהגפנים בארץ גדלים על שטחים נרחבים ובאדמה מישורית יחסית. לכן רוב היקבים בארץ משתמשים בבוצרת - מכונה שתופסת את הגפן מלמטה, מנערת אותו ושואבת לתוכה את כל מה שנופל. זו שיטה שמשתמשים בה גם עם גידולים נוספים כמו זיתים ואגוזים, שבה כל מה שנמצא על העץ ולא תפוס מספיק חזק – נשאב למכונה", הוא אומר.
לפי שגיא, יש התנגשות עם אסטרטגיית ההימנעות של הזיקית מטורפים: "זיקיות נוטות לישון בקצוות הענפים, באזורים שבהם הן יכולות להרגיש ברעד על הענף אם מגיע טורף, ואז הן פשוט מרפות את האחיזה שלהן ונופלות אל הקרקע. לכן האסטרטגיה להימנעות מטורפים, והשילוב עם ההימצאות על קצה הענף - נקודה שרגישה לניעור של המכונה - שם אותן בהתנגשות בעייתית עם שיטת הקטיף הזו. הן פשוט נופלות ונשאבות אל המכל".
בעיה נוספת היא תזמון עונת הבציר שמתרחש בסתיו - מעט לפני עונת ההטלה של הזיקיות. "בגוף של כל הנקבות שמצאנו היו ביצים. יש עדיין סימן שאלה לגבי מספר הפעמים שזיקית מתת-המין הזה – הים-תיכוני – מטילה ביצים בחייה, אבל לפי השערות מדובר בפעם או בפעמיים. זה אומר שייתכן שהזיקית הזאת איבדה את כל פוטנציאל הרבייה שלה. אז לא מדובר רק על המחיר של אובדן הפרט הזה, אלא על אובדן של 10–30 פרטים של הדור הבא. לכן זה מעורר דאגה כפולה", אומר שגיא.
התנגשות בין השדה לטבע
החשש של החוקרים הוא שהכרם עלול להיות מלכודת אקולוגית לזיקיות. מצד אחד הזיקיות עלולות לזהות את הכרם כשטח אטרקטיבי ביחס לשטחים אחרים מבחינת היכולת למצוא מזון ומקלט, ומצד שני הן עלולות למצוא את מותן לפני שיספיקו להתרבות. החוקרים מציינים שמדובר במחקר ראשוני ושיש צורך במחקרים נוספים שיעריכו את היקף הבעיה ובאילו מינים היא פוגעת. יחד עם זאת הם אומרים כי המחקר מדגיש את המורכבות שבחיבור בין חקלאות וטבע, ואת ההתנגשות שמתרחשת לעיתים דווקא עם מינים מסוימים, כשלאחרים האזור החקלאי יכול דווקא להיות יתרון.
בציר ענבים בצרפת
(צילום: Daan Kloeg/Shutterstock)
המורכבות הזו מקשה על מציאת פתרונות. "מכיוון ששדות חקלאיים נחשבים כשטחים פתוחים ומשמשים כמסדרונות אקולוגיים לבעלי חיים שונים, אי אפשר למנוע כניסה של הזיקיות; מניעת כניסה של חיה אחת כנראה תמנע זאת גם מאחרות. מבחינת הזיקיות עצמן, קשה למצוא פתרון כיוון שהן לא רגישות לרעש ולאור, ולכן שימוש בשיטות הרתעה כאלה ואחרות הוא רלוונטי פחות. הפתרון הקלאסי הוא בציר ידני, אבל זה פתרון שיש לו הרבה עלויות", אומרים החוקרים.
"יש פתרונות שתלויים בנו: צרכן שמקפיד לקנות יין מבציר ידני, למשל, תורם פחות לבעיה. כמובן שזה לא פותר את הבעיה באופן רחב כי בסוף יש התאמה בין המחיר של היין לבין כמה הוא 'בוטיקי' ונבצר ידנית – יין כזה יעלה משמעותית יותר, ותמיד יהיה ביקוש ליין זול יותר", מוסיף טופר. "החיבור בין חקלאות לטבע הרבה פעמים נתפס כדבר חיובי כי מתייחסים אל השטחים החקלאיים כאזורים שמושכים בעלי חיים וכמסדרונות אקולוגיים. אבל חשוב להבין שיש מקרים מסוימים שבהם החיבור הזה מייצר דווקא את האפקט ההפוך", הם מסכמים.
בואו לגלות עוד מחקרים פורצי דרך בוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים ב-8–9 ביולי >> להרשמה לוועידה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
