כיום מדוברות בעולם כ-7,500 שפות, כאשר אנגלית, מנדרינית, הינדית, ספרדית, ערבית וצרפתית הן הנפוצות ביותר, אם מביאים בחשבון גם דוברי שפת אם וגם דוברים שלמדו אותן כשפה נוספת. זהו מספר עצום של שפות – אך הוא רחוק מאוד מהשיא ההיסטורי.
חוקרים השתמשו במודלים מתמטיים ובתובנות מתחומי האנתרופולוגיה, הבלשנות והדמוגרפיה כדי להעריך כמה שפות דוברו בעולם לאורך כ-12 אלף השנים האחרונות, מאז סוף עידן הקרח האחרון, בתקופה המכונה ההולוקן. הם זיהו תקופה שנמשכה מהמילניום הראשון לפני הספירה ועד המילניום הראשון לספירה, שבה ייתכן שבני האדם דיברו עשרות אלפי שפות שונות.
החוקרים גם תיעדו ירידה משמעותית במספר השפות מאז "תור הזהב" הלשוני הזה, בעיקר בשל החלפת שפות בעקבות התפשטותן של אימפריות גדולות בעת העתיקה והקולוניאליזם האירופי במאות השנים האחרונות.
"לשפות יש משמעות עמוקה עבור הקהילות שלהן. הן נושאות ידע, זיכרונות והקשרים תרבותיים", אמרה פרופ' קלייר באוורן, חוקרת לבלשנות ולאנתרופולוגיה מאוניברסיטת ייל, ממובילות המחקר שפורסם בכתב העת Science.
"עבור מדענים, השפות מכילות כמות עצומה של מידע על העבר – החל מהמקומות שבהם חיו בני האדם, דרך המזון שאכלו ועד הנושאים שעליהם דיברו. הן גם מעניקות לנו הצצה לאופן פעולתו של המוח האנושי", הוסיפה פרופ' באוורן.
לאורך ההיסטוריה התפתחו משפחות שפות רבות. בהמשך הופיעה גם הכתיבה - לראשונה במסופוטמיה, עם השפה השומרית שנכתבה בכתב יתדות במהלך האלף הרביעי לפני הספירה, ובהמשך גם במצרים, בסין ובמסו-אמריקה. החוקרים מעריכים כי בשיאו הגיע מספר השפות בעולם ל-30 אלף, ואולי אף ליותר מ-75 אלף שפות שונות שהיו מדוברות בו-זמנית.
לוח חימר עם כיתוב בשפה החתית
(צילום: Shutterstock)
"לעיתים רחוקות אנו מבינים שעד לפני כמה אלפי שנים בלבד האנושות חיה בעולם מגוון תרבותית הרבה יותר מזה שאנו מכירים כיום", אמר ד"ר דמיאן בלאסי, מחברו הראשי של המחקר, מדען קוגניטיבי ואנתרופולוג אבולוציוני מהמכון הקטלוני למחקר ולימודים מתקדמים בספרד.
תיעוד חלקי בלבד
החוקרים נדרשו ליצירתיות כדי להגיע להערכותיהם. "אין לנו עדויות ישירות למספר השפות עד לתקופה המודרנית יחסית. אי אפשר להסתמך על התיעוד המקוטע מאוד שנותר מהעת העתיקה. אבל מכיוון שאנחנו יודעים הרבה על הקשרים בין שפות לחברות אנושיות, אפשר להשתמש בכמה הנחות יסוד כדי לבנות מודל המדמה כיצד התפתח הגיוון הלשוני לאורך הזמן", הסבירה באוורן.
לצורך המחקר השתמשו החוקרים בנתונים מ-171 חברות של ציידים-לקטים בנות זמננו באפריקה, בדרום אמריקה ובדרום-מזרח אסיה, כדי להעריך את גודלן של קבוצות אתנו-לשוניות - שכל אחת מהן מייצגת שפה נפרדת - סמוך לתחילת תקופת ההולוקן. את הנתונים הללו שילבו עם הערכות לגבי גודל אוכלוסיית העולם באותה תקופה.
שפה - כלי שמשפיע על חיבור וקירוב בין בני עמים ובני אדם שונים
(צילום: hutterstock)
לפני כ-12 אלף שנה היו בני האדם מפוזרים ברחבי העולם בקבוצות קטנות של ציידים-לקטים נוודים. החקלאות, ההתיישבות הקבועה והתרבויות המורכבות עדיין לא התפתחו. החוקרים מעריכים כי אותן אוכלוסיות דיברו אז בין 4,500 ל-6,200 שפות שונות.
עם הגידול ההדרגתי באוכלוסיית העולם והשינויים שחלו בחברה האנושית במשך אלפי השנים הבאות, עלה גם מספר השפות. "המצב שבו האוכלוסייה גדלה ומתבססת על חקלאות יוצר קהילות קבועות יותר, והוא אידיאלי להתפתחות של מספר עצום של שפות קטנות", אמרה באוורן.
לאורך ההיסטוריה הופיעו ונעלמו שפות רבות, גדולות וקטנות. בין הדוגמאות אפשר למנות את השומרית, החיתית, האכדית והאטרוסקית, שפות שונות של מצרים העתיקה וסין העתיקה, וכן כמה משפות ה"קליקים" של אפריקה. פרופ' באוורן הסבירה כי שפות נעלמות כאשר "האנשים הדוברים אותן מתים, או כאשר הם עוברים - או נאלצים לעבור - לדבר בשפה אחרת".
היא הוסיפה כי שפות עתיקות עשויות גם להתפתח לשפות חדשות. כך למשל הלטינית, שפתה של רומא העתיקה, התפתחה לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית בשנת 476 לספירה לשפות כמו צרפתית, איטלקית וספרדית.
הקולוניאליזם הכחיד שפות. חיילים צרפתים בצפון אפריקה
(צילום: shutterstock)
מעצמות קולוניאליות רבות קידמו מדיניות של כפיית שפה. כך למשל אנגליה דיכאה את השפה האירית באירלנד, ספרד אסרה על שימוש בשפות הילידיות ביבשת אמריקה, ופורטוגל עשתה זאת בברזיל. דוגמאות נוספות הן צרפת, שכפתה את הצרפתית במושבותיה באפריקה, ויפן, שפעלה לדיכוי השפה הקוריאנית בקוריאה.
עם זאת, חלק מהשפות שרדו. כך למשל הצליחו שפותיהם של בני האינקה, המאיה והאצטקים להמשיך להתקיים למרות ניסיונות הדיכוי של השלטון הספרדי.
כיום, כמחצית מהשפות בעולם מוגדרות כשפות בסכנת הכחדה. "למעשה, 90% מאוכלוסיית העולם מדברים רק ב-10% מהשפות הקיימות", אמרה פרופ' באוורן. "פירוש הדבר הוא שיש בעולם שפות רבות מאוד שלהן מספר קטן של דוברים – וגם של משתמשי שפות סימנים".
