על מנת לחזות בזוהר הקוטב - צריך להגיע לאזור הארקטי בחודשים מסוימים בלבד. אבל לפני כשבוע וחצי, כתם ענק שגרם לאחרונה לאי יציבות בעטרה של השמש, הביא לכך שהזוהר הצפוני נראה גם באזורים שבהם תופעת הטבע נחשבת נדירה, בין היתר דרום ארצות הברית, דרום אירופה ועוד מקומות, שם נצבעו שמי הלילה בגווני ירוק, סגול וורוד.
יחד עם זאת, מי שמופקד על הגנת כדור הארץ מפני סופות שמש חזקות, ראה בכך איום שאין להקל בו ראש. "מאחורי כל היופי הזה - אורבת סכנה", אמר ל-AFP ד"ר קוונטין ורספיירן, מתאם תוכנית בטיחות החלל של סוכנות החלל האירופית. מייק בטווי מהמרכז האמריקני לחיזוי מזג האוויר בחלל הוסיף: "לסערות השמש יש השפעות פוטנציאליות מזיקות ביותר, כמו למשל השבתת רשתות חשמל ולוויינים, או חשיפת אסטרונאוטים לרמות מסוכנות של קרינה".
אורות הזוהר הצפוני האחרונים, נגרמו על ידי הסערה הגאומגנטית החזקה ביותר מאז "סערות ליל כל הקדושים" באוקטובר 2003, שגרמו להפסקות חשמל בשבדיה ופגעו בתשתיות החשמל בדרום אפריקה, כשהתופעה נצפתה בזמנו גם בדרום טקסס ובמכמה ממדינות דרום אירופה. למרות שהנזק שנגרם באירוע הנוכחי, נכון לעכשיו, הינו מועט בהשוואה לזה שהתרחש ב-2003, ייתכן כי יחלפו מספר שבועות עד שחברות הלוויין יחשפו בעיות כלשהן.
"בארה"ב, נרשמו מספר דיווחים על טרקטורים ללא נהג, שתנועתם נעצרה בשל שיבושים שנגרמו למערכת ה-GPS שלהם", אמר בטווי ל-AFP. ההשפעות הללו, כמו רבות נוספות, נגרמות לאור פיצוצים מסיביים על פני השמש שפולטים פלזמה, קרינה ואפילו שדות מגנטיים במהירויות גבוהות, על ידי רוח השמש - זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מהעטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.
האירוע האחרון הוא תולדה של צביר כתמי שמש בגודל של פי 17 מכדור הארץ, שיצר את ההתלקחות הסולארית החזקה ביותר שנראתה מזה שנים. המוקד שבו מתרחשות המערבולות המגנטיות העצומות נע לכיוון דיסקת השמש, כך שהפעילות צפויה לדעוך בטווח הקצר כשההתפרצויות מכוונות הרחק מכדור הארץ.
עם זאת, בעוד כשבועיים תחול תנועה חוזרת, כך שמוקד הפעילות יופנה לכיוון כוכב הלכת שלנו. "היווצרו של כתם שמש נוסף, שיכול להניע פעילות גדולה בימים הקרובים, מהווה סימן לכך שהפעילות הסולארית בהחלט לא הסתיימה", אמרה ל-AFP ד"ר אלכסי גלובר, מתאמת שירות מזג האוויר בחלל של סוכנות החלל האירופית, כשלדבריה קשה לחזות את מידת ההשפעה של אירוע זה. "הפעילות הסולארית רק מתקרבת לשיאה במחזור בן 11 השנים, כך שהסיכויים לסופה גדולה נוספת הם הגבוהים ביותר, מעכשיו ועד לסוף השנה הבאה", אמר בטווי.
בשנת 1859 אירעה סערת השמש הקשה ביותר בהיסטוריה המתועדת (אירוע קרינגטון). מעבר להופעתו של הזוהר הצפוני במלוא תפארתו, הסערה הזו גרמה לפגיעה בקווי מתח ובתחנות טלגרף, כשהמטען היה כה חזק עד שחלק מתחנות הטלגרף פעלו מבלי שהיו מחוברות למקור חשמל.
אז מה יקרה אם סופה גאומגנטית כה חזקה תכה שוב בכדור הארץ? לדברי בטווי, רוב המדינות שיפרו את תשתיות החשמל שלהן, מה שאמור למנוע הפסקות ממושכות כמו אלו שפגעו בשבדיה ב-2003 או בקנדה ב-1989. ובכל זאת, לעצתו יש להחזיק ערכת חירום ביתית למקרה שהחשמל ייפסק ליום או יומיים, כמו גם מספר בקבוקי מים.
גם אסטרונאוטים נמצאים בסיכון מיוחד מקרינה במהלך פעילות סולארית קיצונית. לדברי בטווי, סערת שמש עוצמתית עלולה לחשוף את האסטרונאוטים למינון מזיק של קרינה, אם כי לא קטלני. "קרינה שכזו יכולה לעבור גם דרך גופם של מטוסים שחולפים באזור הארקטי, מה שמסביר מדוע חברות התעופה משנות לעיתים את מסלול הטיסה במהלך סערות שמש קיצוניות. כיום, ישנן מספר משימות שצפויות לשפר את חיזוי מזג האוויר העז והבלתי צפוי של השמש, במטרה לספק זמן תגובה ראוי, כאשר משימת ויג'יל (Vigil) של סוכנות החלל האירופית, שהשקתה צפויה ב-2031, היא אחת מהן.