חוקרים ברחבי העולם מסתמכים על רשת משוכללת של לוויינים, מצופים ימיים, תחנות מזג אוויר, בלונים וטכנולוגיות אחרות כדי לחזות את מזג האוויר ולהעריך את ההשפעות העולמיות של שינויי האקלים על היבשה, האוקיינוס והאטמוספרה של כדור הארץ. עם זאת, נראה כי מתחת לאף מסתובבים כמה מהמכשירים הרגישים והחשובים ביותר - בעלי החיים - שעתידים לעזור ולמלא פערי נתונים קריטיים, במיוחד באזורים מרוחקים על פני כדור הארץ.
4 צפייה בגלריה
חסידה עם התקן מעקב שהוצמד לגופה
חסידה עם התקן מעקב שהוצמד לגופה
חסידה עם התקן מעקב שהוצמד לגופה
(צילום: Shutterstock)
הצמדה של חיישנים מתוחכמים לגופם של דגים, עופות, כלבי ים ובעלי חיים נוספים יכולה לספק נתונים על תנאים סביבתיים המושפעים משינויי האקלים - נתונים שהטכנולוגיה הנוכחית, שבה משתמשים החוקרים בכל העולם, מתקדמת ככל שתהיה, לא יכולה לספק.
"יש באפשרותנו להפוך את בעלי החיים לתחנות אקלים ביבשה, באוויר ובים", אמר דייגו אליס-סוטו, דוקטורנט במעבדתו של וולטר ג'טס, פרופ' לאקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית בפקולטה לאמנויות ומדעים באוניברסיטת ייל. לדבריו, ניתן לראות בבעלי חיים המצוידים בחיישנים מודרניים את גרסת המאה ה-21 של "הקנרית במכרה הפחם", שכן מונח זה הומצא לאחר שבעבר הקנרית שימשה כאות אזהרה מפני הסכנה (במקור מגזים רעילים במכרות הפחם).
אליס-סוטו הוא אחד ממחברי המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature Climate Change, שבו מתוארים החסרונות של השיטות הנוכחיות לאיסוף נתוני מזג אוויר ואקלים, לצד היתרונות של ציוד טכנולוגי מתקדם שמוצמד לגופם של בעלי החיים.
4 צפייה בגלריה
צ'יטה עם קולר מעקב
צ'יטה עם קולר מעקב
צ'יטה עם קולר מעקב
(צילום: Shutterstock)
לדברי מחברי המחקר - שכלל גם חוקרים ממכון מקס פלאנק להתנהגות בעלי חיים שבקונסטנץ בדרום גרמניה - מדידת טמפרטורת האוויר, מליחות מי האוקיינוסים וזיהום האוויר, כמו גם חילוף החומרים של בעלי החיים עצמם, יתאפשר הודות למכשור שיוצמד לגופם של בעלי החיים, אפילו ברמה טובה יותר מהנוכחית. בכך, בעלי החיים עתידים לעזור לחוקרים למלא פערי נתונים קריטיים, במיוחד באזורים מרוחקים על פני כדור הארץ.
מחברי המחקר הסבירו כי מערכת ניטור מבוססת בעלי חיים עשויה להיות מוצלחת. הם סיפקו מספר דוגמאות לכך. לוויינים, למשל, אמנם יכולים למדוד את הטמפרטורה של חופת הג'ונגל מכוסת העננים, אולם אין ביכולתם למדוד את התנאים על הקרקע.
4 צפייה בגלריה
איילים בפינלנד עם קולרי מעקב
איילים בפינלנד עם קולרי מעקב
איילים בפינלנד עם קולרי מעקב
(צילום: Shutterstock)
לעומת זאת, קוף המצויד בחיישני GPS מודרניים לצרכי מעקב, יכולים לעשות זאת, מה גם שהחיישנים יכולים גם לנטר את האופן שבו בעלי החיים מושפעים ומגיבים כתוצאה מהעלייה בטמפרטורות. יתרה מכך, בעוד שרוב תחנות מזג האוויר בנויות מישורים ובאזורים מפותחים בעולם, לעתים נדירות ניתן לאתר כאלו שממוקמות באזורים הרריים מרוחקים, כולל באזורים שהם מהמושפעים ביותר בעולם משינויי האקלים.
