במשתלת גילת של קק"ל, הממוקמת ליד אופקים, מגדלים בימים אלו שלושה מיני צמחים נדירים: פיקוס בת-השקמה, שיזף שעיר ודום מצרי. שלושת הצמחים נמצאים בארץ בסכנת הכחדה חמורה וקיימים בישראל רק בערבה הדרומית. הזרעים של הצמחים הנדירים החלו לנבוט והם הועתקו למכלי גידול במשתלה.
הזרעים מסופקים למשתלה על ידי יחידה בקק"ל, שמאתרת פרטים מובחרים של המינים ברחבי הארץ. היחידה אוספת ומפיקה מהם את הזרעים מהפירות והתרמילים, ומעבירה אותם למשתלה כשהם מוכנים להנבטה. ההנבטה מתבצעת במכולת הנבטה בתנאים מבוקרים שבהם שולטים בלחות, בהשקיה ובתאורה.
לאחר שהזרעים נובטים, הם מועתקים למכלי הגידול שבשימוש במשתלה, להתבססות וצימוח עד לקבלת שתיל מפותח בעל מערכת שורשים הממלאת את כלי הגידול, שיוכל להתמודד עם תנאי השטח הקשים בקרקעות שוליות ודלות. השתילים יישתלו אז בפארקים באזור אילת שמתאימים מבחינת אקלים חם ובגנים בוטניים.
פבלו צרקסקי, מנהל משתלת גילת, ציין כי ישראל היא הקצה הצפוני ביותר של אזור התפוצה של הצמחים הללו. "אנחנו מנביטים ומגדלים את הצמחים הנדירים כאן במשתלה בצורה מוגנת. בדרך זו אנחנו משתמשים במדע כדי לסייע לטבע לשקם את עצמו", אמר.
במשתלה ישנם כיום 56 שתילים של דום מצרי, שיישתלו בעוד שנה-שנתיים כי מדובר במין שגדל לאט; 200 שתילים של שיזף שעיר שיישתלו מיד אחרי ראש השנה באילת, וכן 200 שתילים של פיקוס בת השקמה, שיישתלו גם הם לאחר ראש השנה בפארק הולנד שבאילת, וייתכן שגם ביישובים בערבה.
דום מצרי הוא עץ בעל מראה מיוחד שקשה לטעות בו. גזעיו התמירים מסוגלים להתנשא לגובה של 15 מ', ובדרך הם מסתעפים לשני בדים שווים, לא רק בקומה הראשונה אלא גם בקומתם השנייה, כמו איזו רוגטקה של הטבע.
פיקוס בת השיקמה העץ הכי נדיר בארץ, ובטבע הישראלי נותר ממנו רק פרט אחד - בהרי אילת. מדובר עץ קטן בעל גזע לבן יפה ותאנים קטנות ואכילות. בקק"ל ובגן הבוטני בגבעת רם מרבים אותו כדי שהוא יהווה אלטרנטיבה של עץ מקומי לגינות וככה גם לשמור אותו מהכחדה.
6 צפייה בגלריה
פיקוס בת-השיקמה (באמצע התמונה) שתיל בוגר בן 6.5 שנים בחלקות אם בגילת
(צילום: פבלו צרקסקי, קק״ל)
שיזף שעיר הוא שיח קוצני, מסועף מבסיסו, גובהו 2-1 מ'. תפוצתו של שיזף שעיר בהודו, פקיסטן, עירק ואירן. בישראל הוא נדיר ביותר ומספר פרטים שלו מצויים רק בנחל שני, סמוך לקניון האדום שבהרי אילת. אברי הצמח השונים משמשים כמזון לבהמות. העלים מכילים סאפונינים, ומשמשים ברפואה עממית ובעיקר כטיפול נגד תולעים בבהמות משק. גם הפירות המיובשים משמשים ברפואה ההודית המסורתית.
משתלת גילת מצוידת במערכת ממוחשבת שפותחה במיוחד לצרכיה. היא עוקבת אחר כל תהליכי ייצור השתילים, מרגע קבלת הזרעים והכנת הייחורים ועד לשתיל הבוגר. מערכת נוספת מפקחת ומבצעת את ההשקיה ומספקת דשנים לפי הצורך לכל חלקה וחלקה. המשתלה שוכנת בשולי אזור האקלים הים תיכוני, אזור צחיח למחצה שזוכה רק לכ-240 מ"מ גשם בשנה בממוצע ולכן משמשת כגן אקלום לבדיקת התאמתם של צמחים לתנאים יובשניים.
