כולם מאיימים על גרינלנד. נשיא ארה"ב המיועד, דונלד טראמפ, מבקש שוב לקנות את האי מדנמרק, ובמקרה שלא יענה בחיוב הוא מאיים שיכבוש אותו. הוא טוען שמדובר בעניין של ביטחון לאומי וביטחון כלכלי. רוסיה, ששולטת בחלקים נרחבים של החוג הארקטי, מבקשת לחזק את אחיזתה באזור באמצעות בניית בסיסים צבאיים חדשים וקידום מחקר ופיתוח של משאבים טבעיים. גם סין מנסה להשקיע בפרויקטים תשתיתיים בגרינלנד.
אבל לא רק המעצמות, גם משבר האקלים מאיים על גרינלנד, עם התחממות מואצת והפשרת קרחונים שמציתים מרוץ עולמי אחר המשאבים הרבים והיקרים הטמונים מתחת למעטה הקרח הכבד ובמעמקי האדמה. לפי ההערכות מדובר על כ-13% מכלל עתודות הדלקים המאובנים בעולם, כ-30% מהעתודות הגז הטבעי ובכמות משמעותית של מתכות כמו ברזל, נחושת, אבץ, ניקל וקובלט, ועוד מתכות נדירות אחרות.
אולם הפשרת הקרח טומנת בחובה גם איום מחיידקים רבים שקפואים שם אלפי ואפילו מיליוני שנים, וחלקם מחוללי מחלות (פתוגנים), כאלו שנעלמו מהעולם מזמן וכאלו שאנחנו אפילו לא מכירים.
האי גרינלנד הוא האי הגדול בעולם. הוא ממוקם בחוג הארקטי, בצפון האוקיאנוס האטלנטי, וכ-80% משטחו מכוסה בקרח. הטמפרטורות המאמירות באזור, בקצב הגבוה פי ארבע מקצב ההתחממות העולמי, מפשירות את הקרחונים האימתניים, וגורמות לשינויים במערכות האקולוגיות באי כולו.
ריאיון עם ד"ר אורנה קרן-כרמל
(צילום: מיקי שמידט)
השינויים הללו פוגעים בבעלי החיים במקום, מדגים ועד דובים, וגם גורמים לשגשוג של מינים אחרים, כמו אצות אדומות שמתפתחות עם השמש על השלג וגורמות לו להיות אדמדם.
גרינלנד הוא חלק מהטריטוריה של ממלכת דנמרק. כשהאמריקנים רכשו את אלסקה בשנת 1867 הם רצו לקנות גם את גרינלנד, בשל המיקום האסטרטגי של האי במרכז נתיבים ימיים שעוברים מאמריקה לאירופה ולרוסיה, אך נענו בסירוב של תושבי המקום ושל הממלכה הדנית. בשנת 1946, לאחר מלחמת העולם השנייה, האמריקנים שוב הציעו לרכוש את האי, ובאמצע המאה הקודמת ארה"ב חתמה עם דנמרק על אמנה שאפשרה לה דריסת רגל צבאית במקום.
בשנת 2019, בכהונה הראשונה של טראמפ בבית הלבן, הוא הציע שוב לרכוש את גרינלנד, ושוב נענה בשלילה. והנה עכשיו, כשטראמפ נבחר בשנית הוא מאותת שברצונו לקנות את גרינלנד ואם לא יענה בחיוב הוא אפילו יכבוש אותה.
כאחד מחסידי השימוש בדלקים מאובנים ומכחישי האקלים הגדולים בעולם, מרבצי הגז הטבעי והפחם שבאדמת גרינלנד, מציתים את הדמיון של טראמפ. גם אם השרפה של הדלקים הללו היא זו שמאיצה את ההתחממות הגלובלית, ויחד עם פליטות מאסיבות של גז טבעי, שמורכב בעיקר ממתאן – גז חממה אגרסיבי בפני עצמו, מאיימות להניע את משבר האקלים לנקודת האל חזור.
אבל טראמפ, פוטין ונשיא סין לא לבד במרוץ לגרינלנד, והדלקים הם לא המשאב היחיד שמסתתר מתחת לקרח במקום. הערכות שונות ומחקרים ראשוניים מצביעים על כך שבאדמת האי יש מרבצי ענק של מתכות. מיליארדרים רבים, וביניהם ביל גייטס, ג'ף בזוס ומייקל בלומברג, שהעסקים שלהם כיום גורמים לפליטות רבות של גזי חממה, משקיעים בחיפוש אחרי מתכות נדירות בחופים של גרינלנד, שנחשפים יותר ויותר עם העלייה בטמפרטורה.
למרבה האירוניה, המתכות הללו צפויות לשמש בסוללות של כלי רכב חשמלים ובסוללות לאגירה של אנרגיה מתחדשת, כחלק משווקים ענקיים ומתפתחים בצל משבר האקלים.
3 צפייה בגלריה


זירת המפולת בפיורד דיקסון שבמזרח גרינלנד, לפני התרחשותה (12 באוגוסט 2023)
(צילום: Søren Rysgaard)
אולם לצד המחצבים השונים, מדענים רבים חוששים מהחיידקים שכלואים רדומים בקרחונים האימתניים. מדובר בכמויות עצומות של חיידקים שונים, שישתחררו כאשר הקרחונים יפשירו וישנו את המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות לא רק בגרינלנד, אלא בעולם כולו. חלק מהחיידקים הללו עם פוטנציאל לחולל מחלות (פתוגניים), והם עלולים לדלוף לנהרות ולאגמים ולפגוע בבעלי חיים רבים ואף להגיע לבני האדם.
סביבות קפואות נחשבות למאגרים טבעיים של כמויות אדירות של מיקרואורגניזמים, שרובם במצב תרדמה, כולל פתוגניים אנושיים. שחרור מאסיבי של חיידקים כאלו עלול לגרום להתפרצויות של מגפות. כך לדוגמה, ב-2016 התפרצה בחצי האי יאמל שבצפון-מערב סיביר מגפת אנתרקס, שהביאה למותם של אלפי איילי צפון והשפיעה על עשרות בני אדם, ביניהם ילד שמת, לאחר 70 שנים ללא התפרצויות. הגורם להתפרצות זו יוחס להפעלת נבגים כתוצאה מהפשרת קִפְאַת-עַד ,שהואצה במהלך גל החום של אותו הקיץ.
ואם כל זה לא הספיק, אז הפשרת יריעות הקרח בגרינלנד תרמו מתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת לכ-25% מעליית פני הים בעולם. אולם בשל האצת משבר האקלים קצב ההפשרה היום גבוה כפי חמישה ממה שהיה לפני 30 שנה. המשמעות היא שאם נמשיך באותו המסלול והקרח בגרינלנד יפשיר כולו, עליית גובה פני הימים תאיים על כל היבשות בעולם ועל ערים רבות.
טראמפ אומנם מכחיש אקלים, אבל בהפוך על הפוך גם הוא מבין שהקרחונים בגרינלנד מופשרים בשל ההתחממות הגלובלית, ושעוד מעט יהיה קל יותר לשוט באזור וגם להפיק בו משאבים רבים. בקמפיין הבחירות הנוכחי שלו הוא התחייב שוב לבטל תקנות למלחמה בשינויי האקלים ולהחזיר את תעשיות האנרגיות המזהמות והרכבים של אמריקה לימי תפארתן. נדמה שעכשיו יש לו עוד סיבה להאיץ את משבר האקלים.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).