מדענים ברחבי העולם וגם בסוכנות לאנרגיה אטומית עוקבים בדאגה אחר המצב בכור בצ'רנוביל, שבו אירע אסון ב-1986. החשש הוא שפגיעה בכור, שבו עדיין דלק גרעיני, עלולה לגרום לאסון סביבתי גדול. אמש (יום ה') הודיעה אוקראינה שהכוחות הרוסיים השתלטו על תחנת הכוח, שנמצאת במרחק 130 ק"מ מצפון לבירה קייב, בתום קרבות קשים מול הצבא האוקראיני.
החשש הגדול של העולם הוא מפני דליפה נוספת מהכור, המכונה "האזור המזוהם ביותר בעולם". כדי לנסות להקטין את הסיכויים לאסון גרעיני נוסף הושלמה לפני כמה שנים בנייתה של כיפה על חורבות הכור הגרעיני. בניית הכיפה הושלמה אחרי תשע שנים של עבודה והשקעה של יותר משני מיליארד אירו. הכיפה אמורה למנוע פליטת קרינה ב-100 השנים הקרובות ולמנוע את התפוררות כור מספר ארבע, שחלק מחדר המכונות שלו קרס ב-2012. הכיפה החליפה מבנה בטון, שנבנה במהירות אחרי האסון, כדי למנוע דליפה.
במשרד החוץ האוקראיני אמרו כי המתקפה הרוסית "עלולה לגרום לאסון אקולוגי נוסף". בהודעת המשרד נכתב כי אסון כמו צ'רנוביל "יכול לקרות שוב ב-2022". גם במשרדי ממשלה נוספים בקייב התייחסו לסכנה. אנטון הרשנקו, יועץ במשרד הפנים האוקראיני, הזהיר כי התקפה על מאגר הפסולת הגרעינית עלולה לגרום לענן רדיואקטיבי, שיגיע ל"שטחה של אוקראינה, בלארוס ומדינות האיחוד האירופי".
גם בסוכנות לאנרגיה אטומית עוקבים אחר הנעשה בכור. בהודעת הסוכנות נכתב כי הם עוקבים אחר המצב באוקראינה "בדאגה כבדה". בסוכנות אמרו כי יש להימנע מכל פעולה שעלולה לסכן את מתקני הגרעין של אוקראינה.
לפני הפלישה הרוסית: צבא אוקראינה התאמן ליד צ'רנוביל
(רויטרס)
יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, אמר כי אוקראינה הודיעה לסוכנות כי "כוחות חמושים לא מזוהמים" השתלטו על כל המתקנים בצ'רנוביל וכי לא היו נפגעים או הרס במקום. גרוסי אמר כי "יש חשיבות חיונית שהפעילות הבטוחה והמאובטחת של המתקנים הגרעיניים באזור זה לא תשובש בשום צורה".
פרופ' לידיה זבלוטסקה מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, הזהירה כי "אם הכור יינזק, זה יהיה מאוד מסוכן". המדענית, ילידת אוקראינה, אמרה ל-Business Insider כי צ'רנוביל הוא המקום המזוהם ביותר על פני כדור הארץ. "אף אחד לא צריך להיכנס לאזורים האלה", היא אמרה. "זה מסוכן מסיבה מסוימת. כמה מחקרים, הן בבני אדם והן בבעלי חיים, אומרים שזה מסוכן. לא מומלץ ואף אחד לא צריך להיכנס לאזור הזה".
פרופ' זבלוטסקה אמרה כי אסון עלול להיגרם בשל פגיעה במתקן לאחסון פסולת גרעינית או פגיעה בנקודות מסוכנות, שבהן נמצא איזוטופ צזיום. לדבריה, הצוות האוקראיני שהיה באתר ידע להימנע מלהגיע לאזורים האלה, אך כוחות פולשים עשויים לגרום לאסון וגם לפגוע בעצמם בטעות או לזהם שטחים נוספים, כיוון שהטנקים שלהם יעבירו את הזיהום למקומות נוספים. היא התייחסה גם למדענים האוקראינים שפעלו במקום ולא ברור היכן הם נמצאים עכשיו. "מה שבאמת מדאיג אותי זה שיש שם צוות, יש מדענים שעובדים שם. איך הם מסתדרים? הם הקדישו את חייהם להגנה על העולם מהאזור המזוהם הזה", אמרה פרופ' זבלוטסקה.
אדווין לימן, מנהל בטיחות אנרגיה גרעינית ב"איגוד המדענים המודאגים" בוושינגטון, אמר: "אני לא יכול לדמיין שפגיעה במתקנים בצ'רנוביל יכולה להיות אינטרס רוסי".
לימן הוסיף כי הוא מודאג במיוחד מהדלק המאוחסן באתר. לדבריו, אם יופסק הכוח לקירור משאבות או מכלי אחסון דלק ייפגעו, התוצאות עלולות להיות קטסטרופליות.
כבר אמש הביעו בקייב דאגה מכיבוש אזור הכור. יועץ לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר: "אי אפשר לומר שתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל בטוחה, אחרי מתקפה חסרת טעם לחלוטין של הרוסים. זה אחד האיומים החמורים ביותר על אירופה כיום".
