"רשתות רפאים" (Ghost nets) הן רשתות דיג ישנות, קרועות או נטושות שנותרו באוקיינוסים ובימים בשוגג או בכוונה. רשתות אלו ממשיכות לתפקד כמלכודות מוות, המגבילות תנועה וגורמות למותם של בעלי חיים ימיים במשך שנים רבות. בישראל, 5 רשתות הוצאו אשתקד (מספר שיא), בעוד שמתחילת השנה הנוכחית הוצאו מהמים כבר 2 רשתות שכאלה.
הסרת רשת רפאים בגן לאומי קיסריה
(צילום: החברה להגנה הטבע)
מדוח של החברה להגנת הטבע, שמחבריו סקרו את נושא רשתות הרפאים מאז 2023 ועד היום, עולה תמונה עגומה. בין חיות הבר הימיות שנלכדו ברשתות אלה ושוחררו בחזרה לים (חלקם בחיים וחלקם כבר מתים), נמנו בין היתר דקר הסלעים, מיני סרטנים ודגי סחוס מוגנים – כמו למשל גיטרנים (המוגדרים בסכנת הכחדה) ומחבטנים (דגים המצויים בסיכון). דוגמת לכך ניתן לקבל בדמות הגיטרן האטלנטי (Rhinobatos cemiculus) שמוגדר בסכנת הכחדה חמורה בים התיכון, והגיטרן המובהק (Rhinobatos rhinobatos) שמוגדר בסכנת הכחדה בים התיכון.
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי "רשתות רפאים", הן רשתות דייג שיצאו מכלל שימוש, פעמים רבות בגלל שנתקעו והסתבכו בסלעים או בספינות טרופות, ננטשו על ידי הדייגים וממשיכות לתפקד כמלכודת מוות ימית. יצורים קטנים, מסתבכים ברשת ומתים, ומושכים דגים גדולים יותר, המסתבכים ברשת גם הם ונלכדים. רשתות אלה, מהוות סכנה בטיחותית, גם למתרחצים, צוללים ומשנרקלים.
שחרור כפן גושמני מרשת רפאים באזור חוף פולג
(צילום: החברה להגנה הטבע)
אם במהלך שנת 2023 הוצאו "רשתות רפאים" מחיפה ומיפו (שם הוצאו שתי רשתות נטושות, ובהן עשרות דגי גיטרן מתים), במהלך שנת 2024 הוצאה מהים בחדרה רשת שממנה שוחררו סרטנים שנלכדו בה, בעוד שבפלמחים הוצאה רשת שבה נלכדו ושוחררו דגי דקר (לוקוס), מגוון של דגים אחרים וסרטנים. יצוין כי דקר הסלעים (Epinephelus marginatus) מוגדר כמין פגיע, בעוד שדקר אלכסנדרוני (Epinephelus costae) מוגדר כמין מוגן.
המגמה המדאיגה נמשכה גם בשנת 2025 (שכאמור הייתה שנת שיא מבחינת מספר רשתות שהוצאו מן המים). "רשתות הרפאים" הוצאו מהים באשדוד (שם שוחררו גיטרן ודקר סלעים) ובתל אביב (שם נלכדו 2 דקרי סלעים, סרטנים ומעל 5 מחבטנים). למרות שחלפו רק חודשיים, מתחילת השנה הנוכחית הוצאו מהמים רשתות בתל אביב (שם נלכדו 5 סרטנים ודגים) ובהרצליה (שם נלכד מחבטן שנמצא מת ועוד 4 סרטנים ודגים).
הסרת רשת רפאים מקרקעית הים בשמורה הימית של ראש הנקרה
(צילום: החברה להגנה הטבע)
בר שטרנבך, רכז Sea Watch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, אומר כי בין השנים 2026-2023, התקבלו קרוב ל-100 דיווחים על ציוד דיג נטוש, ובהם חוטי דיג, מצופים, משקולות ורשתות דיג. "מדובר בציוד שנותר במים או על החוף, לאחר פעילות דיג, ולעיתים נסחף או נתקע בשוניות ובקרקעית הים. במקרים רבים, ציוד זה לוכד חיות בר ימיות, ואף מביא למותן", אומר שטרנבך, שמסביר כי מדובר על מצב אבסורדי למדי. "דייגים ברישיון פורסים ציוד קטלני בים, ונוטשים אותו. רשתות הרפאים יכולות להמשיך ולקטול אלפי בעלי חיים, כולל צבי ים, חתולי ים ודגים בסכנת הכחדה. הדייגים לא לוקחים אחריות על המפגע שהם משאירים בים. לצערנו, אגף הדיג במשרד החקלאות לא עומד על סימון רשתות הדיג עם ציון שם הדייג/הרישיון, וכך לא ניתן להטיל אחריות לניקוי הרשת על מי שהשאיר אותה בשטח".
לדבריו של שטרנבך, ארגונים כמו החברה להגנת הטבע נאלצות להסתמך על דיווחי הצוללים באמצעות האפליקציה, ולהשקיע משאבים ניכרים בהוצאת הרשת מהמים. "סילוק רשת מהמים היא מבצע מסוכן מבחינה בטיחותית, המחייב צוות ייעודי וציוד מיוחד. נתקלתם בציוד דיג במים? דווחו לנו באפליקציה ואנו נטפל במפגע", אומר שטרנבך.
אלון רוטשילד, מנהל "החצי הכחול", תוכנית הים של החברה להגנת הטבע, הדגיש כי התיעוד של חיות לכודות ברשתות, מספק הצצה לפגיעה הקשה שציוד דיג לא סלקטיבי גורם לטבע הימי. "גם כשציוד זה נפרס במסגרת פעילות ברישיון, רשתות אלה פוגעות ללא אבחנה בדגים צעירים, במינים מוגנים ובמינים חסרי ערך מסחרי. לצערנו, אגף הדיג במשרד החקלאות החליט להתיר פריסת רשתות במהלך עונת הרבייה, מה שיביא לפגיעה קשה הן בהתחדשות הדגה והן ברבייה של מינים מוגנים", אומר רוטשילד.
אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע, מאפשרת לציבור לדווח בזמן אמת על מפגעים ותצפיות מהים, ומקדמת שמירה על הסביבה הימית, בים התיכון ובמפרץ אילת. מאז השקתה, הורידו אותה למעלה מ־26 אלף משתמשים, ונשלחו באמצעותה יותר מ-6,400 דיווחים – על דיג לא חוקי, חיות פגועות, זיהום, פסולת ועוד. לצד דיווחי מפגעים, ניתן לדווח באמצעותה גם על תצפיות בחיות בר ימיות. כל דיווח, מועבר ישירות לגורמי הטיפול והאכיפה הרלוונטיים. מכיוון שפרטי המדווח נשמרים חסויים, כל אדם באשר הוא יכול לקחת חלק פעיל בהגנה על הים.
