עמוק מתחת לגלי האוקיינוס, אורבות סכנות. לא מיצורים מיתולוגיים כמו הקראקן, אלא מכוחות רבי עוצמה שמעצבים מחדש את קרקעית האוקיינוס עצמה. רוב הפעילות הגעשית של כדור הארץ מתרחשת מתחת למים, אם כי רוב עקבותיה והשפעותיה לא התגלו.
תחילת התפרצות הר הגעש הונגה-טונגה
(צילום: Reuters)
כעת, באמצעות חיפוש בסיוע בינה מלאכותית על קרקעית הים, צוות בראשות הוולקנולוג ד"ר אנדראה ורולינו מאוניברסיטת פריז-סאקלה בצרפת זיהה 73 קלדרות געשיות שלא היו ידועות קודם לכן, החבויות מתחת לאוקיינוסים של כדור הארץ. ב-ScienceAlert דווח כי הקלדרות שזוהו משתרעות על פני מגוון רחב של עומקים (עד 5,600 מטרים) וקטרים (עד 20 קילומטרים).
קלדרות הן שקעים עצומים דמויי מכתש שנוצרים כאשר תקרת תא המאגמה שמתחת להר הגעש מתרוקנת, קורסת פנימה, ויוצרת מכתש רחב ממדים. קלדרות יכולות להגיע לקוטר של קילומטרים רבים ולעיתים קרובות מתמלאות במים והופכות לאגמים מרהיבים. חלקן כבויות, אך אחרות מהוות מערכות געשיות שעלולות להתפרץ שוב.
התפרצות הר הגעש התת-ימי הונגה-טונגה
(צילום: Tonga Geological Services/EYEPRESS/Reuters)
רוב הפעילות הגעשית של כדור הארץ מתרחשת מתחת לפני הים, שם לוחות טקטוניים מתרחקים ללא הרף, מתנגשים ונעים זה מתחת לזה. מתחת למים, המאגמה הלוהטת פוגשת את מי האוקיינוס הקרים, מתקשה ובונה שכבה על גבי שכבה של סלע, עד שהיא יוצרת הר תת-ימי. תהליך זה גם יוצר איים חדשים כאשר הפסגה מגיחה מעל פני המים.
רוב הפעילות הגעשית התת-ימית הזו מורכבת מהתפרצויות בזלתיות עדינות יחסית לאורך רכסים מתפשטים – אבל מדי פעם הדברים נהיים קצת יותר דרמטיים. קלדרות תת-ימיות יכולות לייצר התפרצויות אדירות, צונאמי, גלי הלם, פלומות אפר וכמויות אדירות של קיטור כשהן מתפוצצות עמוק מתחת לאוקיינוס. אירוע הונגה טונגה-הונגה האפאי (Hunga Tonga-Hunga Ha'apai) בשנת 2022, התפרצות נפיצה מקלדרה תת-ימית בארכיפלג טונגה, היה מעין קריאת השכמה. הוא יצר גלי לחץ אטמוספריים שהגיעו לחלל, צונאמי נרחב והרסני ואף גרם לשורת נזקים למרחק של אלפי קילומטרים.
מיפוי הקלדרות התת-ימיות החדשות
(איור: מתוך כתב העת Communications Earth & Environment)
התפוצה העולמית של קלדרות שתועדו בעבר
(איור: מתוך כתב העת Communications Earth & Environment)
על כן, למחקר שפורסם בכתב העת Communications Earth & Environment ישנה חשיבות רבה, שכן אם איננו יודעים היכן נמצאות קלדרות תת-ימיות, לא נוכל לדעת אילו מהן ראויות למעקב צמוד יותר. לפני הסקר שנערך במחקר הזה, כמות הקלדרות התת-ימיות שתועדו עמד על פחות מ-30. כדי לטפל בפער הזה, ד"ר ורולינו ועמיתיו השתמשו באלגוריתם שנועד במקור לזהות מכתשי פגיעה על מאדים, ויישמו אותו על מפות בתימטריות – המתעדות את הטופוגרפיה של קרקעית הים.
האלגוריתם סימן בתחילה 87,435 תצורות אפשריות, אם כי רובן התגלו כזיהוי שווא. על ידי הפעלת סדרה של מסננים ולאחר מכן בדיקה ידנית של התצורות הנותרות, החוקרים צמצמו את הרשימה הסופית שלהם ל-78 קלדרות. חמש מתוכן זוהו בעבר כקלדרות תת-ימיות, כך שהחוקרים מצאו 73 קלדרות חדשות. התגליות חושפות גם היכן סביר להניח שהקלדרות התת-ימיות יופיעו, כמו למשל בגבול בין שני לוחות טקטוניים או בקשתות געשיות.
החוקרים גם שמו דגש על שבע מהקלדרות שזוהו לאחרונה כיעדים ראויים במיוחד לחקירה עתידית, משום שמיקומן, עומק המים וצורתן מצביעים על כך שהן עשויות להיות חשובות להבנת סכנות געשיות תת-ימיות. חשוב לציין כי מחברי המחקר לא העריכו האם אחת מהקלדרות הללו פעילות כיום, אך ממספר מחקרים שנערכו לאחרונה עולה כי אפילו הרי געש שנדמה היה שהם כבויים, עשויים להתמלא בשקט במאגמה ועלולים להפוך לפעילים בעתיד. על כן, מחברי המחקר סבורים כי מחקר זה מניח בסיס קריטי להערכת סיכונים געשיים תת-ימיים ולשיפור המוכנות העולמית.