בניגוד לכך, צפיר הקורדילרים - הידוע גם כעז הרי הרוקי (מין יחיד בסוגו של פרסתן גדול דמוי עז, החי באזורים הררים של צפון אמריקה) או בעלי כנף הנעים מעלה ומטה בשטחים הרריים תלולים, מסוגלים למדוד את הטמפרטורות ובכלל את השינויים שחלים באזורים מרוחקים אלה בפירוט רב. דוגמה נוספת הניתן לקבל מעל למימי האוקיינוס האטלנטי, שם בלוני מזג אוויר מתוחכמים מספקים אזהרות מפני סערות, אולם מדובר במידע חלקי, שכן לא ניתן לקבלו בין מדינות מרוחקות, כמו יפן וצ'ילה. "זאת הסיבה שממשלת יפן החלה לצייד עופות ים בחיישנים, במטרה לאמוד את עוצמת מהירות הרוח במגוון גבהים, בשילוב מדידות ממי האוקיינוס שנאספו מצבים שצוידו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים", אמר אליס-סוטו.
מכון מקס פלאנק להתנהגות בעלי חיים כבר צייד אלפי עופות ובעלי חיים נוספים בחיישנים שנועדו לעקוב אחר המיקום שבו אוכלוסייתן של חיות הבר משגשגות או לחלופין נאבקות ומנסות לשרוד - לאורך נתיבי הנדידה המושפעים משינויי האקלים. חיישנים אלו נועדו אמנם לעקוב אחר המגוון הביולוגי, אך ניתן להשתמש בהם גם כדי לעזור בחיזוי מזג האוויר וההשפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון גלי חום על בעלי החיים.
4 צפייה בגלריה
אייל עם קולר מעקב על צווארו
אייל עם קולר מעקב על צווארו
אייל עם קולר מעקב על צווארו
(צילום: Shutterstock)
קיימות דוגמאות אחרות לאופן שבו תיוג בעלי חיים מסייע לספק מדד חי על ההשפעות של שינויי האקלים, כמעט בזמן אמת. לדוגמה, פיל ים - סוג של יונק ימי המשתייך למשפחת כלבי הים, שתפוצתו באנטארקטיקה ובסביבתה, בחלק הדרומי של האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט - מספק 80% מהנתונים על עומק הקרח ומליחות האוקיינוסים באנטארקטיקה, מה שעוזר למדענים לחזות את עליית פני הים תחת שינויי האקלים הנוכחיים והעתידיים.
"בעלי החיים מהווים את החלק המשלים ללוויינים המקיפים את כדור הארץ, בכך שהם מציעים עדשה ביולוגית שמתכווננת לתנאים ברזולוציות הקטנות ביותר של בתי הגידול, מה שהמכשור המתקדם בו משתמשים כיום לא מסוגל לעשות", אמר פרופ' ג'טס, שמשמש גם כראש המרכז למגוון ביולוגי ושינוי גלובלי באוניברסיטת ייל.
"לוויינים מסוגלים לספק מידע על התנאים באפריקה שמדרום לסהרה ברזולוציה של קמ"ר אחד, אולם חסידה לבנה מצוידת במכשור מתאים, יכולה לספק מבט ממעוף הציפור על התנאים על הקרקע תוך שניות", הוסיף אליס-סוטו. "גם יונת הדואר עוזרת בזיהוי איי חום עירוניים מסוכנים - אזורים עירוניים שחמים משמעותית מסביבתם - ובניטור רמות זיהום האוויר באזורים מאוכלסים בצפיפות. על כן, זהו מכרה זהב לא מנוצל של מידע שעשוי לסייע במאבק כנגד משבר האקלים העולמי", סיכם אליס-סוטו.