היועץ ציין שאוקראינה לא יודעת מה מצבה הנוכחי של תחנת הכוח בצ'רנוביל. זלנסקי עצמו אמר שהחיילים האוקראינים שנלחמים בצ'רנוביל מקריבים את חייהם כדי שהאסון הגרעיני לא יתרחש פעם נוספת. לדבריו מדובר ב"הכרזת מלחמה נגד אירופה כולה".
ברחבי אוקראינה פועלות כמה תחנות כוח גרעיניות, שהגדולה ביניהם נמצאת על הגדה המזרחית של נהר הדנייפר, לא רחוק מזפוריז'יה.
האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה
ב-28 באפריל 1986 זיהו תחנות ניטור בארצות סקנדינביה עלייה משמעותית (פי עשרה מן הממוצע, בערך) בשיעור הרדיואקטיביות באוויר. ניתוח הנתונים העלה כי ענן של נשורת רדיואקטיבית נע לאיזור מכיוון ברית המועצות, וממשלות סקנדינביה דרשו הסבר. זמן קצר לאחר מכן הודו שלטונות ברית המועצות כי בלילה שבין 25 ל-26 באפריל אירעה תאונה בכור גרעיני הנמצא 18 ק"מ מצפון מערב לעיירה צ'רנוביל באוקראינה, וכ-100 ק"מ מצפון לבירה קייב. בכור, שנבנה בשנים 1977 - 1983, היו ארבע יחידות שכל אחת מהן חוללה עד 1,000 מגווט חשמל.
עבר זמן רב בטרם התבררו נסיבות האסון, בעיקר בשל איפול חלקי שהטיל השלטון הסובייטי על האירוע. הסיבה העיקרית הייתה תכנונו הלקוי של ניסוי בטיחות שביקשו מהנדסי התחנה לערוך באותו לילה בכור מס' 4: הם השביתו מספר מערכות, וביניהן מערכת הבטיחות לשעת חירום, ושלפו מליבת הכור את רוב מוטות הבקרה, המיועדים להאט את תגובת השרשרת הגרעינית או להפסיקה כליל במידת הצורך. בה בעת הניחו לכור להמשיך ולפעול ברמה נמוכה של 7% מהספקו. בשלב זה אירעה טעות אנוש של אחד מהעובדים, שגרמה לעלייה מהירה בטמפרטורת הליבה של הכור. המפעילים איבדו את השליטה בתגובת השרשרת, ועליית הטמפרטורה נמשכה וחוללה התפוצצות גדולה, שהעיפה את כיפת הכור האמורה לאטום אותו מפני דליפת קרינה וחומרים מסוכנים. כתוצאה מהפיצוץ אחזה אש בליבת הכור העשויה גרפיט. הפיצוץ והשריפה גרמו להתכה חלקית של ליבת הכור ולפליטתו של ענן נשורת רדיואקטיבית ענק, שהתפזר בשמי האזור ומאוחר יותר נע לכיוון מערב וצפון. רמות קרינה חריגות נרשמו אפילו בצרפת ובאיטליה.
מיד לאחר התאונה החלו ניסיונות לאטום את הדליפה בכור. עובדי התחנה, כבאים ואנשי צבא שהוזעקו למקום, ואחרים, כיבו את השריפה סופית ב-4 במאי, והחלו בפינוי חומרים רדיואקטיביים שהועפו מהכור ובקבורתם בקרבת מקום. היו אלה מאמצי גבורה ראויים לכל שבח, שכן ה"ליקווידטורים" (מחסלים), כפי שנקראו 3,400 האנשים הללו, ידעו היטב מה גבוהים הסיכונים הכרוכים בעבודתם. ואכן, אחדים מהם מתו לאחר האסון כתוצאה מ"הרעלת קרינה אקוטית". אחרים חלו במחלות ממאירות. בתוך זמן קצר החל תהליך פינוי התושבים, שהקיף בסופו של דבר מעל 300 אלף משוכני האזור. כשבעים ערים וכפרים התרוקנו מתושביהם (מקצתם שבו ואוכלסו חלקית לאחר מכן).
למרות האסון, החליטו שלטונות ברית המועצות להמשיך ולהפעיל את היחידות הגרעיניות בתחנת הכוח שלא נפגעו משמעותית. אך ב-1991 פרצה שריפה בכור מס' 2, והוא הושבת סופית. באותה עת הפכה אוקראינה למדינה עצמאית, והחליטה - תחת לחץ בינלאומי כבד ותמורת הבטחה לסיוע - לסגור את תחנת צ'רנוביל אחת ולתמיד. כור מס' 1 נסגר ב-1996, וכור מס' 3 - בשנת 2000.
בניסיון לעצור את דליפת החומרים המסוכנים כוסתה כיפת הכור בשכבת בטון ופלדה עבה (כשישה מטרים), שזכתה לכינוי "הסרקופג". בניית הסרקופג נשלמה כחצי שנה אחרי התאונה, אך בשנים שלאחר האסון התגלה כי תהליכים שונים, ובעיקר חדירת מי גשם ושלג שהפשיר, מביאים להתפוררות שכבת המגן, והדליפה נמשכת (אם כי ברמות פחותות). לפי הערכה, נשארו בתוך מבנה הכור 180 טונות של דלק גרעיני, שאין שום אפשרות לפנותו.
