שחקן שחמט "שחור" מהמאה ה-13 עומד להביס את יריבו "הלבן". הוא נראה נינוח ושווה ערך ליריבו איש הדת – לצידו בקבוק יין אדום וכוס מלאה, בעודו יושב על ספסל מעוטר. סצנה זו מופיעה בחיבור משנת 1283 לספירה מתוך כתב יד שהוזמן על ידי אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה.
6 צפייה בגלריה
שחמטאי כהה עור עומד לנצח מול איש דת בהיר עור. מתוך כתב היד שהוזמן על ידי אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה
(איור: Patrimonio Nacional. Real Biblioteca del Monasterio de El Escorial)
6 צפייה בגלריה
שני גברים כהי עור משחקים שחמט בעודם מוקפים בשלוש משרתות. מתוך כתב היד שהוזמן על ידי אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה
(איור: Patrimonio Nacional. Real Biblioteca del Monasterio de El Escorial)
כתב היד ההיסטורי נחשב למקיף והעתיק ביותר באירופה בנושא משחקי לוח, לרבות תיאור כללי המשחק, הטקטיקות וההיבטים החברתיים של השחמט. נכללים בו עשרות תיאורים של שחקנים בעלי גוון עור כהה – מאפריקה, המזרח התיכון ואסיה - המפגינים את יכולותיהם האינטלקטואליות.
כמו כן, מתוארת בו סצנה תחרותית בין שחקן מוסלמי ליהודי, וכן סצנה הכוללת ארבעה שחקנים מונגולים. אחד מהם, נשען כבדרך אגב על חרב, אך חרבו אינה מהווה איום – הקרב היחיד הוא על לוח השחמט. סצנה זו מנוגדת לתיאורים מאירופה, שקישרו את המונגולים לעתים קרובות עם חטא ואלימות.
6 צפייה בגלריה
שחמטאי יהודי משחק נגד שחמטאי מוסלמי. מתוך כתב היד שהוזמן על ידי אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה
(איור: Patrimonio Nacional. Real Biblioteca del Monasterio de El Escorial)
ד"ר קריסטינה אילקו, היסטוריונית מאוניברסיטת קיימברידג', מצאה שפע של ראיות בינלאומיות לכך שמשחק השחמט חותר תחת סטריאוטיפים ומבנים גזעיים בימי הביניים. מחקרה פורסם בכתב העת Speculum, כשלדבריה מקורות מימי הביניים חוזרים וקובעים ששחמט מהווה מלחמה ללא שפיכות דמים, תוך ייצוג עולם צודק. "שחמט היה כלי תקשורתי רב עוצמה עבור אנשים שהגיעו ממקומות שונים מאוד", אמרה ד"ר אילקו.
מבנים גזעיים וחשיבה גזעית היו נוכחים מאוד בתקופת ימי הביניים, גם אם לא השתמשו באותן מילים שאנו משתמשים בהן כיום. עם זאת, ד"ר אילקו טוענת כי "משחק המלכים" מהווה הוכחה לכך שניתן להתנגד למבנים ורעיונות אלה הודות ליכולת האינטלקטואלית של השחקנים. "שחמט היה ונשאר משחק של לוגיקה, שבו יכולת אינטלקטואלית חשובה. באמצעותו, אנשים יכלו לתקשר זה עם זה כשווים, ללא קשר לצבע עורם. מה שחשוב היה מי חכם יותר ולא מי חזק או נעלה יותר מבחינה חברתית", הסבירה ד"ר אילקו.
6 צפייה בגלריה
סצנת שחמט מסוף המאה ה-14, המוצגת כיום במוזיאון המרכזי לארכאולוגיה ואמנות בפלמה דה מיורקה שבספרד
(איור: Krisztina Ilko)
בימי הביניים, לא רק שאירופה פיגרה אחרי המדע האסלאמי, גם שחקני שחמט אסלאמיים זכו להערכה בזכות חוכמתם והטקטיקות שנקטו. מתוך 103 בעיות שחמט המתוארות בחיבורו של המלך אלפונסו העשירי, 88 עוקבות אחר סגנון המשחק המוסלמי. בין אדוני השחמט האסלאמיים נמנו השופט מתחילת המאה ה-8, סעיד אִבּן ג'ובייר, שזכה להערכה על ניצחון בתחרויות כשהוא בעיניים עצומות.
שם המשחק בערבית (שאטרנג', Shatranj) ובפרסית תיכונה (צ'אטרנג, Chatrang) נגזר מגרסה של המילה הסנסקריטית צ'טורנגה (Chaturanga), שמשמעותה צבא המורכב מארבעה מרכיבים: פילים, מרכבות, פרשים וחיל רגלים. כלומר, ארבעת המרכיבים העיקריים של הצבא ההודי בסוף העת העתיקה.
ככל שהמשחק אומץ והותאם בתרבויות שונות, כך טוענת ד"ר אילקו, תפיסות מקומיות של השוני האנושי שינו ללא הרף את האופן שבו כלי השחמט נראו. לצד השימוש בתווי פנים ולבוש, גם צבע מילא תפקיד חשוב. "לוחות השחמט עוצבו בשני צבעים מנוגדים, בעוד שגם כלי השחמט נבדלו באמצעות צבע", אמרה ד"ר אילקו. "בכך רעיונות של צבע עור וגזע דבקו במשחק בימי הביניים".
6 צפייה בגלריה
עמוד מתוך השאהנאמה, בו ניתן לראות את הווזיר הפרסי בוזורג'מיהר שולט במשחק השחמט מול השליח ההודי
(איור: The Metropolitan Museum of Art)
6 צפייה בגלריה
ד"ר קריסטינה אילקו, היסטוריונית מאוניברסיטת קיימברידג', עם סט שחמט
(איור: Krisztina Ilko)
השאהנאמה (Shahnama), אפוס מונומנטלי המגולל את תולדות העם הפרסי מהבריאה ועד לכיבוש האסלאם במאה השביעית לספירה, מכיל תמונה המתארת כיצד הועבר משחק השחמט מהודו לאיראן. חוקרים המפרשים את האיורים מהמאה ה-14 הניחו שהפרסים תיארו את שליח הודו עם עור כהה ובגדים רחבים כדי להדגיש את תבוסתו לווזיר שלהם, הדיפלומט הבכיר ביותר בחצר הפרסית.
פרשנות זו שגויה, טוענת ד"ר אילקו. צבע עורו ולבושו של השליח ההודי מעידים על כך שהוא זר, אך בהחלט לא מובס. למעשה, הוא מוצג כאלוף הראג'ה ההודי רב העוצמה וכשומר על הידע ההודי הנחשק, ובכך היה גם זה שהציג את משחק השחמט לפרסים בפעם הראשונה. "צבע העור הכהה של דמויות אינטלקטואליות הודיות בכתבי יד פרסיים נגד את מערכות הערכים המשותפות לעולם הנוצרי והאסלאמי כאחד, אשר העדיפו את האדם הלבן", אמרה ד"ר אילקו.
על פי הטקסט של השאהנאמה, מלך הודו שלח נציג אל ח'וסרו הראשון (שלט בין השנים 579-531 לספירה), מגדולי מלכי האימפריה הסאסאנית, והציב בפניו אתגר להבין כיצד משחקים את המשחק או לשלם מס. השאה הורה ליועציו לפתור את החידה, אך רק הווזיר החכם שלו, בוזורג'מיהר, הצליח למקם ולהזיז את הכלים נכונה.
