למרות היותו של הישנונן הגרינלנדי (Somniosus microcephalus) כריש ארקטי איטי ובעל תוחלת חיים ארוכה שיכולה להגיע עד לכ-400 שנים, ראייתו היא זו שמשכה את תשומת ליבם של חוקרים במרוצת השנים. עיניו של מין הכריש הזה נראות חסרות חיים, דבר שהביא להערכה כי הוא עיוור מבחינה תפקודית.
הישנונן סובל מבעיות ראייה עקב טפיל דמוי תולעת שחי בעיניו, מה שמגביל את חוש הראייה שלו וגורם לו לשחות באיטיות. הטפיל Ommatokoita elongata נצמד לקרנית של הכריש ומונע ממנו לראות היטב, מה שגורם לעיניו להיראות עכורות. למרות הראייה המוגבלת, הישנונן הגרינלנדי מצליח לצוד ולהתקיים בסביבה קרה ודלה באור באזורים בהם הוא חי - צפון האוקיינוס האטלנטי והאזור הארקטי.
4 צפייה בגלריה
ישנונן גרינלנדי, כשבעינו ניתן להבחין בטפיל דמוי התולעת Ommatokoita elongata
(צילום: Franco Banfi/Evolve/ZUMA Press Wire/Reuters)
ד"ר דורוטה סקוברונסקה-קרבצ'יק, מהמחלקה לפיזיולוגיה וביופיזיקה ומהמכון לרפואת עיניים ע"ש גאווין הרברט באוניברסיטת קליפורניה באירוויין, בחנה מקרוב את יכולת הראייה של הישנונן הגרינלנדי. "רואים כיצד הוא מזיז את העין שלו", אמרה ד"ר סקוברונסקה-קרבצ'יק. "הוא עוקב אחר האור - זה מרתק".
כעת, מחקר חדש של בהובלתה של ד"ר סקוברונסקה-קרבצ'יק, שהתפרסם בכתב העת Nature Communications, מאתגר את כל מה שידוע על הזדקנות, ראייה ואריכות ימים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמנגנון תיקון דנ"א מאפשר לכרישים הללו לשמור על ראייתם במשך מאות שנים ללא סימנים של ניוון רשתית, תוך התאמה מיטבית לאזור מחייה חשוך למדי.
4 צפייה בגלריה
מכיוון שישנונן גרינלנדי חי במעמקי האוקיינוס האפלים ולעתים קרובות נגוע בטפילים הנצמדים לעיניו, מדענים האמינו שהמין הגדול ובעל תוחלת החיים הארוכה עיוור מבחינה תפקודית
(צילום: Ghislain Bardout)
ד"ר סקוברונסקה-קרבצ'יק, שמתמקדת במנגנונים המולקולריים של הזדקנות על ידי למידת תהליכים השולטים במחלות עיניים הקשורות לגיל, מרכזת את מחקרה במערכת הראייה של הישנונן הגרינלנדי למחקר משנת 2016, שהתפרסם בכתב העת Science. "אחת המסקנות שהסקתי ממחקר זה הייתה שלכרישים רבים מגרינלנד יש טפילים המחוברים לעיניהם – מה שעלול לפגוע בראייתם", אמרה ד"ר סקוברונסקה-קרבצ'יק. "אחרי שצפיתי בסרטונים רבים, הבנתי שהחיה הזו מזיזה את גלגלי העיניים שלה לכיוון האור".
אמילי טום, דוקטורנטית באוניברסיטת קליפורניה באירוויין ורופאה-מדענית בהכשרה שעובדת במעבדה של ד"ר סקוברונסקה-קרבצ'יק, נזכרת ביום שבו קיבלה לידיה קופסה שהכילה את גלגל העין של הישנונן הגרינלנדי. "פתחתי את הקופסה, וגיליתי גלגל עין ענק בן 200 שנים, מונח על קרח יבש, ופשוט בוהה בי בחזרה", אמרה טום, שהיא ועמיתיה רגילים לעבוד עם גלגלי עיניים של עכברים, בגודל של גרעין פפאיה. "המעבדה הריחה כמו שוק דגים".
על החוקרת הצעירה היה לפעול במהירות, מכיוון שברגע שדגימות הרקמה מגיעות לטמפרטורת החדר, הן מתחילות להתפרק. תפקידה כלל ניתוחים היסטולוגיים וניתוחים ספציפיים לראייה של גלגל העין, ללא מציאת סימנים למוות תאי, וחשיפת רודופסין (חלבון חיוני לראייה באור עמום) ברשתיות הכרישים שנשאר פעיל ומכוון לזהות אור כחול. "מעטים האנשים שחוקרים ראיית כרישים", אמרה טום. "ניתן ללמוד הרבה על ראייה ואריכות ימים ממינים ארוכי חיים כמו ישנונן גרינלנדי".
ד"ר דורוטה סקוברונסקה-קרבצ'יקצילום: Steve Zylius/UC Irvineממצאי המחקר פותחים דלת לגילוי גישות חדשות למניעת אובדן ראייה הקשור לגיל ולטיפול במחלות עיניים כמו ניוון מקולרי וגלאוקומה. כעת, מטרת החוקרים תהיה להשיב על מספר שאלות שעלו בעקבות המחקר בנוגע לאופן התפתחות הראייה, המנגנונים המסייעים לשמור על רקמות חיות ובריאות במשך שנים רבות, וכיצד ליישם ידע זה על בני אדם.
